רשלנות רפואית בניתוח לסגירת אילאוסטומיה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

הוצאת סטומה מהמעי הדק יכולה להוות טיפול קבוע או זמני לשלל מצבים רפואיים וניתוחיים. אם נוצר נזק למעי עקב זיהום, ניתוח, חסימה, התנקבות או מחלת מעיים דלקתית בלתי נשלטת, בחלק מהמקרים לא יהיה ניתן לתקן מיד את הנזק ויהיה צורך לתת למעי שהות להחלים. בעוד סטומה קבועה היא לכל משך חיי המטופל, סטומה זמנית מיועדת למקרים שבהם יש צורך לתת מנוחה תפקודית למקטע מסוים במעי. עם החלמת קטע המעי הסטומה תיסגר באמצעות ניתוח ופעילות המעי הטבעית תחודש.

ניתן לחבר מחדש את חלקי המעי ולסגור את הסטומה במקרים מסוימים

החלמת המעי מתבצעת בעזרת הוצאת סטומה של המעי הדק, באופן כזה שתוצרי העיכול מופרשים אל הסטומה בשלב מוקדם של העיכול ובתוך כך מאפשרים ליתר המעי לנוח ולהחלים. בחלק מהמקרים לאחר ההחלמה יתאפשר לבצע חיבור מחודש של חלקי המעי ולסגור את הסטומה. לעומת זאת, ישנם מצבים שבהם יהיה מדובר בסטומה קבועה.

הוצאת מעי דק דרך דופן הבטן עלולה להיות מלווה בסיבוכים ייחודיים הכוללים בין היתר חסימה של המעי ויציאה מוגברת של תוכן מעי דרך הסטומה עקב שינויים בעיכול.

הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי - באילו מקרים?

אם הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, התרשל והתרשלותו גרמה נזק למטופל, ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי. כדי לבסס את התביעה ולהוכיחה התובע יצטרך לצרף לה חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי.

במקרה שהפערים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים הם משמעותיים, בית המשפט לרוב ימנה מומחה רפואי בתחום הרלבנטי כדי שיבדוק את התובע, וייבחן את התרשלות הצוות הרפואי, את הנזק שנגרם למטופל ואת הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם למטופל.

פיצוי בסך 506,751 שקלים למטופל שניזוק בעקבות ניתוח רשלני לסגירת פתח בדופן הבטן

בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד בית חולים ומשרד הבריאות לאחר שמצבו הרפואי התדרדר לאחר ניתוח אילאוסטומיה שבוצע לו לסגירת פתח בדופן הבטן. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קבעה כי טעות טכנית של המנתחים במהלך הניתוח הובילה לתסביב שגרם למטופל לנמק ולנזקים נוספים.

לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, בתאריך 11.10.11 בוצע למטופל ניתוח לסגירת אילאוסטומיה כאשר בגיליון הרפואי צוין כי מהלך הניתוח היה תקין. כשישה ימים לאחר הניתוח, בתאריך 17.10.11, חלה הדרדרות במצבו הקליני של המטופל עד לכדי פריטוניטיס ושוק ספטי אשר מצביעים על מצב זיהומי. בניתוח לפרוטומיה חוקרת שבוצע למטופל נמצא כי הוא סובל מנמק במעי הדק עם הידבקויות קשות ומרובות בחלל הבטן ודלף באזור ההשקה. בניתוח זה הופרדו ההידבקויות והמעי הדק הנמקי נכרת. בהמשך המטופל סבל מסיבוכים שונים ונזקק לאשפוזים ולניתוחים.

מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע למטופל נכות משוקללת בשיעור של 82%

מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הכללית אשר מונה מטעם בית המשפט קבע כי נכותו המשוקללת הקבועה של המטופל היא בשיעור של 82% בעקבות הפרעות קשות שנגרמו בשל ניתוח מעיים וצלקות בדופן הבטן. כמו כן, המומחה ציין בחוות דעתו כי בחיבור המעי נעשתה שגיאה טכנית שגרמה לנמק.

המטופל טען כי יש לאמץ את מסקנותיו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט אשר קבע כי במהלך הניתוח הצוות הרפואי שגה בחיבור המעי וגרם לנמק. על כן נטען כי הצוות הרפואי התרשל בביצוע הניתוח ונושא באחריות לנזק שנגרם למטופל.

מנגד, בית החולים טען שאין מקום לקבוע במקרה זה רשלנות של הצוות הרפואי מאחר שהמומחה שמונה מטעם בית המשפט העיד שאין לו אפשרות לקבוע איך ואם בכלל היה ניתן למנוע את הסיבוך כאשר לא כל אי הצלחה בטיפול מקימה חזקת רשלנות.

לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קבעה שמסקנת המומחה שמונה על ידי בית המשפט לפיה הנמק נגרם בעקבות תסביב שנגרם עקב טעות טכנית שבוצעה על ידי המנתחים במהלך ניתוח לסגירת אילאוסטומיה, היא מבוססת והגיונית ועל כן החליטה לאמצה.

השופטת הוסיפה כי בית החולים התרשל כלפי המטופל וגרם לו נזק, ועל כן קבעה שבית החולים יפצה את המטופל בגין הנזק שנגרם לו בעקבות הנמק.

בסופו של דבר, השופטת קבעה שבית החולים ומשרד הבריאות יפצו את המטופל בסך כולל של 390 אלף שקלים עבור הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת הזולת וכאב וסבל. נוסף על כך נקבע כי הנתבעים ישלמו למטופל שכר טרחת עורך דין בסך של 91,650 שקלים והחזר שכר טרחת מומחים רפואיים בסך של 25,101 שקלים. סך הפיצוי שנפסק למטופל הוא בסך 506,751 שקלים.

ת"א 10634-10-18