נותח ללא הסכמה ועל ידי שני מתמחים - יזכה לפיצויים

חוק זכויות החולה קובע כלל לפיו אסור לרופאים לבצע טיפול רפואי בחולה ללא הסכמה מדעת, המתקבלת מראש. אולם, ישנם מקרים חריגים בהם לא ניתן לקבל הסכמה מודעת, ולמרות זאת, מבוצע הטיפול הרפואי. חריג זה קבוע בסעיף 15 לחוק זכויות החולה. כאשר הצוות הרפואי עומד בתנאיו, ביצוע ההליך ללא הסכמה לא יעלה לכדי רשלנות. כך היה בפסק דין דנא, אשר נידון בבית המשפט המחוזי בירושלים.

עוד מאמרים בנושא:
השתתפות בניסוי רפואי ללא הסכמה מדעת, מתי ניתן לתבוע פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
טיפול ללא הסכמה מדעת במצב חירום, האם ניתן להגיש תביעה?
הסכמה מדעת לאחר כניסה לחדר ניתוח, האם רשלנות רפואית?

במקרה זה, התובע הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית של הנתבעים, בניתוח להוצאת גידול מראשו. על פי כתב התביעה, בשנת 2004 התגלה בראשו של התובע גידול שגרם לבלבול והפרעות זיכרון. לכן, הוא אושפז בבית החולים ובאוקטובר 2010, עבר ניתוח להסרת הגידול. הניתוח המקורי תוכנן להיות במועד מאוחר יותר, אולם רופאיו של התובע ביקשו להקדימו ופנו אליו לשם כך. אז, התובע ניסה לעזוב את בית החולים ואחרי מאבק עם הצוות הרפואי, הוא נבלם.

התובע קיבל תרופות הרגעה ויום למחרת, נותח. זאת לאחר ששלושה רופאים הורו על פעולה דחופה וחתמו לשם כך על טופס מיוחד. לאחר הניתוח, התובע נותר משותק בצדו הימני של הגוף. שיתוק זה עלה לכדי נכות בשיעור 100% ומשכך, לאחר השחרור מבית החולים, התובע שהה במוסד סיעודי.

האם מדובר ברשלנות?

התובעים טענו כי התנהלות הצוות הרפואי עלתה לכדי רשלנות. שכן, הניתוח נעשה בהיעדר הסכמה מצד התובע או בני משפחתו. נטען כי האחרונים לא יודעו על הסיכונים שהיו כרוכים בטיפול, או על אפשרויות חלופיות, לרבות ביצוע הניתוח במסגרת שירותי רפואה פרטית. כמו כן, נטען כי הניתוח בוצע בחוסר מקצועיות ורשלנות ולכן נותר התובע נכה.

מנגד, הנתבעת טענה כי לא היה ניתן לקבל את הסכמתו המודעת של התובע לניתוח, לאור מצבו החמור. לכן, הוחלט על ניתוח דחוף, לאחר שהתקבלה הסכמה של שלושה רופאים, כנדרש על פי חוק זכויות החולה. הנתבעת הוסיפה וטענה שהסיכונים שבאי ביצוע ניתוח זה והסיכונים שבביצועו היו ידועים לתובע ולבני משפחתו אשר הסכימו לטיפול. הנתבעת הוסיפה וטענה שהניתוח בוצע על ידי רופא בכיר ושני מתמחים ותיקים, לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת דאז, ותוך שמירה על סטנדרט רפואי גבוה. משכך, נטען כי נכותו של התובע הייתה בלתי נמנעת. לבסוף, הכחישה הנתבעת את נזקי התובע כפי שפורטו בכתב התביעה.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת העדויות השונות לרבות חוות דעת המומחים הרפואיים, השופט הכיר בכך שמצבו של התובע טרם הניתוח חייב ניתוח דחוף. על פי חוק זכויות החולה, על מנת לבצע הליך רפואי דחוף ללא הסכמת המטופל, יש לקבל הסכמה של שלושה רופאים. השופט קבע כי די היה בהסכמה של שלושה רופאים, ואין הכרח שיהיו בכירים ומומחים. כאמור, הסכמה כזו הושגה.

יתרה מזאת, השופט קבע שהרופאים שהורו על הניתוח הכירו את מצבו הרפואי של התובע והיו מעורים בטיפול בו. כלומר, הסכמתם ניתנה בעקבות היכרותם עם התובע ועקב מצבו הרפואי הדחוף. התובעים טענו שעל פי החוק, לא היה די בהסכמת שלושת הרופאים ונדרשה הסכמת בני המשפחה. השופט דחה טענה זו. לפסיקתו, ההסדר שנקבע בסעיף 15 לחוק זכויות החולה באשר למצבים מסוג זה היה ממצה ולא דרש הסכמת בני משפחה.

עוד פסקי דין בנושא:
פיצויים למטופלת בגין העדר הסכמה מדעת בעקבות ניתוח בחוליות הגב
קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי ורשלנות רפואית מבחינת אי הסכמה מדעת
רשלנות רפואית בניתוח כריתת קונכיות באף והעדר הסכמה מדעת
פיצויים בגין העדר הסכמה מדעת לצנתור
חתימה על טופס הסכמה מדעת אך פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה

השופט דחה גם את טענת התובעים באשר לאי הפניה לקבלת טיפול על ידי שירותי הרפואה הפרטיים. שכן, לא הוכח כי בשירות זה, הרופאים היו נוהגים אחרת. לכן, נפסק כי התנהלות הנתבעת טרם הניתוח לא עלתה לכדי פגיעה באוטונומיה וביצוע עוולת התקיפה כלפי התובע. טענת היעדר ההסכמה מדעת נדחתה.

אולם, באשר לטענת הרשלנות, פסיקת השופט הייתה שונה. בעניין זה נקבע כי הנתבעת אכן התרשלה בטיפול הרפואי בתובע בעת הניתוח. השופט ביסס החלטה זו על סמך דו"ח הניתוח שהוכן על ידי רופאי הנתבעת. מדו"ח זה עלה כי הרופא המתמחה הוא שחתם עליו ולפסיקת השופט, ביצע את הניתוח עצמו. אולם, על פי דעות המומחים, ניתוח מסוג זה היה ראוי שיבצע רופא בכיר. לכן, השופט קבע שהתנהלות הצוות הרפואי סטתה מהסטנדרט הרפואי הסביר ועלתה לכדי רשלנות. יתרה מזאת, השופט קבע שהיה קשר סיבתי בין התנהלות זו של הרופאים לבין נזקו של התובע. לכן, התביעה לעניין הרשלנות בניתוח התקבלה.