לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד

הרפואה המערבית ממליצה על עריכת מספר בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון. זאת על מנת לבדוק את התפתחות התינוק ולגלות מומים שונים אפשריים. עם זאת, ישנם מקרים בהם תינוק נולד עם פגם שלא התגלה בעת הבדיקות, בין אם לא היה ניתן לגלותו, ובין אם המום התפתח לאחר מכן. לא פעם, במקרים אלו, מוגשות תביעות לרשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל ומבצע הבדיקה. כך היה בפסק דין זה, אשר נדחה בסופו של דבר.

בתביעה זו, טענו התובעים לרשלנות רפואית בהריון נגד רופא הנשים שטיפל בהם, ובית החולים בו הוא הועסק. על פי כתב התביעה, במהלך שנת 1998, התובעת הייתה בהריון ממנו נולדה בת. במהלך חודשי ההיריון, היא ביצעה בדיקות שונות לרבות שתי בדיקות אולטרא סאונד של סקירת מערכות. תוצאות הבדיקות היו תקינות. לאחר לידת הבת, התגלה בגופה פגם בגלגל העין. כתוצאה מכך, הבת סבלה מעיוורון מלא בעין שמאל וקולבומה. האם מדובר ברשלנות בבדיקת אולטרסאונד? בית המשפט נדרש לענות על השאלה הנ"ל.

עוד פסקי דין בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?
רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?
אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות
העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק

התובעים טענו להתרשלות הנתבע משלא הבחין בפגם בעין הבת לאחר קבלת תוצאות הבדיקות. התובעים טענו שלו הפגם היה מזוהה בזמן והם היו מודעים לכך, הם היו פועלים להפסקת ההיריון. מנגד, הנתבעים טענו כי בעת ביצוע סריקת המערכות במהלך ההיריון, הפגם בעינה של בת התובעים כלל לא היה קיים. יתרה מזאת, נטען כי גם לו הוא היה קיים, לא היה ניתן להבחין בו בבדיקות שבוצעו על ידי הנתבע. כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת רפואית מטעמו על מנת לבסס את טענותיו.

דיון והכרעה

בפתח הדיון, השופט הבהיר כי השאלה שעמדה במרכז המחלוקת הייתה האם היה על הנתבע לבצע במהלך סריקת המערכות מדידה של ארובות וגלגלי העיניים, או שההסתפקות בהתרשמות כללית הייתה סבירה בנסיבות העניין. על סמך דעות המומחים, השופט קבע שעל הנתבע היה לבצע מדידות של ארובות וגלגלי העיניים רק אם היה עולה חשש סובייקטיבי שעין אחת קטנה מהשנייה.

במקרה זה, השופט קיבל את חוות הדעת של הרופא מטעם הנתבעים וקבע כי לא עלה חשש מסוג זה. השופט הבהיר כי העדפתו לחוות דעת זו נבעה מהעובדה שחוות הדעת מטעם התובעים לקתה בחסר, הסתמכה על ספרות רפואית לא רלוונטית, שממנה עלו מסקנות שונות מהנטען והציגה מסקנות לא ברורות. לעומת זאת, חוות הדעת הרפואית מטעם הנתבעים הייתה ברורה, בהירה וסבירה וניתנה על ידי מומחה עולמי בתחום. החלטתו של השופט התבססה גם על ניתוח קלטות בדיקת סריקת המערכות במהלך ההיריון בהן לא נמצא חשש לפגם בעין העובר.

עוד מאמרים בנושא:
בדיקת אולטראסאונד, מתי רשלנות רפואית?

לאחר מכן, השופט דחה את טענת התובעים לפיה היה על בית המשפט לדחות את עדות הנתבע. זאת משום שבתיק אחר הוא העיד שתוצאות בדיקות סריקת המערכות לא שיקפו את האמת, עקב תקלה במחשבי בית החולים. השופטת קבע כי מעדות הנתבע בתיק הקודם נבעה המסקנה שתוצאות בדיקות אשר בוצעו בעבר עשויות היו להיות שונות מהתוצאה המקורית לאחר הדפסה מחודשת. זאת משום שהייתה קיימת במחשבי בית החולים תקלה שהובילה להוספת פרמטרים נוספים אשר לא נמדדו בפועל.

יתרה מזאת, לנושא זה לא הייתה כל משמעות וחשיבות במקרה זה. שכן, בפני בית המשפט הוצגו המסמכים המקוריים והקלטות של בדיקת האולטרסאונד השנייה. לאור כל האמור לעיל, השופט קבע כי לא הוכחה התרשלות מצד הנתבע בביצוע הבדיקות וכי לא היה ניתן לגלות את המום ממנו סבלה בת התובעים טרם לידתה. בשל כך, לא נבחנו סוגיות נוספות שעלו בכתב התביעה כגון הולדה בעוולה והיקף הנזק. לבסוף, התביעה נדחתה.