רשלנות רפואית בטיפולי שיניים - אורטודנטיה
במסגרת טיפול אורתודנטיה, מיושרות שיניו של המטופל. זהו טיפול המתפרש על פני תקופה ממושכת במהלכה מתרחשים תהליכים ביולוגיים שונים בחלל הפה. אורך הטיפול משתנה מאדם לאדם בהתאם למצב השיניים וטיפולים קודמים. מטרתו של טיפול זה אינה אסתטית בלבד וישנה חשיבות בריאותית לתיקון השיניים. דוגמא לרשלנות רפואית בטיפול שיניים מסוג זה ניתן לראות בפסק דין דנא, אשר נידון בבית משפט ובסופו נפסקו לתובעת פיצויים בסף 24 אלף ₪.
גשר חרסינה קבוע הותקן באופן לקוי
על פי כתב התביעה, התובעת פנתה לנתבע לשם בדיקה וקבלת ייעוץ בתחום הפה והלסת בעקבות רצונה לשקם את אסתטיקת פיה. כלומר, טיפול אורתודנטיה. הנתבע הציע לתובעת תוכנית טיפול לשיקום הלסת התחתונה. במסגרתה, הוצע להתקין גשר קבוע מחרסינה בפה. התובעת הסכימה לכך. אך, לאחר התקנת הגשר, הסתבר כי הוא יצר קושי בדיבור, אכילה וכל תנועה אחרת שנעשתה עם הפה, בעקבות חוסר התאמתו לסגר הטבעי של פה התובעת.
עוד פסקי דין בנושא:
קשישה השוהה בבית אבות קיבלה טיפול שיניים רשלני
תביעה נגד רופאת שיניים עקב רשלנות בטיפול אורתודנטי
האם מטופל שעבר טיפול שיניים רשלני זכאי לפיצויים?
רשלנות ברפואת שיניים: הרופא התקין כתרים רופפים שאינם זהים
במהלך טיפול שורש רופא שיניים גרם לנקב בשורש השן
בנוסף, בשל חוסר ההתאמה, הגשר גרם ללחצים על שיני הלסת העליונה של התובעת, לטענתה. לאור בעיות אלו, הנתבע ביצע מספר התאמות בגשר שהותקן לרבות בשיני הלסת העליונה. הטיפול התפרש על פני מספר חודשים, אך לא נחל הצלחה. אז, הפנה הנתבע את התובעת לרופאה מומחית שהמליצה על פירוק הגשר והתקנת אחר במקומו. אולם, גם לאחר ביצוע טיפול זה לא שופר מצבה של התובעת. יתרה מזאת, במהלך הטיפול, נשברה אחת משיני התובעת. בשל כך, היא פנתה לרופאת שיניים שטיפלה בה ולאחר טיפול ממושך, פתרה את בעיות סגר הפה. לאחר סיום טיפול זה, פנתה התובעת לשיקום סופי בבית חולים.
טענות התובעת
לטענת התובעת, הנתבע התרשל בתפקידו כרופא מומחה בתחום הפה והלסת והתנהלותו סטתה מהתנהגות רופא סביר. לטענתה, הגשר הקבוע שנבנה בפיה על ידי הנתבע לא היה ניתן לשימוש ועל האחרון היה לצפות את כישלון הטיפול ואף להימנע ממנו מלכתחילה. התובעת טענה כי על הנתבע חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית ולאור הפרתה, קמה לה זכאות לפיצוי. התובעת הוסיפה וטענה שהתנהלותו הרשלנית של הנתבע באה לידי ביטוי ברישום רפואי לקוי ביחס לקבלתה במרפאה ולהסברים שניתנו לה אודות הטיפול. יתרה מזאת, נטען כי לא סופקו לתובעת הסברים על הטיפול, ולכן היעדרם עלה לכדי ביצוע עוולת תקיפה.
עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בנפילת מקדח לפה המטופל בטיפול שיניים, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בטיפול ציפוי שיניים, איך אפשר לקבל פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בעקירת שיניים, מתי תוגש תביעה?
נסיגת חניכיים בעקבות טיפול שיניים רשלני, מתי תוגש תביעה?
מצד שני, הנתבע טען כי הוא טיפל באופן אמין בתובעת ונקט כלפיה במשנה זהירות. לטענתו, את שאלת הרשלנות היה על בית המשפט לבחון על רקע המידע שעמד לרשות הרופא הסביר במועד קרות האירועים ולא בעת עריכת המשפט. הנתבע הוסיף וטען כי הוא "סיפק לתובעת הסברים אודות ההליכים הרפואיים ורשם את הפרטים כיאות". בנוסף, נטען כי החוסר שהיה ברישומים לא היה מהותי ולא נגע לשורש המחלוקת.
הנתבע טען אף להיעדר קשר סיבתי בין הטיפול שניתן לתובעת לנזקים שנתבעו על ידה והגיש הודעה לצד ג' – הרופאים המטפלים הנוספים. בהודעה זו נטען כי מעשיהם של יתר רופאי השיניים שטיפלו בתובעת אחריו הם שגרמו לנזקיה.
דיון והכרעה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, בית המשפט קיבל את התביעה. השופט פסק כי הנתבע הציע לתובעת תוכנית טיפולי פה שסיכויי הצלחתה היו נמוכים מלכתחילה. לאחר שהטיפול התחיל והתגלו קשיים, הוצעה תוכנית חלופית שכללה הרחבה של הטיפול המקורי. לכן, נפסק כי התוכנית חרגה ממתן טיפול אחראי וסביר.
בנוסף, השופט קבע כי עוד טרם תחילת הטיפול, הנתבע התעלם ממצבה המיוחד של התובעת ולכן אופן ביצוע התוכנית חרג מסטנדרטים של טיפול סביר ומיומן. קביעה זו חוזקה על ידי העובדה שלאחר הטיפול הראשוני, התובעת סבלה במשך זמן רב מכאבים חריגים אשר לא היו בגדר סיכון סביר שלאחר הטיפול. כמו כן, בסופו של יום, טיפולו של הנתבע נכשל. לדעת השופט, הכישלון נבע מהסיבות שפורטו לעיל ולכן התנהגות הנתבע עלתה לכדי התרשלות והפרת חובת זהירות מול התובעת.
ביחס להודעת צד ג', השופט סקר את דעות המומחים השונות והורה על דחיית תביעה זו. לשיטתו, בפעולות יתר הרופאים המטפלים לא הייתה רשלנות. משכך, לא היה בהן כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הטיפול שנתן הנתבע לתובעת ונזקי האחרונה.
לבסוף, נפסקו לתובעת פיצויים בסך 24 אלף ₪.