הריון בסיכון - לידה בבית החולים בו אין פגיה

כמעט בכל תביעה אזרחית, הנתבע יכול להגיש הודעת צד ג' נגד גורמים שלטענתו, אחראים לקרות הנזק. הלכה למעשה, מטרת ההודעה לצד ג' היא לייחד את הדיון בפלוגתאות ובעילות הצומחות מאותו מקרה על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ולמנוע מחלוקות עתידיות. הודעה לצד ג' ניתן להגיש גם בתביעות בנושא רשלנות רפואית. דוגמא לכך בפסק הדין שלהלן.

במקרה זה, התובע נולד בינואר 1995 בבית החולים יוספטל באילת. לטענת התובעים, עובדי בית החולים והרופאים במקום התרשלו במהלך הטיפול הרפואי שניתן ליולדת ולתינוק. רשלנות זו באה לביטוי במעקב ורישום לא תקין של מצב האחרונים, היעדר אפשרות להעברתם לבית חולים אחר בו הייתה פגייה בה היה ניתן לטפל ביילוד; דחיית חילוץ היילוד באמצעות ניתוח קיסרי; טעות בהערכת חומרת מצבה של היולדת ועצימת עיניים נגד הסבל הממושך של התובעים.

בעקבות רשלנות זו, התובע נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור של 100%. כלומר, התובעים טענו שהיה קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק התובע ולכן, בית החולים חב במלוא האחריות לנזקים.

מנגד, הנתבע ביקש לדחות את התביעה. נטען שמצבו הקשה של התובע נגרם מסיבוך בעת הלידה, שלא היה תוצאה של מעשי הרופאים ולא היה ניתן לצפייה. בנוסף, הנתבע שלח הודעת צד ג' נגד מדינת ישראל וחברת "ארקיע". כלפי המדינה נטען שהיא לא דאגה לקיומם של שירותי רפואה סבירים לטיפול בפגים בבית החולים באילת. כלפי ארקיע נטען שמחדלי החברה עיכבו את הגעת התובע לבית חולים במרכז הארץ, לשם הוא הועבר זמן מה לאחר לידתו, והם שגרמו את הנזק ממנו הוא סבל.

התביעה העיקרית

לאחר סקירת הראיות ושמיעת חוות דעת המומחים, נקבע שנזקו הקשה של התובע נגרם בעקבות שלושה גורמים עיקריים: פגות, היפרדות השלייה והטיפול המאוחר שניתן ליולדת בעקבות זאת וזיהומים קשים. לאחר דיון רחב בנושא, השופט הדגיש היה קשה עד בלתי אפשרי לקבוע מה מבין שלושת הגורמים לעיל היה הגורם המרכזי לנזק, אם בכלל. עם זאת, נקבע שלכל הפחות ניתן היה לטפל בהיפרדות השלייה במועד מוקדם יותר וכך, לפחות חלק מהנזק שנגרם לתובע היה נמנע. אי לכך, נפסק שהנתבע נשא באחריות לגורם נזק זה ושיעור תרומתו הוערך בשליש, על דרך האומדנה.

הודעה נגד צד ג' - המדינה

לטענת הנתבע, בית החולים באילת העניק שירותים לאוכלוסיה מגוונת, החל מתושבי העיר ועד נופשים צעירים ותיירים. מאחר שמדובר בבית חולים מרוחק ובודד, נטען שעל המדינה לדאוג למתן טיפול רפואי סביר וראוי. במקרה זה, פירוש הדבר היה הקמת פגייה. אולם, מחלקה זו לא הוקמה והמדינה אף לא דאגה לנהלים ברורים של העברת פגים למרכז הארץ ולא תקצבה העברה זו. הנתבע טען שמחדלים אלו הם שגרמו לחשיפת התובע לסיכון מוגבר.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בביצוע הרדמה אפידורלית במהלך לידה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בגרימת נזק עצבי ליילוד במהלך לידה, מתי ניתן להגיש תביעה?
רשלנות רפואית בלידה מוקדמת, מתי ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית זירוז לידה, מתי תוגש תביעת פיצויים?
דיכאון לאחר לידה רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

מנגד, המדינה טענה שההחלטה שלא להקים פגייה בבית החולים התקבלה לאחר בדיקה ממושכת של העניין על ידי וועדה מטעם משרד הבריאות, ששיקוליה היו סבירים ולא נפל בהם כל פגם. על כן, החלטת המדינה הייתה תקינה. באשר לנושא של העברת פגים למרכז הארץ, נטען שהדבר היה בסמכות הבלעדית של הנתבעת.

