רשלנות רפואית בניתוח קיבוע חוליות גב תחתון, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
חוליות עמוד השדרה הן 36 עצמות המרכיבות את עמוד השדרה, ויוצרות מבנה חזק וגמיש המאפשר יציבות תקינה. כאשר עמוד השדרה אינו תקין, למשל במקרים של עקמת, פריצת דיסק או שבר מאמץ בעקבות תזוזה של אחת החוליות, עלולים להיווצר עומסים, חוסר סימטריה וכאבים חזקים בגב ובפרקים.
ניתוח לאיחוי חוליות בעמוד השדרה - Spinal Fusion - נועד לתקן הפרעות בעמוד השדרה. במהלך הניתוח מחוברות ומקובעות שתי חוליות או יותר זו לזו באמצעות בורגי מתכת, כדי שלא תיתכן תזוזה ביניהן, בצורה בלתי הפיכה.
כיצד מתבצע ניתוח איחוי חוליות בעמוד השדרה?
תחילה המטופל מורדם, בדרך כלל בהרדמה מלאה. לאחר מכן ישנן שלוש אפשרויות לביצוע הפרוצדורה: בשכיבה על הבטן כאשר החתך מבוצע בצוואר או בגב, בשכיבה על הצד כאשר החתך מבוצע בצד הבטן, או בשכיבה על הגב כאשר החתך מבוצע בצד הצוואר.
לאחר החיתוך מופרדים כלי הדם, הרקמות והשרירים באופן עדין כדי לחשוף את עמוד השדרה, ואז מתבצע איחוי החוליות עצמו באמצעות שתלים, לוחיות וברגים.
רשלנות רפואית במהלך ניתוח חוליות בגב
אם במהלך הניתוח נגרם למטופל נזק בעקבות חריגה של הצוות הרפואי מהנורמה הרפואית המקובלת או פרוטוקולי הזהירות והטיפול, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית. אחד הגורמים לרשלנות רפואית במהלך ניתוח לקיבוע חוליות בעמוד השדרה, הוא כאשר ההליך הכירורגי אינו מבוצע באופן נכון, או כאשר התבצעה טעות במיקום בורגי המתכת או אביזרי הקיבוע האחרים.
פיצויים של 380 אלף שקלים למטופלת שנגרמו לה כאבים יוצאי דופן עקב מיקום מוטעה של בורג במהלך ניתוח קיבוע חוליות
בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת פיצויים של אישה בשנות ה-50 לחייה, בעקבות נזקים וכאבים בלתי נסבלים שנגרמו לה במהלך ניתוח לקיבוע חוליות שבמסגרתו הורכב בורג במיקום לא נכון, טעות אשר הובילה לשני ניתוחים נוספים שלא הצליחו להקל את סבלה. לאחר בחינת הנתונים והעובדות השופטת קבעה כי הפרוצדורות הרפואיות שעברה האישה גרמו לה לכאב יוצא דופן, והיא זכאית לפיצויים.
האישה חלתה בפוליו בילדותה וסבלה מאז ממוגבלות ברגלה הימנית. בשנת 2012 עברה בדיקת MRI עקב כאבי גב המקרינים לרגלה, והומלץ לה לבצע ניתוח לאיחוי החוליות. אחרי הניתוח התעוררה עם כאבים בלתי נסבלים, שלא השתפרו גם עם משככי כאבים חזקים.
בבדיקה התברר שהבורג אשר הוחדר לחוליה במהלך הניתוח הוכנס במיקום שגוי, והמטופלת נאלצה לעבור ניתוח נוסף לשחרור הבורג. אך במהלך הניתוח השני נוצר קרע שדרכו דלף נוזל מעמוד השדרה, והאישה נאלצה לעבור ניתוח שלישי לסגירת הדלף.
מאז ועד היום ממשיכה האישה לסבול מכאבים, ואף על פי שעברה פרוצדורות נוספות וטופלה במרפאת כאב, לא חל שיפור משמעותי במצבה.
מיקום הבורג השגוי בניתוח הראשון הוביל לשני ניתוחים נוספים שהותירו את המטופלת עם פגיעה בעמוד השדרה וכאבים עזים
מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר מונה על ידי בית המשפט לצורך קביעת נכותה של המטופלת, סיכם בחוות הדעת הרפואית שהגיש לבית המשפט כי האישה סובלת מצליעה ברגלה הימנית ומוגבלות ניכרת בטווח התנועה בגב. לפי הערכתו של הרופא המומחה, המטופלת סובלת מ-40% נכות צמיתה עקב הגבלת התנועה וכן לאור הצלקת המכערת והרגישה שנותרה בגבה.
המטופלת טענה כי היא נזקקה לעבור שני ניתוחים נוספים בעקבות רשלנות הרופאים בניתוח הראשון, ובנוסף היא נותרה עם פגיעה חמורה בגבה. מנגד, מטעם בית החולים הנתבע נמסר כי מיקומו המוטעה של הבורג אינו עניין חריג בניתוחים מהסוג הזה, וכי מצבה הנוכחי של המטופלת נובע ממחלת הפוליו שבה לקתה בילדותה ואינו קשור לסדרת הניתוחים שעברה.
לאחר סקירת טענות הצדדים, בחינת חוות הדעת הרפואית והתרשמותה מהראיות, השופטת קיבלה את התביעה. היא הביאה בחשבון שלא ניתנה עדות לגבי שיעור העזרה שלה נזקקת האישה בביתה מבני משפחתה, וכי מדובר בעקרת בית שלא היו לה הכנסות השתכרות.
נתונים נוספים שנשקלו היו מצבה הפיזי של המטופלת אשר הצריך את הניתוח הראשון, אך גם כי הניתוח הראשון הוביל לשני ניתוחים נוספים. כמו כן התייחסה השופטת לכך שחלפו חודשים ארוכים בין ההליכים, וכי מיקומו המוטעה של הבורג גרם למטופלת כאבים עזים, חריפים ויוצאי דופן בעוצמתם, אשר לא ניתן היה לטפל בהם אפילו באמצעות משככי כאבים חזקים. בסופו של דבר קבעה השופטת כי המטופלת תקבל פיצויים בסכום של 380 אלף שקלים, כאשר סכום זה כולל את שכר טרחת עורכי הדין.
ת"א 34772-06-17