פיצויים: פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים

לפי חוק זכויות החולה, על הצוות המטפל לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומות הכוללות פרטים מזהים של המטופל והרופא, ואת כל המידע הרפואי הקיים, לרבות עבר רפואי, אבחונים והוראות טיפול. לרישום ישנה חשיבות רבה והיעדרו עלול לעלות לכדי רשלנות. לא זו אף זו, היעדר רישום רפואי מלא יכול להוביל להעברת נטל הראיה לכתפי הרופא לו מיוחסת רשלנות. דוגמא לדיון בנושא ניתן לראות בפסק הדין דנא.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

במקרה הבא, עלתה שאלה בדבר רשלנות רפואית במהלך טיפול שניתן למנוחה בבית החולים הנתבע. על פי עובדות המקרה, המנוחה עברה ניתוח להסרת גידול ממאיר בגדם ביום ה-9.4.02.במהלך הניתוח, המנוחה נזקקה להנשמה מלאכותית ולאחריו, היא הועברה להמשך טיפול וגמילה מההנשמה.

כעבור חודש, ביום ה-4.5.02, נקבע מותה של המנוחה. התובעים טענו שהמנוחה נפטרה בעקבות סיבוכים שונים שמקורם היה בהנשמה המלאכותית לה האחרונה נזקקה, לאחר שסבלה מאי ספיקה נשימתית ושאיפה של תוכן הקיבה בעת הניתוח. התובעים תמכו טענה זו בחוות דעת של רופאה מומחית. בחוות דעת זו נאמר ששאיפת תוכן הקיבה על ידי המנוחה נגרם בעקבות אי הכנה ראויה לקראת הניתוח על ידי הרופא המרדים.

מקור הרשלנות הרפואית

על סמך הגיליון הרפואי נקבע שהמנוחה אושפזה לצורך ביצוע ניתוח במהלך חודש מרץ. ביום האשפוז, בוצעו לה ההכנות הדרושות לרבות הכנסתה לצום – שהיה דרוש לשם ביצוע הניתוח. למחרת, הניתוח בוטל והיא שוחררה.

חודש לאחר מכן, המנוחה אושפזה בשנית. אולם, מהפרטים שנרשמו בגיליון הרפואי עלה שבהכנות לניתוח, הצוות הרפואי התבסס על הפרטים שמולאו במרץ. לא זו אף זו, המנוחה לא הונחתה להיות בצום על ידי האחיות ואף לא היה תיעוד רפואי שהצביע על מתן הנחיה בנושא. על כן, המנוחה לא הייתה מודעת לחובתה לצום ולא נמנעה מאכילה. במעשה זה, היה בכדי לפגוע ביעלות ההרדמה שניתנה לה ולגרום לסיבוכים, שאכן התרחשו. לפיכך, נקבע שהצוות הרפואי התרשל כלפי המנוחה.

מקור נוסף לרשלנות הרפואית היה בהיעדר ניהול רשימה רפואית מלאה. שכן, האחיות והצוות הסתמכו על גיליון הטיפול הישן של המנוחה ולא עדכנו את תאריך האשפוז החדש, את ההוראות והתרופות שניתנו לה ואת העובדה שהיא נדרשה להיות בצום. כמו כן, נקבע שהצוות הרפואי מטעם הנתבעת לא סיפק תשובות סבירות אודות דרך התנהלותו במקרה זה והסיבה לקיומו של הרישום החסר. לאור האמור לעיל, נקבע שהנתבעת התרשלה ושהיה קשר סיבתי בין התנהלות זו לבין נזקה של המנוחה.