נולד ללא אצבעות ביד שמאל - האם ``הולדה בעוולה``?
.jpg)
הולדה בעוולה הינה תביעה נזיקית המוגשת לרוב על ידי הורי ילדים אשר נולדו עם מומים שונים, אותם היה ניתן לגלות במהלך הלידה ועקב רשלנות רפואית בהריון, נמנע הדבר. במרכז התביעה עומדת הטענה כי לו המום היה מתגלה, ההיריון היה מופסק והילד לא היה יוצא לאוויר העולם. אחד מהמומים בגינם מוגשת תביעה מסוג זה הינו הולדה ללא אצבעות בכף יד. דוגמא לכך ניתן למצוא בפסק הדין דנא, אשר נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה.
עוד מאמרים בנושא:
מצוקה עוברית בהריון עקב רשלנות רפואית באבחון, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית במתן גלולות למניעת הריון, מתי תוגש תביעה?
הריון מחוץ לרחם רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?
האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה - לא כל מום הוא רשלנות בהריון
תסמונת איקס שביר, רשלנות רפואית באבחון במהלך ההריון
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בשל הולדה בעוולה של התובע. התובע נולד בשנת 1998 ומיד לאחר לידתו נמצא כי הוא נולד ללא אצבעות בכף יד שמאל והקטנה משמעותית של איבר גוף זה. על פי כתב התביעה, אם התובע עברה מספר בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון והמום לא נמצא.
טיעוני הצדדים
לטענת התובע, הנתבעים התרשלו בביצוע בדיקות האולטרסאונד לאימו במהלך ההיריון. בעקבות התרשלות זו, לא אובחן המום בכף ידו במועד. לטענת התובע, לו הנתבעים לא היו מתרשלים ומגלים את מומו מראש, הוריו היו מונעים את לידתו. לדידו, ההתרשלות באה לידי ביטוי בקיומן של בדיקות חלקיות בלבד בהן לא בוצעה סריקה לכפות הידיים של העובר. אמו של התובע העידה על כך, ועל היעדר מודעותה לאפשרות לבצע בדיקות מקיפות יותר באופן פרטי.
מנגד, הנתבעים טענו לא התרשלו ופעלו באופן מקצועי וסביר. בנוסף, נטען כי במקרה זה, לא היה מדובר בהולדה בעוולה. כלומר, מצבו הרפואי של התובע היה תקין פרט למום בידו. לכן, הנתבעים טענו כי לא היה ניתן לומר שהיה עדיף לתובע לו לא היה נולד מלכתחילה.
דיון והחלטה
שני הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות מטעם מומחים שונים. לאחר שמיעת דעותיהם וטענות הצדדים, השופט הורה על דחיית התביעה. בפתח דבריו, דן השופט בשאלת רשלנות הנתבעים כבסיס תביעת ההולדה בעוולה. ראשית, נדחתה טענתה של האם אודות חוסר מודעותה לאפשרות עריכת בדיקות אולטרסאונד מקיפות באופן פרטי. שכן, לא היה מדובר בהיריון ראשון ובמהלך שני ההריונות הקודמים, אם התובע פנתה לביצוע בדיקות פרטיות.
עוד פסקי דין בנושא:
אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון
רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר
לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?
תביעת רשלנות בהריון לאחר אי הפניה לדיקור מי שפיר למרות כליות עובר גדולות
האם אי הגדרת הריון עם התקן תוך רחמי בתור הריון בסיכון גבוה עלה כדי רשלנות?
השופט הבהיר כי האם אף חתמה על טופס בו הובהר לה מה נבדק באולטרסאונד. לכן, לדעתו, לא היה ניתן לקבל את טענת חוסר המודעות. שנית, לדעת השופט, לא היה מקום לקבל גם את טענת התובע לעניין ההתרשלות בשל אי קיומה של בדיקה מקיפה לעובר במהלך ההיריון. זאת משום שעל פי הסטנדרט הרפואי באותה עת, הבדיקה שנערכה לאם התובע הייתה ראויה ותקינה. יתרה מזאת, נקבע כי גם לו הייתה נערכת בדיקה מקיפה יותר, לא היה סיכוי של 100% לגלות את המום ביד התובע.
בנוסף, השופט קבע כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה לעניין קיומן של פרקטיקות רפואיות אחרות שהיו נהוגות אותה עת ואף דחה את הבחנתו בין טיפול סביר במרפאה פרטית לציבורית. השופט הוסיף שהתובע לא הביא כל ראיה לפיה התעלמו הנתבעים מהמום ממנו סבל וכי לא נערכו בדיקות מתאימות בעניין. לכן, למעשה, התובע לא הוכיח את רשלנות הנתבעים. יתרה מזאת, על פי עדות הרופאה המומחית, גם לו המום היה מתגלה, כלל לא היה בטוח שועדת ההפלות הייתה מאשרת את הפסקת ההיריון בשל כך.
לכן, השופט קבע שלא הוכח ברמת הודאות הנדרשת כי הפסקת ההיריון הייתה מאושרת לאם התובע. לאור כל האמור לעיל, השופט החליט כי הנתבעים לא פעלו ברשלנות כלפי התובע ומשכך, לא היה מקום ממילא לדון בסוגיית ההולדה בעוולה. עם זאת, הוא הדגיש כי גם לו היה ניתן להכיר ברשלנות הנתבעים, הרי שהיה מתעורר קושי להכיר בהולדת התובע כהולדה בעוולה. זאת לאור העובדה שפרט לפגם בידו, מצבו הבריאותי היה תקין.