דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין מעקב לקוי לאחר גילוי סרטן השד

מחלת הסרטן הינה מחלה קשה בעלת מופעים רבים. לא מעט מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות עקב ליקויים בטיפול ובאבחון מחלה זו. למשל, רשלנות רפואית בסרטן עקב אי בדיקת רקע משפחתי רפואי כאמצעי שיכול לסייע בגילוי מוקדם של המחלה, או הימנעות ממתן טיפול מסוים שיכול למנוע הישנות המחלה, לאחר שכבר הופיעה וטופלה. דוגמאות אלו נידונו בפסק הדין דנא, על ידי שופטת בית משפט שלום תל אביב יפו.

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית של בית החולים בו טופלה התובעת טרם מותה ולאחר שהתגלה בגופה סרטן השד. על פי כתב התביעה, בשנת 1992, חלתה המנוחה בסרטן השד ועברה כריתה. היא הייתה נתונה למעקב רפואי אצל הרופא הנתבע ובוצעו לה בדיקות שונות, אך לא ניתן טיפול כימותרפי, הורמונאלי או הקרנתי.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

בשנת 1995, התגלה כי המנוחה סבלה מסרטן במעי הגס וגרורות נשלחו לכבד. היא עברה ניתוח וטיפולי כימותרפיה, אך מצבה לא הוטב. בשנת 1997 היא נפטרה. טרם מותה, הוגשה התביעה דנן והיא תוקנה כך שיורשיה באו במקום המנוחה.
לטענת התובעים, בית החולים התרשל בטיפולו בעת המעקב הרפואי לאחר הטיפול שניתן בגין סרטן השד. שכן, רקעה המשפחתי והתורשתי לא נבדק. לטענת התובעים, לו הרופא המטפל היה מברר פרטים אלו, היה מתגלה כי אביה של המנוחה נפטר אף הוא מסרטן המעי הגס. לטענתם, מידע זה היה עשוי למנוע ולכל הפחות לצמצם את היקף המחלה בגוף המנוחה. התובעים הוסיפו וטענו לרשלנות בגין אי מתן טיפול מניעתי למנוחה לאחר כריתת השד, למרות השלב המתקדם בו אובחנה מחלת הסרטן בגופה.

מנגד, הנתבעים הכחישו את הטענות כלפיהם. לטענתם, הם בדקו וביררו עם המנוחה את רקעה המשפחתי אך האחרונה לא חשפה את העובדה כי אביה חלה אף הוא בסרטן המעי הגס. בנוסף, נטען כי לא הוכח שהאב אכן סבל מאותו סוג סרטן ממנו סבלה המנוחה. יתרה מזאת, הנתבעים טענו שלא היה צורך בטיפול מניעתי לאחר כריתת השד במצבה של המנוחה. זאת משום שמטרתו של טיפול זה הינה למנוע את הישנות הגרורות בשד ובמקרה זה, אכן לא הופיעו גרורות לאחר הכריתה ועד מות המנוחה.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת טענות הצדדים והמומחים השונים, הוחלט לדחות את התביעה. באשר לטענתם הראשונה של התובעים להתרשלות באי מתן טיפול מניעתי למנוחה לאחר כריתת השד, טענה זו נדחתה. על בסיס חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, השופטת קבעה כי במקרה זה, די היה במעקב הרפואי שבוצע למנוחה ובבדיקת ממוגרפיה שנתית.

גם את טענת התובעים באשר להתרשלות בתשאול לקוי אודות עברה המשפחתי והתורשתי של המנוחה השופטת דחתה. לאור העובדה שהמנוחה עצמה לא הייתה יכולה להעיד על התשאול, נאלצה השופטת להתבסס בקביעתה על יתר העדויות. לקביעתה, העדויות מטעם התובעים לא היו מהימנות בעניין זה ולא עלו בקנה אחד עם הטענות שהופיעו בכתב התביעה. מול עדויות אלו, עמדה עדות הרופא המטפל שהותיר רושם אמין על השופטת (היא פסקה כי עדותו הייתה רצופה, עקבית ועלתה בקנה אחד עם עדויות נוספות מטעם הנתבעים).

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה

הוחלט כי אכן בוצע תחקור על עברה הרפואי והתורשתי של המנוחה, אך היא נמנעה מלחשוף את מחלת אביה ומותו מסרטן. השופטת הוסיפה וקבעה כי גם לו נתון רפואי זה היה בידיעת הרופאים המטפלים, לא בהכרח שהמנוחה הייתה נחשבת בקבוצת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לאור הידע הרפואי שהיה דאז. עם זאת, לא היה ניתן לשלול את שליחתה לביצוע בדיקות לאיתור המחלה. אולם, משום שמחלתו של אבי המנוחה לא הייתה מצויה בידיעת הרופא המטפל, השופטת קבעה שאי שליחתה לביצוע בדיקה לאיתור סרטן המעי הגס במועד מוקדם יותר לא עלה לכדי התרשלות. בסופו של דבר, השופטת פסקה שהנתבעים פעלו בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה תקופה הן במעקבה של המנוחה לאחר כריתת השד והן בטיפול לאחר גילוי סרטן המעי הגס. לכן, הוחלט לדחות את התביעה.