אישתי עברה ניתוח קיסרי בהריון ראשון בשבוע 35 עקב ירידת מים ומצג עכוז, בסיום הניתוח יצא המנתח והסביר לי לגבי רחם דו קרני, בדוח הניתוח ציין שנמצא ממצא המתאים לשרירן בגודל 2*3, עם המידע הזה המשכנו כרגיל והגיע ההריון השני, במעקב ההריון ציינו את נושא השרירן כמו גם הראינו את דוח הניתוח, היה קושי רב לראותו בסקירה או באולטרסאונד, בהמלצת הרופאים ולאחר הרבה מחשבות בחרנו לנסות לידה רגילה, בשבוע 40 הגענו לידר לידה לבדיקה שגרתית שם ראו מיעוט מים משמעותי והמליצו להתחיל זירוז, שם כבר נתנו לנו לישוב שוב אם אנחנו מעדיפים ניתוח או להתחיל תהליך זירוז, בחרנו ניסיון בלידה רגילה, זה התחיל מבלון בלילה שיצר פתיחה של 2 והמשיך עם פיטוצין שיצר צירים אבל ללא התקדמות בפתיחה מקסימום ל3 עקב הכאבים המרובים הסכימו לתת אפידורל ולאחר כמה שעות עצרו למנוחה והמשיכו למחרת, שוב פיטוצין צירים ואין התקדמות בשלב מסוים נכנסה רופאה שאמרה שאין שום התקדמות ונראה לה משהו לא הגיוני ושנחשוב שוב אולי אנחנו רוצים קיסרי כי האישה גם ככה כבר עייפה, נשברנו והסכמנו לקיסרי, ברגע ההסכמה הכל קרה מאוד מהר כאילו חיכו לזה, הניתוח עבר בהצלחה ואז הרופאה יצאה לדבר איתי ואמרה שיש לאישה רחם גו קרני עם עין סגורה משהו כזה ושלא היה לה שום סיכוי ללדת רגיל כי בעצם חצי רחם לא התכווץ בכלל, ושכל ההריון אמור היה להיות בסיכון ושזה נס בכלל שנכנסו להריון ועוד פעמיים במצב הזה, שאלתי בכוונה האם זה משהו שיכל להשתנות מהניתוח הקודם והיא שלחה את זה על הסף בטענה שזהו מום מולד עם זה נולדים ועם זה מתים.
עכשיו אני שואל איך המנתח הראשון לא ציין את זה בדוח הניתוח למה בגלל הספק האישה היתה צריכה להתענות בניסיון ללגת רגיל הרי אם היה מציין אז היה מדובר בהריון בסיכון ובניתוח מתוכנן בלי שום אופציה אחרת, למה המנתח הראשון הסביר לי ולא ציין זאת ואם יכחיש שראה את זה בוודאות אז איך לא ראה משהו כל כך ברור שבעצם סיכן את ההריון השני וגרם לסבל מיותר, האם יש עילה לתביעה?
לא הבנתי מהשאלה מה בדיוק היתה התקלה.
ככל שנגרם נזק ממשי שניתן להוכיח, הרי שקיימת עילה לתבוע.