רשלנות רפואית בתיקון קרע מיילדותי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

בעוד קרעים שטחיים במהלך לידה הם שכיחים ביותר, קרעים עמוקים של הפרינאום, עלולים ללמד על רשלנות רפואית ויש להם פוטנציאל משמעותי לנזק. קרעים עמוקים עלולים להותיר נזק בלתי הפיך אשר מתבטא בכאבים בעת קיום יחסי מין, אי שליטה על פי הטבעת והגבלה על ביצוע לידה וגינלית נוספת. גורמי סיכון מוכרים לקרעים עמוקים כוללים בין היתר מצג עוברי של עורף לאחור, משקל עוברי גבוה של יותר מארבעה קילוגרם, מצב של פרע כתפיים, לידה מכשירנית באמצעות ואקום או שולפן ריק ועוד.

הצוות הרפואי מחויב להתייחס לקיום נסיבות המגבירות את הסיכון לקרעים עמוקים

בעקבות חומרת הפגיעה הנלווית לקרע מיילדותי עמוק, הצוות המיילדותי מחויב להתייחס לקיומן של נסיבות אשר מגבירות את הסיכון לקרעים מסוג זה, לאבחן אותם בזמן אמת, לשקללם ולשקף אותם מול היולדת בהחלטה המתייחסת לאופן סיום הלידה.

חשוב מאוד לאבחן קרע עמוק בסמוך לאחר הלידה ולבחון פגיעה בסוגרי פי הטבעת. את תיקון הקרע מומלץ לבצע בחדר ניתוח תחת תאורה מתאימה ותנאים אופטימליים נוספים שקיימים בחדר ניתוח. תיקון של קרע מיילדותי עמוק ייעשה ככלל על ידי רופא מומחה לכירורגיה או לגניקולוגיה או על ידי רופא אחר שקיבל הרשאה לכך ממנהל המחלקה.

רשלנות רפואית בתיקון קרע מיילדותי

אם הצוות הרפואי לא נקט ברמת מיומנות או במידת זהירות סבירה בלידה ובעקבות מחדליו נגרם ליולדת נזק יהיה ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. על כן, באותם מקרים שבהם עקב אי נקיטת רמת מיומנות או מידת זהירות סבירות על ידי הצוות הרפואי בלידה, נגרמו ליולדת קרעים עמוקים שגרמו לנזקים נוספים, ניתן יהיה להגיש נגד הצוות הרפואי תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

כדי להוכיח את התביעה ולבססה, יש לצרף לה חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה אשר יבדוק את המטופלת ויעריך את הנכות הרפואית שנגרמה לה בעקבות התרשלות הצוות הרפואי.

פיצוי בסך 462,391 שקלים לאישה שנפגעה עקב רשלנות רפואית בתיקון קרע מיילדותי

בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה לאחר שנגרמה לה נכות עקב תפירה רשלנית שביצעה סטאז'רית לרפואה בחדר הלידה. לאחר שבחן את מכלול העדויות והראיות השופט קבע כי במקרה זה הצוות הרפואי סטה מטיפול רפואי מקובל שהתבטאה בתפירה רשלנית של קרע מיילדותי והתרשלות הצוות הרפואי גרמה נזק למטופלת. על כן נקבע כי בית החולים יפצה את היולדת בסך כולל של 462,391 שקלים.

בתאריך 20.10.15 יולדת ילידת שנת 1990, אם לשני ילדים, הגיעה לחדר לידה שם לטענתה אובחנה כסובלת מקרע דרגה 2 על ידי סטאז'רית שקיבלה רישיון לעסוק ברפואה רק שמונה חודשים לפני הלידה. האישה צירפה לתביעתה חוות דעת של מומחה רפואי אשר קבע כי אבחון הקרע היה שגוי והאבחנה הנכונה הייתה צריכה להיות קרע בדרגה שלוש המחייב תפירה בחדר ניתוח ולא בחדר לידה כפי שבוצע ליולדת בפועל, דבר שמהווה סטייה מטיפול רפואי מקובל. המומחה הרפואי העריך את נכותה הרפואית של היולדת בשיעור של 40% לצמיתות בשל פגיעה בסוגרים.

בית החולים הודה בתוכן הרשומה הרפואית שנערכה על ידו ונטל אחריות על הנזק שנגרם ליולדת

מנגד, בית החולים הכחיש את אחריותו לנזקי היולדת בתחילה אך הודה בתוכן הרשומה הרפואית שנערכה על ידו. בחוות דעת שהגיש בית החולים נקבע כי ליולדת נותרה נכות בשיעור של 5% מחמת הספק. בסופו של דבר, בית החולים הודה באחריותו לנזקים שנגרמו ליולדת.

לאחר עיון בחוות הדעת שהגישו הצדדים ובחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט עקב פערים משמעותיים בחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, השופט קבע כי נכותה הרפואית של היולדת היא בשיעור של 20% לצמיתות בשל חוסר שליטה חלקי בסוגרים אשר מתבטא בפליטת גזים בלתי רצונית ובהכתמות צואה בתדירות של פעם בחודש בממוצע. השופט החליט לקבוע ליולדת נכות תפקודית בשיעור של 15%.

בסופו של דבר השופט קבע כי בית החולים יפצה את האישה בסך כולל של 462,391 שקלים עבור כאב וסבל, הפסד שכר לעבר ולעתיד, הפסד תנאים סוציאליים, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות ואחרות, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

ת"א 50968-10-18