תביעה בגין רשלנות רפואית נדחית בטענת התיישנות, אימתי?

על תביעה בגין רשלנות רפואית חלים סדרי דין אזרחיים, כמו בכל תביעה. משמעות הדבר היא שניתן לבקש את סילוקה של התביעה על הסף מחמת עילות שונות כגון, היעדר עילה או התיישנות. משום שמדובר בטענות מקדמיות, הדיון נעשה טרם בירור המחלוקות בהליך המרכזי ורק אם הבקשה נדחית, הרי שיש טעם להמשיך באיסוף חומר הראיות וניהול התיק. בקשה מסוג זה הוגשה במקרה דנא, שנידון בשנת 2009.

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות והיעדר עילה. הבקשה הוגשה על ידי הנתבעים, לאחר שהמשיבים הגישו נגדם תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה. על פי כתב התביעה, המשיב נולד בשנת 1985 לאחר הריון רב עוברים. עקב טיפול הצוות הרפואי בבית החולים הנתבע, התובע נותר עם שיתוק מוחין ושלושת אחיו נפטרו זמן קצר לאחר הלידה. אמו של התובע נפטרה 13 שנה לאחר הלידה ולכן התביעה המקורית הוגשה על ידי עיזבונה, אביו של התובע, הוא עצמו ועיזבון אחיו שנפטרו.

טיעוני הצדדים

המבקשות הנתבעות טענו כי התביעה הוגשה בשנת 2008 בעוד שהלידה התרחשה בשנת 1985. קרי, חלפו 23 שנים בין האירועים ולכן הייתה התיישנות. בנוסף, נטען כי בכתב התביעה לא הייתה הבחנה בין כלל התובעים, לבין התובע בעל שיתוק המוחין, אשר לגביו עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות. זאת משום שבמועד הגשת התביעה, טרם חלפו שבע שנים מיום הגיעו לגיל 18, תחילת מועד חישוב ההתיישנות באשר לתובע בעל השיתוק. המבקשות הוסיפו וטענו להשתהות מצד התובעים בהגשת התביעה. נטען כי הדבר נעשה בחוסר תום לב ומתוך מטרה להסב למבקשות נזק ראייתי.

עוד פסקי דין בנושא:
המדינה בקשה לדחות תביעה לרשלנות רפואית בגין טיפול בגזזת, מחמת התיישנות
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר
רשלנות בניתוחים אורטופדיים וטענות בדבר התיישנות התביעה
התיישנות בהליך בגין רשלנות רפואית בטיפול לאחר תאונת עבודה

את טענתן להיעדר עילה ביססו המבקשות על העובדה שלכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית בתחום. המבקשות טענו כי לחוות הדעת שכן הוגשה לא היה קשר וזיקה לשאלות שעמדו במחלוקת. לכן, היה על בית המשפט לראות את התובעים כאילו לא הגישו חוות דעת.

מנגד, התובעים המשיבים לבקשה טענו כי כל עוד לא הסתיימה תקופת ההתיישנות לגבי המשיב בעל שיתוק המוחין, התביעה לא התיישנה בכללותה. כלומר, נטען כי הגשת התביעה הייתה במועד. באשר לטענת היעדר העילה, המשיבים טענו שחוות הדעת התייחסה באופן מפורש לשאלה שעמדה במחלוקת בין הצדדים.

דיון והחלטה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, החליטה השופטת להפריד בין תביעת המשיב בעל שיתוק המוחין והוריו לבין תביעת עיזבון האחים המנוחים. באשר לאחרונה, השופטת החליטה על דחייתה מכוח סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958. על פי סעיף זה, תקופת ההתיישנות מתחילה מיום בו נולדה עילת התביעה.

כלומר, נקבע כי באשר לאחיו המנוחים של התובע, עילת תביעתם נוצרה ביום מותם וממועד זה התחילה תקופת ההתיישנות. תקופה זו חלפה, כפי שנטען על ידי המבקשת והוכח על פי העובדות. המשיבים טענו כי מערכת העובדות בתביעת אחיו של התובע הראשון הייתה זהה למערכת העובדות בתביעתו, שלא התיישנה, ולכן לא חלה התיישנות על המקרה כולו. אולם, השופטת דחתה טענה זו וקבעה שהחלת ההתיישנות במקרה זה הייתה כדין.

עוד מאמרים בנושא:
חוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958
התיישנות תביעות רשלנות רפואית

עם זאת, היא קבעה שבמקרה של התובע הראשון, היה מקום להחיל את סעיף 10 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958. סעיף זה קובע שתקופת ההתיישנות תתחיל מיום שמלאו לתובע שמונה עשרה שנה. כלומר, טרם הסתיימה תקופת ההתיישנות החלה על תביעתו של התובע הראשון, לקביעת השופטת.

משכך, גם לא חלה התיישנות על תביעת הוריו כמיטיביו. בהקשר זה, דחתה השופטת את טענת המבקשות כי נגרם להן נזק ראייתי בשל פרק הזמן שחלף מיום האירוע. השופטת פסקה כי היה מדובר במערכת עובדות שנבעה מנסיבות זהות, והמבקשות היו צריכות להתגונן בפני טענות ההורים באותו אופן שהיה עליהן להתגונן בפני טענות המשיב הראשון.

באשר לבקשת הסילוק מחמת היעדר עילה, השופטת דחתה גם אותה. לדידה, גם אם חוות הדעת שהוגשה לא הייתה שלמה ופירטה באופן רחב את טענת הרשלנות, הרי שתוכנה היה רלוונטי לעניין הנידון. בנוסף, נקבע כי בשלב זה של ההליך המשפטי, לא היה מקום לסלק את התביעה על הסף מחמת חוסר עילה והיה ראוי להמתין עד לאחר הגשת הראיות והוכחת טענות הרשלנות. לסיכום, בקשת הסילוק התקבלה באופן חלקי.