רשלנות רפואית בהגדלת איבר המין על ידי הזרקת סיליקון

אחת לכמה זמן, אפשר לשמוע בתקשורת על מכון רפואי זה או אחר שהעניק טיפול רפואי תוך שימוש בחומרים מסוכנים, שלא אושרו על ידי משרד הבריאות. מעבר לעובדה שמדובר בהפרת חוק, הטיפול עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים למטופלים עצמם, כפי שקרה במקרה זה.

בפסק הדין שלהלן, עלתה השאלה האם הנתבעים ביצוע ניתוח פלסטי רשלני בגופו של התובע. מטרת הניתוח שבוצע הייתה לטפל בבעיות התפקוד המיני של התובע ובמהלכו, הוזרק לאחרון סיליקון לאיבר במין. לטענת התובע, הוא הגיע למרפאת הנתבעים בעקבות מודעה בעיתון והובהר לו שלאחר הטיפול, איבר מינו יגדל. הנתבעים אף הציגו לתובע תמונות של מטופלים אחרים והבטיחו לו שלא יאונה לו רע. על כן, הוא הסכים לטיפול ושילם תמורתו 4,000 דולר במזומן.
 

עוד פסקי דין בנושא:
האם ניתוח פלסטי באף נעשה ברשלנות ותוך העדר הסכמה מדעת?
הסכמה מדעת לניתוח פלסטי - הקטנת חזה מטעמים אסטטיים ורפואיים
פסק דין בנוגע לרשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף - עקף עקום ובעיות נשימה
פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף והזדקקות לניתוח מתקן
ניתוח פלסטי בפנים גרם לעיוות וצלקות - פיצויים

אולם, הטיפולים הסבו לתובע כאבים עזים וגרמו לעיוותים באיבר המין, שלא חלפו, גם לאחר פניות לרופאים אחרים. כתוצאה מכך, התובע סבל מכאבים עזים בעת קיום יחסי מין, פצעים, גירויים ונזק נפשי שבא לביטוי בדיכאון. לטענת התובע, הטיפול הרשלני אף פגע לו בניסיונותיו להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם וביכולתו לעבוד באופן סדיר. מצד שני, הנתבעים הכחישו חבותם וטענו שמעולם לא טיפלו בתובע.

רשלנות הנתבעים

על סמך חוות דעת המומחה מטעם התביעה, שלא נסתרה, נקבע שהייתה רשלנות. שכן, הנתבעים הזריקו לאיבר מינו של התובע חומר זר שהחדרתו לגוף האדם נאסרה בכל קנה מידה רפואי סביר מאחר והסב נזק רב. לא זו אף זו, החומר האסור נותר באיבר המין של המטופל באופן קבוע, ולא היה ניתן להוצאה אלא באמצעות ניתוח. כמו כן, החומר גרם לקשיים בתפקוד המיני וכאבים עזים למטופל. על כן, לא היה מקום להשתמש בו ולמרות זאת, הנתבעים עשו זאת. בכך, הם הפרו את חובת הזהירות אותה הם חבו לתובע כרופאיו.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בהסרת צלקות בניתוח פלסטי
רשלנות רפואית - ניתוחים פלסטיים באף

יש לציין שהשופט שלל את טענת הנתבעים בדבר קיומה של רשלנות תורמת מצד התובע, שפנה ביוזמתו למכון הרפואי לשם ביצוע הטיפול. שכן, נקבע שהתובע לא היה מודע לכך שהטיפול ניתן לו ללא רישיון רפואי ותוך שימוש בחומר מסוכן.

הקשר הסיבתי

לאחר מכן, נבחנה שאלת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזקו של התובע. על סמך חוות הדעת הרפואית, נקבע שהתובע סבל מדלקות ופגיעה באיבר המין בעקבות הזרקת החומר. על כן, התקיים הקשר הסיבתי העובדתי בין הטיפול לנזק. יתרה מזאת, הרופא הנתבע הודה אף הוא שבמועד ביצוע ההזרקה, הוא היה מודע לכך שהחומר נאסר לשימוש אך למרות זאת, ההליך בוצע. כלומר, הנתבע הודה שעצם ביצוע ההזרקה היה פשע. על כן, התקיים גם הקשר הסיבתי המשפטי בין הטיפול הרשלני לנזקים.

עם זאת, נקבע שנזקיו הנפשיים של התובע לא היו קשורים מבחינה רפואית לטיפול שניתן לאחרון, במיוחד לאור העובדה שבעניין זה, לא הוגשו חוות דעת רפואיות. לפיכך, התביעה התקבלה אך התובע פוצה רק בגין חלק מהנזקים להם הוא טען.