רשלנות רפואית באבחון היפרדות רשתית, מתי אפשר לתבוע פיצויים?
רשתית העין היא רקמה דקה ורגישה המרפדת את החלק האחורי של העין. היא אחראית לקליטת אור והפיכתו לאותות חשמליים המועברים למוח דרך עצב הראייה. היפרדות רשתית מתרחשת כאשר הרשתית מתנתקת מהשכבה שמתחתיה, הנקראת כורואיד. מצב זה עלול להוביל לאובדן ראייה ואף לעיוורון אם לא מטופל במהירות.
היפרדות רשתית היא מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי. ללא טיפול מהיר, הנוזל מהכורואיד עלול להצטבר מתחת לרשתית ולדחוק אותה קדימה, ובכך לגרום נזק קבוע לתאי הרשתית ולעיוורון.
מהם הגורמים להיפרדות רשתית?
היפרדות רשתית עלולה להיגרם בעקבות קרעים ברשתית, אשר יכולים להיווצר בעקבות חבלות בעין, ניוון בגיל מבוגר, גלאוקומה, יתר לחץ דם, הליכים כירורגיים בעין כגון ניתוח קטרקט ועוד.
כמו כן, דלקות עיניים מסוימות, כמו אובאיטיס, יכולות לגרום להיחלשות הרשתית ולהגביר את הסיכון להיפרדות רשתית.
מחלת הסוכרת היא גורם נוסף שעלול לגרום להיפרדות רשתית, מאחר שהמחלה עלולה לפגוע בכלי הדם ברשתית, ולהוביל להיחלשותה ולהיפרדותה.
גם תורשה היא גורם סיכון - אנשים עם קרובי משפחה שעברו היפרדות רשתית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המצב.
רשלנות רפואית באבחון מקרים של היפרדות רשתית
תסמינים שכיחים של היפרדות רשתית כוללים הופעת כתמים כהים או "זבובים" בשדה הראייה, ראייה מטושטשת או מעוותת, הבזקי אור ואף אובדן ראייה הדרגתי. אם חווים כל אחד מהתסמינים הללו, חשוב לפנות לרופא עיניים באופן מיידי.
אבחון היפרדות רשתית מתבצע באמצעות בדיקה מקיפה של העין. רופא העיניים יבדוק את הרשתית באמצעות מכשיר אופטלמוסקופ. ייתכן שיבוצעו גם בדיקות נוספות, כגון אולטרסאונד עיניים.
אבחון מהיר של היפרדות רשתית חיוני למניעת אובדן ראייה ואף עיוורון, וכל איחור באבחון או אי אבחון של המצב המסוכן עלולים להיחשב רשלנות רפואית, מכיוון שהמצב דורש טיפול מיידי.
פיצויים של 405 אלף שקלים בגין אי אבחון מיידי של קרע ברשתית שהוביל להיפרדות רשתית ואובדן ראייה בעין
בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת פיצויים שהגיש גבר כבן 55 כנגד רשת מרפאות לרפואה דחופה, בטענה שרשלנות רפואית מצדה של המרפאה שביקר בה גרמה לו לאובדן ראייה בעינו הימנית.
התובע, קצב במקצועו, חש במהלך עבודתו כי גוף זר עף לתוך עינו הימנית. הוא פנה למרפאה באותו ערב לאחר שסיים את עבודתו, ורופא העיניים שבדק אותו אבחן דלקת עפעפיים ורשם לו אנטיביוטיקה. התובע הונחה לפנות למעקב רופא לאחר ארבעה ימים.
בתום הטיפול האנטיביוטי, פנה התובע למרפאת קופת החולים, והוא הופנה באופן מיידי לבית החולים, שם אובחן עם היפרדות רשתית מלאה בעינו הימנית. ניתוח שבוצע לאחר מכן לא הצליח להשיב את ראייתו של התובע והוא סובל כיום מנכות רפואית של 20%.
בתביעתו טען הקצב כי הנתבעת התרשלה בגין אי ביצוע בדיקות בסיסיות, ביניהן בדיקת חדות ראייה ומילוי שאלון רפואי, וכן מכיוון שלא הפנתה אותו למיון עיניים או לרופא עיניים בדחיפות. לטענתו, קיים קשר סיבתי מובהק בין התרשלות הנתבעת לנזק שנגרם לו.
מנגד טענה רשת המרפאות כי לא הוכחה כל התרשלות מצדה - לא הוכח שגוף זר חדר לעינו של התובע ולא הייתה אינדיקציה לקרע ברשתית. עוד טענה הנתבעת כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות התובע, שלא פנה באופן מיידי לטיפול, לנזק שנגרם לו, וציינה כי קיימים שיקולי מדיניות למניעת הפניות מיותרות לרופאים מומחים ולחדרי המיון.
רופא המרפאה לא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות והתרשל בכך שלא הפנה את המטופל לחדר המיון באופן דחוף
השופטת קיבלה את טענות התובע וקבעה כי הנתבעת התרשלה באי ביצוע בדיקות בסיסיות, באי מילוי שאלון רפואי ובאי הפנייתו של התובע לרופא עיניים בדחיפות. השופטת הבהירה כי המרפאה הייתה צריכה לבצע בדיקות כגון בדיקת חדות ראיה ומילוי שאלון רפואי, כדי לשלול חשד להיפרדות רשתית.
כמו כן, נוכח גורמי הסיכון להיפרדות רשתית ותלונתו של המטופל כי הוא מרגיש גוף זר בעין, קבעה השופטת כי היה על הנתבעת להפנות את התובע לרופא עיניים בדחיפות, לכל הפחות למחרת בבוקר.
השופטת דחתה את טענת המרפאה בדבר שיקולי מדיניות, וקבעה כי לא היה מקום להימנע מהפניית התובע למיון נוכח גורמי הסיכון ומצבו. כמו כן נקבע כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הנתבעת לנזק שנגרם לתובע, וכי ניתוח חירום היה מציל את ראייתו בסבירות גבוהה. על כן נקבע כי התובע זכאי לפיצוי של 405 אלף שקלים בגין הנזק שנגרם לו, וכן לתשלום בסכום של 94,770 שקלים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחה.
ת"א 63730-05-21