הולדה בעוולה, תינוקת עם שתי אצבעות

בישראל, מוגשות תביעות רבות בגין הולדה בעוולה. זוהי עילת תביעה נזיקית מכוחה נטען שבעקבות רשלנות רפואית של הרופא, נולד ילד בעל מומים, ואלמלא הרשלנות, ההורים היו מבצעים הפלה. כלומר, נמנעים מהולדה עקב המומים. דוגמא לתביעה זו, בפסק הדין דנא.

רקע

במקרה זה, בית המשפט דן בתביעת רשלנות רפואית בהריון בגין הולדה בעוולה של התובעת 1. זאת מאחר והיא נולדה עם מום בידה השמאלית: חסר של שלוש אצבעות ואצבע נוספת לא תקינה. הרקע העובדתי לתביעה כדלקמן: התובעת 2 ילדה את בתה, התובעת 1 ואת אחיה התאום בשנת 1997. הריון זה היה הריונה השני של האם ובמהלכו היא הייתה במעקב סדיר בבית החולים הנתבע, שכלל בדיקות אולטרסאונד רבות. יש לציין שאת בדיקת סקירת מערכות העוברים, התובעת ביצעה אצל רופא פרטי, לא לפני שחתמה על טופס הסכמה לערוך אותה.

עוד מאמרים בנושא:
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

בטופס זה, צוין במפורש שהיו מומים אותם לא היה ניתן לגלות בבדיקת אולטרסאונד ושיכולת איתור המומים הייתה תלויה במיקום העובר, תנוחותיו ותנועותיו. כמו כן, בטופס הובהר שהיו מומים שעלולים היו להתפתח או להתגלות רק בשלב מאוחר יותר של ההיריון.

כאמור, התובעת חתמה על טופס זה ולאחר מכן, נערכה לה סקירת מערכות. תוצאות הבדיקה נמצאו תקינות, אך על הדו"ח המסכם נכתב במפורש שהסקירה לא כללה את כל איברי העובר. למשל, את כפות הידיים. בהמשך ההיריון, התובעת עברה בדיקות נוספות אך לא ביצעה סקירת מערכות נוספת. בהיותה בשבוע ה-37, היא עברה ניתוח קיסרי בו חולצו שני העוברים. מיד לאחר הלידה נמצא שלתובעת 1 היו חסרות 3 אצבעות בידה השמאלית ושאצבע אחרת לא הייתה תקינה.

טענות בעלי הדין

לטענת התובעים, הנתבע התרשל בביצוע סקירת המערכות. שכן, לו הוא היה פועל כדין, היה ניתן לאתר את המום ביד ולהודיע על כך להורים. לחלופין, היה ניתן להפנות את ההורים לביצוע בדיקות נוספות לאיתור המום. התובעים טענו שלו הם היו יודעים אודות המום, הם היו מפסיקים את ההיריון.

עוד פסקי דין בנושא:
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?
בקשה לדחיית תביעה בגין הולדה בעוולה על הסף בגין רמת מום נמוכה

מצד שני, הנתבעים טענו שעל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת דאז, ספירת אצבעות לא הוותה חלק מסקירת מערכות. לא זו אף זו, גם במועד הדיון דנן לא היה מקובל לבצע ספירה זו. על כן, אצבעות העוברים לא נבדקו. עוד נטען שמאחר ובבדיקות לא נמצאו ממצאים חריגים, לא היה צורך להפנות את התובעים לאבחונים נוספים. כמו כן, התובעת 2 חתמה על טופס הסכמה טרם ביצוע סקירת המערכות, בו צוינו במפורש מגבלות הבדיקה והיא הסכימה לכך. לבסוף, נטען שהמום עמו התובעת 1 נולדה לא היה כה חמור עד שהקים עילת תביעה של הולדה בעוולה.

פרקטיקה רפואית מקובלת

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך שבמועד בו בוצעה סקירת המערכות, ניתן היה לסקור את אצבעות העובר, בכפוף לתנוחתו. אולם, השאלה הייתה האם חלה על הנתבע חובה לבצע סקירה זו, מכוח הפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת אז.

על פי חוות דעת רפואית המומחים ויתר הראיות שהוצגו, נקבע שבמועד הרלוונטי לא הייתה הוראה מחייבת של משרד הבריאות לבצע סקירת מערכות. יתרה מזאת, גם אם ערכו סקירה, לא הייתה חובה לבדוק את האצבעות. לא זו אף זו, גם בהנחיות שנכנסו לתוקף לאחר מועד הולדת התובעת, לא נקבעה חובה לבדוק את אצבעות כף היד בסקירת מערכות. למעשה, חובה זו קמה רק מקום בו נמצא ממצא חריג בסקירת המערכות, שהקים חשד למום באצבעות. מאחר וחשד למום מעין זה לא נמצא במקרה דנן, הרי שלא הייתה חובה לבדוק את האצבעות, בפרט מאחר ופרקטיקה זו נכנסה לתוקף לאחר שנת 1997, בה התובעת נולדה.

לאור האמור לעיל ולאחר סקירה של חוות הדעת הרפואיות, הוחלט על דחיית התביעה. השופטת פסקה שהנתבעים לא התרשלו הן בביצוע סקירת המערכות על ידי הרופא הפרטי והן בטיפול הכולל שניתן לתובעת, בהתאם לפרקטיקה שהייתה מקובלת אז. על כן, השופטת לא מצאה טעם לדון בטענת ההולדה בעוולה והיא נדחתה.