תביעת רשלנות רפואית בניתוחי עיניים

אנשים רבים עוברים ניתוחי לייזר לתיקון ליקוי הראייה שלהם. ניתוחים אלו מלווים בסיכונים ותופעות לוואי שונות, כמו כל הליך רפואי אחר. בנוסף, התרשלות של הרופא המטפל בביצוע ניתוח זה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בעיניו של המטופל. לדוגמא, ראה פסק הדין דנא.

רקע

במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעת רשלנות רפואית בניתוח לייזר. על פי עובדות המקרה, התובע סבל מקוצר ראיה בשתי עיניו במשך שנים רבות. על כן, הוא הרכיב משקפיים. כאשר הוא היה בן 32, התובע עבר ניתוח לתיקון קוצר הראיה אצל הנתבעת. הניתוח בוצע בשתי העיניים. לאחר שחלה התדרדרות בראייתו, התובע שב ופנה לנתבעת. בהיותו בן 45, התובע עבר אצל הנתבעת ניתוח לייזר בעין שמאל. כמה שנים מאוחר יותר, התובע נאלץ לעבור ניתוח השתלת קרנית בבית חולים בארץ לאחר שניתוח הלייזר נכשל.

עוד פסקי דין בנושא:
לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים, התובעת התעוורה בעין אחת
פגיעה באוטונמיה בעקבות אי מתן הסכמה מדעת לניתוח לייזר לתיקון ראיה
פיצויים בעקבות הסרת שיער בלייזר ופגיעה באוטונומיה
כתמים לבנים לאחר הסרת שיער בלייזר - האם רשלנות בטיפול קוסמטי?
קרטוקונוס לאחר ניתוח לייזר לתיקון ראייה - האם רשלנות רפואית?

לטענת התובע, הרופא שביצע את הניתוחים מטעם הנתבעת התרשל. שכן, הוא לא ביצע בדיקה מקיפה ויסודית לפני הניתוח השני, לצורך התאמתו למצב הרפואי של התובע אותה עת. בנוסף, לא הובהרו לו הסיכונים שהיו עתידים להיגרם מהניתוח. בעקבות רשלנות זו, התובע התקשה בראייה, לא יכול היה לנהוג בלילות ולקרוא את כתוביות הטלוויזיה, גם באמצעות משקפי ראייה או עדשות מגע. שכן, אמצעים אלו גרמו לו לראייה כפולה. על כן, היה ראוי לפצותו.

מנגד, הנתבעת הכחישה את חבותה לנזקיו של התובע, ככל שהם היו קיימים. עוד הוכחשה התרשלותו של הרופא המטפל בשני הניתוחים. בנוסף, נטען שהתובע קיבל את מלוא המידע הרפואי טרם ביצוע הניתוחים, לרבות הסיכונים שהיו כרוכים בהליכים. על כן, שני הניתוחים בוצעו בהסכמתו המלאה והמודעת של התובע.

הכרעה

לאחר שמיעת עדויות המומחים וטענות בעלי הדין, נפסק שהנתבעת התרשלה והפרה את חובת הגילוי כלפי התובע. כלומר, הטיפול שניתן לו לא היה סביר ועמד בניגוד למקובל לפי הפרקטיקה הרפואית דאז. בנוסף, הנתבעת לא חשפה בפני התובע את כל המידע הדרוש לשם קבלת הסכמתו לבצע את הניתוחים. על כן, גם אם התובע הסכים לניתוחים, הרי שהסכמתו לא הייתה מדעת. לאור האמור לעיל, הוחלט שעל הנתבעת לפצות את התובע על נזקיו בגין רשלנותה והפרת חובת הגילוי.

גובה נזקיו של התובע

בנסיבות העניין, לא הייתה מחלוקת שהתובע סבל מנכות ממשית בשל ראייתו הפגומה בעין שמאל והפער ביכולת הראייה של שתי עיניו, שמנע את תיקון הפגם באמצעות משקפיים או עדשות מגע. בעקבות זאת, נקבעה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 25%.

באשר להשלכות התפקודיות של הנכות, המומחים היו חלוקים בשאלה זו. לפי חוות דעת אחת, התובע יכול היה להמשיך בעבודתו הרגילה בה עבד טרם הניתוחים ולנהוג ללא קושי. מנגד, בחוות הדעת הנגדית נקבע שהתובע אמנם יכול היה לבצע את הפעולות לעיל, אך ביצוען חשף אותו לסיכונים, שהגבילו במידה מסוימת את תפקודו ויכולת עבודתו.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים
רשלנות רפואית בהסרת שיער בלייזר

השופט החליט לקבל את חוות הדעת האחרונה וקבע שלנכות התובע הייתה השלכה תפקודית בשיעור מסוים על כל תחומי החיים, לרבות פרנסתו. על כן, הוא פסק לאחרון פיצוי גלובאלי בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות בסך 170 אלף ₪. כמו כן, לתובע נפסק פיצוי בסך 175 אלף ₪ בגין כאב וסבל. שכן, נקבע שבעקבות הנזק שנגרם לראיית התובע, הוא סבל מאי נוחות והטרדה.

פיצוי בגין הפרת חובת הגילוי

התובע אף תבע פיצוי על הפגיעה בחופש הבחירה שלו. כלומר, הפגיעה באוטונומיה שלו עקב היעדר הסכמה מדעת. ככלל, הפיצוי בגין ראש נזק זה שונה מהפיצוי שנפסק בגין רשלנות מאחר והוא מכוון רק לפגיעה בזכות החולה לקבל את ההחלטה בעצמו. בהערכת גובה הפיצוי, יש חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה טרם ביצוע ההליך הרפואי.

במקרה זה, נקבע שהפגיעה באוטונומיה של התובע הייתה קלה יחסית. שכן, התובע עצמו אישר שהוא רצה לבצע את הניתוח השני, חרף הסיכונים שכן הוסברו לו. גם הרופא המטפל העיד שהתובע רצה בניתוח למרות הסיכונים שהיו כרוכים בו. על כן, השופט פסק שגם אם הייתה הפרה של חובת הגילוי, הפיצוי לו התובע היה זכאי נדרש להיות מצומצם בהיקפו. בסופו של דבר, לתובע נפסקו פיצויים בסך 50 אלף ₪ עקב הפרת חובת הגילוי על ידי הרופא המטפל.