רשלנות רפואית בפענוח בדיקת CT מוח, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

בדיקת CT מוח היא בדיקת הדמיה שמאפשרת לצוות הרפואי לקבל תמונת מצב מפורטת, עדכנית ומדויקת של תהליכים שמתרחשים במוח ושל מבנהו. על כן, אמצעי הדמיה זה מהווה אחד מאמצעי האבחון היעילים ביותר אשר קיימים בשימוש כיום ברפואה.

בדיקת CT מוח מאפשרת לקבל תמונת מצב של המוח באופן מהיר כאשר במקרי חירום של פגיעה חמורה או דימום פנימי מהירות ביצוע הבדיקה והזיהוי המיידי של הבעיה עשויים להציל חיים.

בשגרה, בדיקת CT ראש מאפשרת לזהות שברים בעצמות הגולגולת ובעצמות הפנים, כולל המיקום המדויק של השבר. נוסף על כך, הבדיקה מאפשרת לזהות תהליכים זיהומיים, גידולים, דימומים מסוכנים ובאופן כללי כל תופעה שמונעת מהמוח לתפקד באופן תקין.

כיצד מתבצעת בדיקת CT מוח?

בדיקת CT מוח נערכת בשכיבה כאשר המטופל שוכב על מיטה ייעודית אשר מחליקה לתוך מכשיר ה-CT. הסורק נע סביב ראשו של הנבדק בצורה מעגלית, משגר קרני רנטגן בזוויות שונות ועל ידי כך מאפשר ליצור תמונת מצב מפורטת ומדויקת של המוח. תמונת ה-CT המתקבלת שמוצגת בגווני לבן ושחור מדגימה את ההבדלים בצפיפות הרקמות השונות כאשר חומרים בצפיפות גבוהה כמו עצמות ייראו לבנים ואילו חומרים שסמיכותם קרובה לזו של נוזל ייראו כהים יותר. יתר הרקמות שבמוח יודגמו באמצעות קשת הגוונים של אפור. בבדיקה שמצריכה שימוש בחומר ניגוד, יוזרק יוד מיוחד לווריד של הנבדק כדי לאפשר הדגשה של ההבדלים בין רקמות שונות במוח.

מדוע חשוב שיתבצע פענוח אמין של הבדיקה?

בשל תפקידו המשמעותי והקריטי של המוח בחיינו, ישנה חשיבות רבה לזיהוי מדויק של מצבו ושל התהליכים המתרחשים בו. לפיכך, פענוח מדויק במיוחד של בדיקת CT מוח הוא חשוב ביותר. חשוב לציין כי גם הממצאים שמתקבלים ממכשיר ה-CT המתקדם והמשוכלל ביותר לא יוכלו לסייע לרופא המטפל אם במהלך הפענוח התפספס מידע קריטי. על כן, רדיולוגים מומחים ומנוסים בפענוח בדיקות CT מוח מהווים את החולייה החשובה ביותר בשרשרת אשר מבטיחה אבחון נכון של המצב הרפואי המאפשר לתת טיפול מיטבי למטופל.

רשלנות רפואית בפענוח בדיקת CT מוח

אם רופא רדיולוג התרשל בפענוח בדיקת CT מוח ובעקבות התרשלות זו שמהווה סטייה מסטנדרט התנהגות רפואי מקובל, נגרם למטופל נזק, הרי שהמטופל יוכל להגיש נגד הצוות הרפואי תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. לצורך הוכחת התביעה וביסוסה, המטופל יצטרך לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרדיולוגיה ובתחומים נוספים בהתאם לצורך. בחוות הדעת המומחה הרפואי ייבחן האם הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל, יתייחס לנזק שנגרם למטופל ולקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לבין הנזק.

פיצוי של יותר משני מיליון שקלים למטופל שניזוק עקב פענוח שגוי של בדיקת CT מוח

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר לאחר שבדיקת CT מוח שנערכה לו פוענחה באופן מוטעה. המטופל, שהיה בגיל 34 בזמנים הרלבנטיים, פנה לרופאת המשפחה שלו בתאריך 28.10.2009 והתלונן על נימול בצד אחד של הגוף אשר הופיע יום קודם לכן במהלך עבודתו. לאחר ביצוע בדיקה קלינית הרופאה העלתה חשד לאירוע מוחי חולף ועל כן הפנתה את המטופל לבדיקת CT מוח.

