אי אבחון גידול בראשו של נער

רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כגון, מתן תרופה לא נכונה, ביצוע הליך שווא, הימנעות מחשיפת כל המידע הרפואי בפני המטופל טרם ביצוע ניתוח, אבחון מחלה רשלני, אי התחקות אחר בעיה רפואית אחרת ועוד. דוגמא לתביעת רשלנות עקב אבחון מאוחר, בפסק הדין דנא.

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעת רשלנות רפואית בטיפול בסרטן נגד קופת חולים, שרופאי המשפחה שלה טיפלו בתובע. התביעה הוגשה בעקבות אי גילוי מוקדם של גידול בראשו של התובע. גידול זה התגלה בראשו של התובע כאשר היה בן 17.

בשנים שקדמו לגילוי, הוא התלונן תדיר בפני רופאת המשפחה על כאבי ראש, סחרחורות, עצבנות, עייפות ועוד. למרות זאת, רופאת המשפחה סירבה לאשר ביצוע בדיקת MRI ורק לאחר שאם התובע התעקשה לבצעה, הבדיקה נערכה. יש לציין שאם התובע התעקשה על ביצוע בדיקה זו מאחר ואביו של התובע סבל גם הוא מגידול במוח. לאחר ביצוע הבדיקה, התגלה הגידול בראש.

הרשומות הרפואיות

לטענת התובע, הרשומות הרפואיות שנוהלו בעניינו היו חלקיות ולקויות. זאת מאחר ורבות מתלונותיו כלל לא נרשמו ועל כן, היה חסר בתיק הרפואי. בנוסף, חלק מהרשומות שנערכו בכתב היו שטחיות, לא כללו תאריך וספרור עמודים. גם לאחר שהנתבעים עברו לשיטת רישום ממוחשבת, הרישומים היו לקוניים בחלקם. התובע טען שהיעדר רשומה רפואית ותיעוד עלה לכדי הפרה של ההנחיות המשפטיות בדבר ניהול רשומות רפואיות מסודרות ושמירתן והצדיק את העברת הנטל הראייתי.

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה

לאחר עיון ברשומות, נקבע שהן אכן היו חלקיות ולא תיעדו את כל תלונותיו הרפואיות של התובע. עם זאת, במקרה זה, החסר לא הגיע לכדי נזק ראייתי שחייב את העברת הנטל לכתפי הנתבעים. מנגד, לאור הרישומים עצמם, נפסק שהטיפול בתובע לימד על רשלנות הנתבעים.

תלונות התובע בנוגע לכאב ראש

על סמך עדות התובע, נקבע שהוא התלונן על כאבי ראש במשך שלוש שנים לפני שנערכה לו בדיקת MRI. אמנם, לתובע נערכו בדיקות אחרות, שתוצאותיהן לא העידו על ממצא חריג, אך הראשון המשיך להתלונן על כאבים. לפיכך, נקבע שהיה על רופאת המשפחה לשלוח את התובע לבדיקות נוספות, על מנת לאבחן את המקור לכאביו. אולם, הרופאה לא נתנה דעתה לכך, עד לאחר שהופעלו עליה לחצים מצד אם התובע. על כן, הרופאה התרשלה בעבודתה.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

התרשלות זו יצרה חוסר וודאות באשר לשאלה כיצד הנתבעים היו פועלים לו אבחנו את הגידול במועד. על סמך הלכות משפטיות קודמות, נקבע שחוסר ודאות זו היה בגדר "נזק ראייתי" שנגרם לתובע והצדיק העברת נטל השכנוע לנתבעים. אולם, הנתבעים לא הרימו את נטל השכנוע.

האם היה ניתן לגלות את הגידול במועד מוקדם יותר?

על סמך חוות דעת רפואיות ועדות התובע, נקבע שהיה ניתן לגלות את הגידול בראש במועד מוקדם יותר. בנוסף, נפסק שלו הגידול היה מתגלה במועד מוקדם, היה ניתן לטפל בתובע בצורה מועילה ולמנוע את הנזקים שנגרמו לו בעקבות המחלה. לא זו אף זו, הרי שהגילוי המוקדם של הגידול היה אפשרי הן לנוכח תלונות התובע והן לאור ההיסטוריה הרפואית של בני משפחתו – מחלת אביו. לסיכום, נפסק שהנתבעים התרשלו בטיפול בתובע ובאבחון מחלתו ועל כן, הם נדרשו לפצותו.