www.rashlanut-refuit.org

ניתוח בקע הביא לפגיעה בתפקוד המיני

ניתוח בקע הביא לפגיעה בתפקוד המיני

על מנת לזכות בתביעת רשלנות, על התובע להוכיח שהייתה הפרה של חובת הזהירות מצד הנתבע ובנוסף, שבעקבות הפרה זו, נגרם לו נזק. קרי, קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. קשר זה נבחן מהפן המשפטי והעובדתי ובהיעדרו, תביעת הרשלנות תדחה. דוגמא לדיון בשאלה זו, ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

רקע

 

במקרה דנן, התובע ביקש מבית המשפט לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב טיפול רפואי רשלני שניתן לו על ידי הנתבעים. לטענת התובע, במהלך חודש אפריל 2001, הוא סבל מכאבים במפשעה. על כן, הוא הופנה על ידי הרופאה המטפלת לביצוע בדיקות שונות אצל הנתבע הראשון. הנתבע אבחן בקע במפשעה וקבע לתובע ניתוח לתיקונו אצל הנתבע השני. לתובע הוסבר שמדובר בניתוח קל ופשוט.

 

ביוני 2001, התובע התייצב במרפאת הנתבע השני לביצוע הניתוח. הוא חתם על טופס הסכמה מדעת לביצועו, מבלי שניתן לו הסביר מהנתבעים אודות הסיכויים והסיכונים שבביצוע הניתוח. לאחר מכן, הוא הוכנס לחדר הניתוחים ונותח. זמן קצר לאחר מכן, התובע שב לסבול מכאבים במפשעה, שלא שככו. הנתבע הראשון קבע שהמקור לכאבים היה זיהום באשך והורה לתובע ליטול אנטיביוטיקה. אולם, הכאב לא חלף ובדצמבר 2001, התובע עבר בדיקה נוספת והתברר שכאבים נבעו מחוסר אספקת דם כתוצאה מהניתוח.

 

האם הייתה רשלנות?

 

על סמך הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, נפסק שהתופעה ממנה התובע סבל לאחר הניתוח הייתה נדירה וההליך עצמו בוצע כראוי. לאור זאת, הרי שלא היה ניתן למנוע את הנזק שנגרם לתובע בניתוח.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי, כיצד להגיש תביעה?
רשלנות רפואית בניתוח לתיקון בקע מפשעתי - כלל הדבר מעיד בעד עצמו

 

עם זאת, נקבע שגיליון הניתוח של התובע לא מולא כראוי וכך גם מסמך שחרורו. בנוסף, התובע לא נבדק על ידי הנתבע הראשון לאחר הניתוח וטרם שחרורו, וגם לאחר מכן – כאשר התלונן על כאבים במפשעה. על כן, התנהלות הנתבע בשלבים שלאחר הניתוח לא הייתה ראויה. שהרי, גם אם הנזק נגרם בעת הניתוח ולא היה ניתן למנוע אותו, לא נעשו פעולות הכרחיות לשם תיקונו, כאשר הדבר היה אפשרי.

 

הקשר הסיבתי

 

הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזקו של התובע נקבע הן מהפן העובדתי והן מהפן המשפטי. מההיבט העובדתי, בית המשפט נדרש לאתר את מכלול הגורמים בלעדיהם הנזק לא היה מתרחש. מהפן המשפטי, יש ליישם את מבחן הצפיות. כלומר, אם המזיק, כאדם סביר, לא יכול היה לחזות מראש ולא חזה שמעשיו יגרמו לנזק לאחר. אם לא היה ניתן לחזות זאת, אזי אין מקום לחייב את המזיק בפיצוי.

 

בפן העובדתי נקבע שהתובע הוכיח שהתנהגותם הרשלנית של הנתבעים לאחר הניתוח היא שגרמה לנזקו. כמו כן, גם בהיבט המשפטי נקבע שהתובע הרים את נטל ההוכחה. כלומר, שהנתבעים היו יכולים לצפות קיומו של נזק לתובע בהיעדר בדיקות מקיפות לאחר הניתוח וחוסר מענה לתלונותיו אודות כאבים במפשעה. החלטה זו התבססה על חוות דעת מומחים רפואיים. לאור האמור לעיל, התביעה התקבלה והנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצוי בסך 150 אלף ₪.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...