חוט התפירה לאחר הניתוח נפרם - לא רשלנות רפואית

ניתוח קיסרי הוא הליך רפואי בו נחתכים בטנה ורחמה של היולדת על מנת להוציא את העובר. לעיתים, ניתוחים אלו נעשים בעקבות סיבוכים שונים שהתגלו במהלך הלידה הטבעית ובשל החשש לחיי העובר או האם. אולם, ישנם מקרים בהם הניתוח נעשה מטעמים אחרים כגון רצון ללדת במועד מדויק או להימנע מכאבי לידה. כך או כך, מדובר בניתוח רפואי לכל דבר בסופו נותרת לאם צלקת בבטנה ועלולות להיות לו תופעות לוואי. כך היה בפסק דין דנא.
עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קיסרי שלא לצורך, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית – ניתוח קיסרי
במקרה זה, התובעת הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה מצד הצוות הרפואי בבית החולים בו ילדה את בנה. על פי כתב התביעה, התובעת הגיעה לבית החולים במהלך אוקטובר 2000. היא ילדה בניתוח קיסרי ושוחררה לביתה כעבור 4 ימים. 6 ימים מאוחר יותר, היא שבה לחדר מיון בבית החולים בעקבות כאבים במפשעה, רגישות, נפיחות ואודם. הצוות המטפל בדק את צלקתה ומצא התפתחות מוגלה. נלקחו מהתובעת תרביות שתן והיא שוחררה להמשך מעקב אצל רופא מטפל. שלושה חודשים לאחר מכן, התובעת חשה כאבים עזים באזור הצלקת, יצאה מוגלה רבה ומהאזור בצבץ חוט התפירה של הצלקת. בשנת 2001, היא נותחה להוצאת החוט.
האם מדובר ברשלנות רפואית?
התובעת טענה כי החוט שבאמצעותו נתפרה הצלקת לא נתפר היטב ובשל רשלנות הצוות הרפואי, הוא הושאר בגופה וגרם לזיהום. התובעת התבססה בכתב תביעתה על חוות דעת רפואית בה נקבע כי הנתבעים התרשלו בדרך הטיפול בה לאחר הניתוח הקיסרי. ההתרשלות באה לידי ביטול בשחרור מוקדם הביתה, למרות הכאבים; אי הוצאת חוט התפירה לאחר הפניה הראשונה לחדר המיון ונקיטת טיפול שמרני ללא אשפוז למעקב.
מנגד, הנתבעים טענו כי לא התרשלו בעבודתם וטיפלו בתובעת במקצועיות ומומחיות. לדידם, ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי התקבלה לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי וההליך עבר ללא תקלות. הנתבעים הוסיפו וטענו כי התפרצות החוט מחוץ לגוף הייתה תופעה מוכרת ונפוצה לאחר זיהום צלקתי ועל התובעת היה לפנות מיד לאחר מכן לקבלת טיפול. כלומר, נטען כי הימנעותה מפנייה לבית החולים מיד לאחר גילוי החוט וההמתנה הממושכת הם שהובילו לניתוח הנוסף ולא בצבוץ החוט כשלעצמו.
דיון והחלטה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופטת החליטה לדחות את התביעה. ראשית, נקבע כי החלטת הצוות הרפואי בבית החולים הנתבע לשחרר את התובעת מספר ימים לאחר הניתוח הייתה סבירה. זאת לאור העובדה שהתיעוד הרפואי הצביע על כך שמצבה של התובעת היה יציב ותקין, ללא חום והצלקת הניתוחית הייתה תקינה. שנית, לאור הפרקטיקות הרפואיות שהיו קיימות דאז, לא נמצא לנכון לייחס לנתבעים רשלנות בהתפתחות הזיהום בצלקת עקב שימוש בחוט ניילון כחוט תפירה.
עוד פסקי דין בנושא:
מחט נותרה במהלך ניתוח קיסרי בבטנה של המטופלת
האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק שנגרם לתינוק?
האם הצוות הרפואי התמהמה בהחלטה לביצוע ניתוח קיסרי?
האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?
קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי ורשלנות רפואית מבחינת אי הסכמה מדעת
שלישית, השופטת קבעה שדרך הטיפול השמרנית של הנתבעים במוגלה שהתפחתה בצלקת הייתה סבירה. שכן, הנתבעים לא היו יכולים לצפות כי חוט התפירה יבצבץ מחוץ לפצע במועד בו התובעת הגיעה לחדר מיון, או כי הטיפול השמרני לא יספיק. בעניין זה, השופטת קיבלה את טענת הנתבעים לפיה אי הגעת התובעת לחדר המיון להמשך מעקב או בדיקה נוספת של הפצע, לא עלתה לכדי התרשלות מצידם במתן הטיפול.
בנוסף, נקבע כי בצבוץ חוט התפירה כשלעצמו לא העיד על רשלנות באופן הטיפול הרפואי. זאת משום שעל פי חוות דעת רפואיות, היה מדובר בתופעת לוואי מוכרת. לבסוף, לאחר שמיעת חוות דעת המומחים, השופטת הגיעה למסקנה כי התפתחות הזיהום מהסוג ממנו סבלה התובעת הייתה תופעת לוואי מוכרת וידוע לאחר ניתוח קיסרי, ללא קשר לאופן הטיפול הרפואי. לכן, לאור העובדה שלא הוכחה התרשלות הנתבעים בשחרור התובעת, נקיטת שיטות טיפול שמרניות לאחר זיהוי המוגלה או התעלמותם מבצבוץ החוט, הוחלט לדחות את התביעה.