ניתוח בקע הביא לפגיעה בתפקוד המיני

על מנת לזכות בתביעת רשלנות, על התובע להוכיח שהייתה הפרה של חובת הזהירות מצד הנתבע ובנוסף, שבעקבות הפרה זו, נגרם לו נזק. קרי, קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. קשר זה נבחן מהפן המשפטי והעובדתי ובהיעדרו, תביעת הרשלנות תדחה. דוגמא לדיון בשאלה זו, ניתן לראות בפסק הדין דנא.

רקע

במקרה דנן, התובע ביקש מבית המשפט לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב טיפול רפואי רשלני שניתן לו על ידי הנתבעים. לטענת התובע, במהלך חודש אפריל 2001, הוא סבל מכאבים במפשעה. על כן, הוא הופנה על ידי הרופאה המטפלת לביצוע בדיקות שונות אצל הנתבע הראשון. הנתבע אבחן בקע במפשעה וקבע לתובע ניתוח לתיקונו אצל הנתבע השני. לתובע הוסבר שמדובר בניתוח קל ופשוט.

ביוני 2001, התובע התייצב במרפאת הנתבע השני לביצוע הניתוח. הוא חתם על טופס הסכמה מדעת לביצועו, מבלי שניתן לו הסביר מהנתבעים אודות הסיכויים והסיכונים שבביצוע הניתוח. לאחר מכן, הוא הוכנס לחדר הניתוחים ונותח. זמן קצר לאחר מכן, התובע שב לסבול מכאבים במפשעה, שלא שככו. הנתבע הראשון קבע שהמקור לכאבים היה זיהום באשך והורה לתובע ליטול אנטיביוטיקה. אולם, הכאב לא חלף ובדצמבר 2001, התובע עבר בדיקה נוספת והתברר שכאבים נבעו מחוסר אספקת דם כתוצאה מהניתוח.

האם הייתה רשלנות?

על סמך הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, נפסק שהתופעה ממנה התובע סבל לאחר הניתוח הייתה נדירה וההליך עצמו בוצע כראוי. לאור זאת, הרי שלא היה ניתן למנוע את הנזק שנגרם לתובע בניתוח.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי, כיצד להגיש תביעה?
רשלנות רפואית בניתוח לתיקון בקע מפשעתי - כלל הדבר מעיד בעד עצמו

עם זאת, נקבע שגיליון הניתוח של התובע לא מולא כראוי וכך גם מסמך שחרורו. בנוסף, התובע לא נבדק על ידי הנתבע הראשון לאחר הניתוח וטרם שחרורו, וגם לאחר מכן – כאשר התלונן על כאבים במפשעה. על כן, התנהלות הנתבע בשלבים שלאחר הניתוח לא הייתה ראויה. שהרי, גם אם הנזק נגרם בעת הניתוח ולא היה ניתן למנוע אותו, לא נעשו פעולות הכרחיות לשם תיקונו, כאשר הדבר היה אפשרי.

הקשר הסיבתי

הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזקו של התובע נקבע הן מהפן העובדתי והן מהפן המשפטי. מההיבט העובדתי, בית המשפט נדרש לאתר את מכלול הגורמים בלעדיהם הנזק לא היה מתרחש. מהפן המשפטי, יש ליישם את מבחן הצפיות. כלומר, אם המזיק, כאדם סביר, לא יכול היה לחזות מראש ולא חזה שמעשיו יגרמו לנזק לאחר. אם לא היה ניתן לחזות זאת, אזי אין מקום לחייב את המזיק בפיצוי.

בפן העובדתי נקבע שהתובע הוכיח שהתנהגותם הרשלנית של הנתבעים לאחר הניתוח היא שגרמה לנזקו. כמו כן, גם בהיבט המשפטי נקבע שהתובע הרים את נטל ההוכחה. כלומר, שהנתבעים היו יכולים לצפות קיומו של נזק לתובע בהיעדר בדיקות מקיפות לאחר הניתוח וחוסר מענה לתלונותיו אודות כאבים במפשעה. החלטה זו התבססה על חוות דעת מומחים רפואיים. לאור האמור לעיל, התביעה התקבלה והנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצוי בסך 150 אלף ₪.