www.rashlanut-refuit.org

פעולה שנועדה להציל חיים פגעה במיתרי קולו של המטופל - האם רשלנות?

פעולה שנועדה להציל חיים פגעה במיתרי קולו של המטופל - האם רשלנות?

רשלנות רפואית יכולה להיגרם בכל הליך רפואי, החל מביצוע בדיקת דם פשוטה וכלה בהליכים מצילי חיים כגון הכנסת צינור נשימה מלאכותי. טענה לרשלנות רפואית בהליכים מצילי חיים מעוררת שאלות קשות של זכות המטופל לטיפול על פי הסטנדרט הרפואי המקובל, מול רצון הרופא להציל את חייו. דוגמא להתנגשות זו ניתן לראות בפסק דין דנא, שנידון בבית משפט שלום בעפולה.


במקרה דנן התובע הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים שם הוחדר לו צינור לקנה על מנת לבצע הנשמה מלאכותית וכתוצאה מכך, נגרם לו שיתוק במיתרי הקול. התובע הגיע לבית החולים באפריל 2004, בעקבות שיעול וקוצר נשימה. הוא אושפז במחלקה פנימית וטופל תרופתית. יומיים לאחר מכן, התובע החל לסבול מקוצר נשימה קשה ועקב כך איבד את הכרתו והיה במצב קשה של חוסר זרימת חמצן למוח.

 

קרי, סכנת חיים. בשל כך, הוחלט להנשים את המנוח באמצעות הנשמה מלאכותית והוכנס לו צינור לקנה בעודו בהרדמה מלאה. לאחר ארבעה ימים, הוצא הצינור והתובע שב לנשום בכוחות עצמו. לאחר מכן, התובע המשיך לחוש ברע והוא הועבר לטיפול בבית חולים אחר. שם, נערכו לו בדיקות ונמצא שיתוק של מיתרי הקול השמאליים.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בחדר מיון


לטענת התובע, הרופא שהחדיר לו את צינור הנשימה התרשל בכך שלא פעל כראוי במהלך ביצוע ההליך. בנוסף, נטען כי תיעוד פעולה זו לא נעשה בזמן אמת, אלא לאחר מכן והדבר עלה לכדי התרשלות. יתרה מזאת, התובע טען שהתיעוד שנעשה היה חלקי וגרם לו נזק ראייתי. התובע הוסיף וטען שבנסיבות המקרה, היה על בית המשפט להחיל את "כלל הדבר מדבר בעדו" מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין ולקבוע כי הנתבע התרשל בטיפול.
 

מצד שני, הנתבע הכחיש את הנטען. לטענתו, במהלך כל תקופת אשפוזו של התובע בבית החולים, הוא קיבל טיפול רפואי מסור והיה תחת מעקב תמידי. ההחלטה להכניס את צינור הנשימה הייתה סבירה, לאחר שמצבו של התובע התדרדר ונשקפה לו סכנת חיים. הנתבע טען כי פעולתו התבססה על סטנדרט הטיפול המצופה מרופא סביר והופעל שיקול דעת טרם ביצועה. לדידו, הפגיעה במיתרי הקול הייתה ניתנת לתיקון באמצעות ניתוח פשוט. זאת ועוד, הנתבע טען כי הרישום הרפואי היה מלא ואמין ולא היה מקום להחיל את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", כבקשת התובע.


דיון והחלטה


בפתח הדיון, השופט קבע כי לא היה במקרה זה תחולה לכלל "הדבר מעיד על עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. זאת משום שלצורך החלתו, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: לתובע לא הייתה ידיעה ויכולת לדעת מה הנסיבות שהביאו לאירוע הנזיקי; הנזק נגרם על ידי נכס בשליטת הנתבע; האירוע מתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר שנקט זהירות סבירה. לדעת השופט, התנאי השלישי לא התקיים במקרה זה ולכן לא היה ניתן להחיל את הכלל. זאת משום שהתובע לא הציג תשתית ראייתית מספקת ממנה עלה כי ההסתברות לפגיעה במיתרי הקול כתוצאה מהכנסת צינור רשלנית עלתה על ההסתברות להיעדר רשלנות.

 

השופט קבע כי השיתוק במיתרי הקול אכן נגרם כתוצאה מהכנסת הצינור. זאת בהתבסס על חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים. עם זאת, על מנת לקבל את התביעה, היה צורך לבחון האם הכנסת הצינור הייתה רשלנית והאם הנזק הקים אחריות לנתבע. לדעת השופט, בנסיבות המקרה דנן, בהן היה חשש לחיי התובע ונדרשה פעולה רפואית מהירה, היה עלול להתרחש נזק רפואי.

 

לקביעתו, נזק זה היה בגדר סיכון סביר ולא ניתן להטיל אחריות בגינו באמצעות עוולת הרשלנות. בנוסף, כלל לא הוכח כי הנתבע פעל שלא בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל ובאופן לא מקצועי. התובע הוסיף וטען שהנתבע התרשל משום שלא תיעד את הפעולות הרפואיות בזמן אמת. השופט קיבל טענה זו וקבעה כי הנתבע אכן התרשל עת תיעד באופן מלא את ההליך הרפואי לאחר שמונה חודשים מיום האירוע. עם זאת, היעדר רישום זה לא גרם לנזקו של התובע. כלומר, השופט קבע כי לא היה קשר סיבתי בין הנזק לבין היעדר הרישום המלא בזמן אמת ולא היה בו כדי להעביר את נטל ההוכחה לנתבע. בסופו של יום, הוחלט לדחות את התביעה שכן לא הוכח כי נזקו של התובע במיתרי הקול נגרם כתוצאה מהתרשלות הנתבע.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...