www.rashlanut-refuit.org

500,000 שקלים פיצויי בשל נזק לא ממוני

500,000 שקלים פיצויי בשל נזק לא ממוני

לעיתים, נתבעים בתביעות נזיקיות מודים בחבותם ואחריותם לנזקו של התובע, אך המחלוקת בין הצדדים היא בעניין גובה הנזק. לחלופין, יש מקרים בהם הנתבע נמנע מלהגיב על הטענות שהועלו נגדו הן לעניין החבות והן לעניין הנזק. כך או כך, על התובע מוטל הנטל להוכיח טענותיו בעניין שיעור הנזק שנגרם לו. דוגמא לכך, בפסק הדין דנא.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בהסרת צלקות בניתוח פלסטי
רשלנות רפואית - ניתוחים פלסטיים באף

 

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי שבוצע לתובעת על ידי הנתבע 1. הרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי במיקום לא סביר של פטמת התובעת ובצלקות קשות. בנוסף, נטען שהנתבע לא סיפק לתובעת מידע ואזהרה מראש אודות הסיכונים והסיכויים ובעקבות זאת, היא לא הייתה מודעת לסיכון של אובדן יכולת הנקה, אשר התממש במקרה זה.


יש לציין שהתביעה הוגשה גם נגד חברת הביטוח של הרופא המטפל ושני הנתבעים לא התגוננו. על כן, התובעת ביקשה פסק דין בהיעדר הגנה ובקשתה התקבלה. לאור קבלת הבקשה, הרי ששאלת החבות הנזיקית והביטוחית לא עמדה במחלוקת. לא זו אף זו, המומחית הרפואית מטעם בית המשפט אישרה את הרשלנות הרפואית בטיפול שניתן לתובעת ואת הנזק שנגרם לה בשל כך, לרבות בגין אי מתן מידע טרם ההליך. על כן, בית המשפט נדרש להכריע בשאלת גובה נזקה של התובעת, שנדרשה להוכיח טענותיה בעניין זה למרות שהנתבעים לא הגישו כתב הגנתם.

 

הפסד השתכרות

 

באשר לראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר, לתובעת נפסקו פיצויים על דרך האומדן בשיעור של 50 אלף ₪. פיצוי זה שיקף את ימי אי הכושר שאושרו לתובעת ואת קשייה בחזרה למעגל העבודה.

 

לעניין ראש הנזק של הפסד השתכרות לעתיד, השופט ייחס לנכותה הרפואית של התובעת, שהועמדה על 20%, השפעה על כושר ההשתכרות העתידי. זאת מאחר ונכות זו, גם אם היא הייתה פלסטית בעיקרה, השפיעה על הופעתה של התובעת והייתה בעלת משמעות מיוחדת לאור גילה הצעיר של האחרונה. על כן, הפיצויים בגין ראש נזק זה נפסקו על סך של 30 אלף ₪. ראשי נזק נוספים בגינם נפסקו לתובעת פיצויים היו עזרת צד ג' והוצאות רפואיות. סכום הפיצוי שנפסק היה 80 אלף ₪, סך הכול.

 

נזק לא ממוני

 

לטענת התובעת, הרשלנות בניתוח הסבה לה נזקים נפשיים קשים: היא השפיעה על הופעתה החיצונית, פגעה בתחושת הנשיות שלה, בדימוי העצמי שלה וגרמה לה עוגמת נפש בגין אובדן היכולת להניק. גם לאחר ביצוע ניתוחים מתקנים, התובעת סבלה מכאב וסבל ומתקופת החלמה ארוכה. על כן, היא תביעה פיצוי גבוה בגין ראש נזק זה.

 

השופט קיבל טענות אלו וקבע שלאור האמור לעיל, היה ראוי להעמיד את נזקה של התובעת על סך של 500 אלף ₪, כאשר הודגש שפיצוי זה שיקף גם את הפגיעה באוטונומיה של האחרונה בשל אי מתן המידע והאזהרה מראש. לסיכום, הנתבעים חויבו לשלם לתובעת פיצויים בסך 660 אלף ₪.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,