תיקון כתב תביעה בעקבות רשלנות רפואית

ככלל, לבית המשפט סמכות להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתב הטענות, בכל אחד משלבי ההליך, ובלבד שהדבר דרוש לשם הכרעה במחלוקות שבין הצדדים. סמכות זו עוגנה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, ונידונה רבות בפסיקה. על פי ההלכה המשפטית, התיקון מסייע בייעול ההליך המשפטי, מאחר והוא מאפשר לבעלי הדין לדון בשאלות האמיתיות שנמצאות במחלוקת. על כן, בתי המשפט נוטים לקבל את בקשות התיקון, לא משנה מהי עילת התביעה. דוגמא לכך, במקרה הבא.

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה לתיקון כתב תביעה בנזיקין. עילת התביעה הייתה רשלנות רפואית באבחון מחלה. על פי הנטען בבקשה, המבקשת עברה אצל המשיבה בדיקות ממוגרפיות, שפורשו על ידי הרופאים כתקינות. אולם, לאחר זמן מה, בגופה של המבקשת התגלה גילוי ממאיר וחודרני בשד. לטענת האחרונה, לו מחלתה הייתה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, היה ניתן להימנע מהטיפול הקשה שנאלצה לעבור. למעשה, המבקשת טענה שמחלתה לא אובחנה מוקדם יותר עקב רשלנות עובדי המשיבה.

טיעוני הצדדים

בהליך זה, המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה לתיקון כתב התביעה, כך שיתאפשר לה להוסיף חוות דעת רפואית של רופאים מומחים מטעמה. היא הדגישה את החשיבות שבהגשת חוות הדעת בחלוף פרק זמן ארוך דיו - על מנת להבטיח שהמחלה לא חזרה לגופה ושעילת התביעה הייתה פגיעה בסיכוי החלמה בלבד.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

לא זו אף זו, המבקשת הייתה במקצועה רופאה מומחית. על כן, היא התלבטה רבות טרם הגשת התביעה, בשל החשש מהמחיר החברתי הכרוך בניהול ההליך המשפטי. בסופו של דבר, היא החליטה להגיש את התביעה תוך צירוף כל חוות הדעת שהיו עשויות להיות רלוונטיות.

יתרה מזאת, במקרה זה, תיקון כתב התביעה בא לידי ביטוי בהוספת חוות הדעת בלבד ולא היה שינוי מהותי. לפיכך, תיקון כתב התביעה לא היה עתיד לגרום נזק למשיבה, בפרט מאחר והמבקשת טרם נבדקה על ידי רופא מומחה מטעם הראשונה.

מנגד, המשיבה התנגדה לבקשה וביקשה לדחות את התביעה כולה מחמת התיישנות. זאת מאחר ובדיקות הממוגרפיה שבוצעו למבקשת נערכו בשנת 1998 ובשנת 2000, אך התביעה הוגשה בחלוף שבע שנים. כלומר, לאחר המועד המותר בחוק. יתרה מזאת, הבקשה לצירוף חוות הדעת הוגשה לאחר שנה מיום הגשת התביעה עצמה. על כן, היעתרות לבקשה הייתה עלולה לפגוע בזכויות מהותיות של המשיבה, לטענתה. עוד נטען שמאחר והמבקשת לא צירפה חוות דעת רפואית לכתב התביעה המקורי, לא הוכחו טענות שברפואה ודין התביעה היה להימחק.

דיון ומסקנות

לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים, השופטת קיבלה את הבקשה. היא פסקה שעל המקרה דנן, לא חלה התיישנות מאחר והמבקשת גילתה אודות העובדות שהווה את עילת התביעה רק ביוני 2001, אז אובחן הגוש בשד שמאל. לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות החל ביום בו נודעו למבקשת עובדות אלו ולכן, התביעה לא התיישנה. קרי, לא חלפו שבע שנים עד להגשתה.

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה

לגופו של עניין, השופטת נדרשה לבחון האם לאחר תיקון כתב התביעה, כל העובדות הרלוונטיות היו עתידות להיפרש בבית המשפט, באופן שיוכל לדון במחלוקות. קרי, האם התיקון היה חיוני לשם ההכרעה. בנוסף, השופטת נדרשה לבחון האם בקשת התיקון הוגשה בשיהוי ניכר.

במקרה זה, נקבע שחרף העובדה שהבקשה לתיקון הוגשה בחלוף עשרה חודשים ממועד הגשת התביעה המקורית, לא היה מדובר בסיבה שהצדיקה את דחיית הבקשה. כמו כן, השופטת לא שוכנעה שתיקון כתב התביעה היה עתיד לגרום למשיבה נזק בלתי הפיך. זאת בפרט לאור העובדה שהמבקשת עצמה טרם נבדקה על ידי רופא מומחה מטעם הראשונה, והתיקון לא הצריך שינוי מהותי של כתב ההגנה. לאור האמור לעיל, השופטת קיבלה את בקשת התיקון, על מנת שלבית המשפט תהיה אפשרות להיחשף לכלל המידע הרלוונטי טרם הכרעה במחלוקות.