רשלנות רפואית בלידה - בית חולים הדסה

לידת ילד הינה אירוע מכונן ומרגש, שטומן בחובו אי אלו סיכונים, לאם ולעובר. שכן, די בפעולה לא נכונה של מי מהצוות הרפואי על מנת לגרום נזק בלתי הפיך לעובר או לאם, שיהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית בלידה. דוגמא לכך ניתן לראות במקרה הבא.

רקע

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית של בית חולים באחת מערי הארץ, בעת לידת התובע. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נולד בשנת 1986. ביום הלידה, אמו של התובע, שהייתה אחות במקצועה, הגיעה לבית החולים בלווית האב. התובע היה בנה השני והריון האם ובריאותה היו תקינים. בתחילת הלידה, לא התגלו סיבוכים אך לאחר יציאת ראש הוולד, כתפיו נתקעו. כלומר, היה קושי בחילוצו של התובע מהרחם. לאחר מספר דקות, התובע חולץ מהרחם ללא התערבות מכשירנית. למרות זאת, נגרם לו נזק רב. על כן, הוגשה התביעה דנן על ידי התובע והוריו, נגד בית החולים.
 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בביצוע הרדמה אפידורלית במהלך לידה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בגרימת נזק עצבי ליילוד במהלך לידה, מתי ניתן להגיש תביעה?
רשלנות רפואית בלידה מוקדמת, מתי ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית זירוז לידה, מתי תוגש תביעת פיצויים?
דיכאון לאחר לידה רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

לטענת התובע, נזקו נגרם עקב רשלנות הנתבע. רשלנות זו באה לידי ביטוי באי ביצוע הבדיקות הנחוצות מיד לאחר שאם התובע הגיעה לבית החולים, היעדר מעקב אחר מצב העובר וכישלון בטיפול באירוע הרפואי שהתרחש במהלך הלידה. כלומר, במצב בו כתפיו של התובע נתקעו והוא התקשה לצאת מהרחם.

מנגד, הנתבעת טענה שהתובעים כולם קיבלו טיפול רפואי הולם, כל הבדיקות הנדרשות בוצעו, אך לא היה ניתן לצפות מראש את האירוע בו כתפיו של התובע נתקעו ברחם. הנתבעת הדגישה שגם מומחי התובעים סברו שאירוע זה לא היה ניתן לצפייה מראש. בנוסף, נטען שהצוות הרפואי פעל בצורה סבירה ועל פי ההוראות בעת קרות האירוע בחדר הלידה. על כן, לא הייתה התרשלות והפרה של חובת זהירות ולא היה מקום לקבל את התביעה.

האם הצוות הרפואי כשל במעקב אחר התובעת טרם לידת בנה?

לאחר סקירת הראיות ושמיעת טענות הצדדים, נקבע שהצוות הרפואי לא התרשל במעקב אחר התובעת טרם הלידה. שכן, מיד לאחר קבלת התובעת לחדר הלידה, נערכו לה בדיקות קליניות, כפי שהיה נהוג באותה תקופה. בנוסף, טרם הלידה, העובר חובר למוניטור ונעשה לו ניטור מלא, עד השעה בה האם הועברה לחדר הלידה. על כן, נקבע שהצוות הרפואי העניק לתובעים טיפול ראוי, מקובל וסביר עד לשלב בו התובע נתקע עם כתפיו ברחם.

האם היה ניתן לצפות את הבעיה?

על סמך חוות דעת רפואית, נקבע שלא היה ניתן לצפות מראש את הסיבוך שהתרחש בלידה, במהלכו התובע נתקע עם כתפיו ברחם. שכן, סיבוך זה אופייני במקרים בהם משקל העובר גבוה מהממוצע ורוחב האגן של היולדת קטן מהממוצע. במקרה זה, משקל העובר היה תקין ביחס לנסיבות ולא היה צפי לסיבוכים, בפרט מאחר והייתה זו לידתה השנייה של האם.

פעולות הצוות לאחר הסיבוך

יתרה מזאת, מיד לאחר הסיבוך, המיילדות פעלו בהתאם לנדרש והזעיקו את הרופאים הכוננים על מנת לסייע בחילוץ התובע. אמנם, רופאים אלו לא הגיעו לחדר התובעת, אך זאת מאחר והם היו בעיצומו של ניתוח קיסרי. בנוסף, קריאה לרופא הכונן בבית לא הייתה מועילה, בהתחשב בזמן שנדרש לו להגיע לבית החולים. למעשה, הרופא הכונן שכן הגיע לחדר, עשה זאת לאחר שהתובע חולץ על ידי המיילדות. כאמור, היה מדובר בדקות ספורות ונקבע שלו המיילדות לא פעלו כפי שפעלו, התובע היה עלול למצוא את מותו.

בנוסף, על פי עובדות המקרה, התובע חולץ לאחר שראשו נמשך על ידי המיילדות. על סמך עדויות המומחים, הרי שדרך זו הייתה נהוגה בפרקטיקה דאז והצורה בה המיילדות יישמו אותה הייתה נכונה. על כן, הן לא התרשלו. לאור האמור לעיל, נקבע שהצוות הרפואי לא התרשל במתן הטיפול לתובעים לפני ובמהלך הלידה ולא הפר את חובת הזהירות שהוטלה עליו. לפיכך, גם אם נגרם לתובע נזק כתוצאה מהסיבוך בלידה, הוא לא נבע מרשלנות הצוות ולכן התביעה נדחתה.