בתאריך 30.10.2009 המטופל ביצע בדיקת CT מוח ורדיולוג של קופת חולים פענח את הבדיקה כתקינה. לאחר שמצבו של המטופל החמיר הוא פנה בתאריך 25.11.2009 לרופאת המשפחה שלו והתלונן על הפרעות בדיבור, תחושת בלבול והפרעות בכתיבה.

בתאריך 29.11.2009 המטופל התייעץ עם נוירולוג מומחה בקופת חולים אשר ציין אף הוא באבחנתו כי בדיקת ה-CT שנערכה לו תקינה. הרופא התרשם כי מדובר בתגובה נפשית, המליץ למטופל להתחיל ליטול טיפול תרופתי נגד דיכאון ולבצע בדיקת MRI כדי לשלול מחלות שאינן ניתנות לאבחון באמצעות בדיקת CT.
בדיקת MRI שבוצעה למטופל העלתה ממצאים של אוטם

בעקבות הרעה נוספת במצבו המטופל פנה לחדר מיון בבית חולים שם צוין כי הוא ביצע בדיקת CT מוח שפורשה כתקינה, נקבע כי לא מדובר בבעיה נוירולוגית חריפה והמטופל שוחרר לבצע בדיקת MRI. בתאריך 26.12.2009 נערכה למטופל בדיקת MRI אשר העלתה ממצאים של אוטם.

לאחר הדרדרות שחלה במצבו של המטופל, הוא נזקק להליך שיקומי ולמרות מאמצים אלו הוא נותר עם פגיעה, נמצא תחת מעקב פסיכיאטרי ונוירולוגי ונוטל טיפול תרופתי קבוע.

המטופל טען שפענוח הבדיקה היה שגוי מאחר שהבדיקה פוענחה כתקינה

המטופל טען שמצבו הרפואי נובע מדיסקציה עורפית של עורק התרדמת שהתגלה באיחור בעקבות רשלנות מצד קופת חולים. עוד נטען כי פענוח הבדיקה היה מוטעה מאחר שהבדיקה פוענחה כתקינה וניתן היה לראות כבר בשלב זה את תחילת האוטם שהתפתח לדיסקציה ולאירוע מוחי. המטופל הוסיף וטען כי הפענוח השגוי עולה לכדי רשלנות ואילולא רשלנות זו לא היה נגרם איחור באבחון, הוא היה יכול לקבל טיפול מתאים עוד בשלבים הראשוניים של התהליך וההחמרה במצבו הרפואי הייתה נמנעת.

מנגד, קופת חולים טענה בין היתר כי בדיקת ה-CT שבוצעה למטופל לא כללה בדיקה של כלי הדם המוחיים לרבות העורקים, הצוואר וזרימת הדם. כמו כן נטען כי ניתן היה לזהות בבדיקה עדות למרכיב של אוטם אך לא של אוטם ברור. על כן נטען כי אי ציון קיומו של מרכיב זה לא מהווה רשלנות, שכן גם אם הייתה טעות בפענוח הבדיקה, הרי שהיא נמצאת בטווח הטעויות הסביר של רופא מומחה בתחום הרדיולוגיה.

האם מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם למטופל?

לאחר שבחנה את טענות הצדדים, הראיות והעדויות, השופטת קבעה שהרדיולוג התרשל באופן שבו פענח את בדיקת ה-CT מוח שנערכה למטופל. השופטת הוסיפה וקבעה כי מתקיים קשר סיבתי שלפיו בהיעדר ההתרשלות המטופל היה מטופל בטיפול שונה ומהיר יותר, וחלוף הזמן השפיע על מהלך הטיפול וגרם להחרפת הנזק.

בסופו של דבר השופטת קבעה כי סך נזקיו של המטופל מסתכם בסך של 4,265,000 שקלים עבור הפסדי שכר לעבר, הפסדי שכר לעתיד, הפסד זכויות סוציאליות, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ואחרות, הוצאות ניידות וכאב וסבל. מסכום זה נקבע שיש לנכות תקבולים שהמטופל קיבל מהמוסד לביטוח לאומי. נוסף על כך, השופטת קבעה כי קופת החולים תפצה את המטופל עבור שכר טרחת עורך דין בסך של 20% מסכום הפיצוי הכולל שחויבה לשלם לו.

ת"א 36785-10-16