השופט החליט על דחיית ההודעה לצד ג'. זאת על סמך העובדה שהחלטת המדינה שלא להקים פגייה באילת התקבלה על סמך קריטריונים ברורים וסבירים כגון מספר הלידות בשנה, גודל הצוות הרפואי וההכרה האקדמאית שקיבל בית החולים. מאחר ובית החולים יוספטל לא עמד בתנאי הסף שנקבעו, הרי שלא היה מקום להקים פגייה. בנוסף, הנתבעת לא הצביעה על חובה של הרשויות להקים באילת יחידה זו ולכן, לא היה בסיס לטענה בדבר רשלנות מצד המדינה.

ההודעה לצד ג' – ארקיע

לטענת הנתבע, בבוקר שלאחר הלידה, פנה גורם מטעמו לחברת ארקיע וביקש לשריין מקומות להעברת התובעים לבית חולים במרכז הארץ. אולם, כאשר התובעים הגיעו לשדה התעופה, הם נוכחו לגלות שהמטוס המריא דקות ספורות קודם לכן, בלעדיהם. כתוצאה מכך, העברת התובע לבית החולים במרכז התעכבה במשך שעות ארוכות. לטענת הנתבע, עיכוב זה גרם לחלק מנזקיו של התובע.

מנגד, ארקיע טענה שאמנם בינה לבין הנתבע נכרת חוזה לשריון מקומות עבור הטסת התובע אולם, האמבולנס ובו המטופל לא הגיע במועד לשדה התעופה. על כן, הטיסה יצאה בלעדיו ושוריינו לו מקומות בהמראה הבאה, כעבור חצי שעה. בחלוף החצי שעה, התובע טרם הגיע לשדה התעופה. אי לכך, נטען שהאחריות לעיכוב בהטסתו רבצה לפתחו של הנתבע.

עוד פסקי דין בנושא:
עו"ד אייל בן ישי הגיש תביעה ע"ס שני מיליון שקלים בגין מקרה חמור של רשלנות בלידה
האם הרופאים התרשלו לאחר הלידה בשל שאריות שליה שנותרו ברחם?
הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה
הרחם נכרת לאחר הלידה, האם הרופאים התרשלו?
לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?

על סמך עדויות הצדדים, נפסק שהאמבולנס עם התובע אכן איחר להגיע לשעת ההמראה שנקבעה, מבלי שניתנה על כך הודעה לארקיע. בנוסף, הרופא המטפל לא הסכים להטיס את היילוד בטיסה הבאה, בה שוריינו מקומות. זאת מאחר ובשל מאפייני דגם המטוס, היה קושי ניכר לטפל בפג במהלך הטיסה. מנתונים אלו עלה שהתיאום בין ארקיע לנתבע לקה בחסר ושהעיכוב בטיסה נגרם בשל האחרון, שלא הודיע על האיחור לאחראים.

לא זו אף זו, מאחר והיה מדובר במקרה חירום, היה על הנתבע לדאוג לתיאום מרבי בין הגורמים, גם לנוכח העובדה שארקיע הייתה מודעת לדחיפות ההטסה. בסופו של דבר, נקבע שבמאזן ההסתברות, חלקו של התובעבעיכוב היה גדול יותר. כך או כך, נקבע שכלל לא היה קשר סיבתי בין האיחור בטיסה לנזקו של התובע. על כן, התביעה נגד ארקיע נדחתה.