רשלנות רפואית בהוצאת גוף זר מהאוזן, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

גוף זר שנכנס לאוזן עלול להיתקע שם ולגרום נזק. בעוד ברוב המקרים לא מדובר במקרה חירום רפואי המחייב התערבות מקצועית של צוות רפואי, במצבים שבהם לא ניתן לראות מהו הגוף הזר שתקוע באוזן, רצוי לפנות לרופא כדי להוציאו. אם מדובר בחפץ חד או בסוללה קטנה, חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם לצורך מניעת נזק לאוזן. במקרים של דימום, הפרשה מהאוזן, סחרחורת, ירידה בשמיעה או כאב שמחריף במהירות, יש לפנות באופן מידי לרופא.

אם גוף זר נתקע באוזנו של פעוט, כדי לנטרל את התנגדותו של הפעוט לפעולות הנחוצות להוצאת הגוף הזר, לרוב הרופא ישתמש בהרדמה כדי שיוכל להוציא את הגוף הזר באופן בטוח וללא התנגדות מצד הפעוט.

אם הרופא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל, סטה מסטנדרט התנהגות רפואית מקובלת, ובעקבות התנהגותו נגרם נזק למטופל, הרי שהמטופל יוכל להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי לבסס את התביעה, המטופל, או האפוטרופוסים שלו אם מדובר בקטין, יצטרכו לצרף לתביעה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום א.א.ג. בחוות הדעת, המומחה הרפואי יתייחס להתרשלות הצוות הרפואי כלפי המטופל, לנזק שנגרם לו ולקשר הסיבתי ביניהם.

703 אלף שקלים לפעוטה שנפגעה עקב רשלנות רפואית בטיפול להוצאת גוף זר מהאוזן

בית משפט השלום בכפר סבא קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישו הוריה של ילדה בגיל 3 וחצי אשר נפגעה באוזן עקב קבלת טיפול רפואי רשלני להוצאת גוף זר מהאוזן. לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות השופט קבע כי באבחנה השגויה ובהימנעות מניסיון הוצאת השעווה מהאוזן הרי שהרופא פעל כרופא בלתי סביר ובלתי מיומן ועל כן התרשל כלפי המטופלת. השופט הוסיף כי בוצעו מספר ניסיונות להוצאת הגוף הזר מהאוזן ללא הרדמה, תוך מאבק ממושך בהתנגדות המטופלת שצרחה מכאבים עקב פגיעה באוזנה. לפיכך, השופט קבע שהרופאה המטפלת סטתה מסטנדרט הזהירות המצופה ממנה, גרמה נזק למטופלת במהלך ניסיונות הוצאת האבן ועל כן התרשלה כלפיה.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בתאריך 17.3.15 פעוטה שהייתה בגיל 3 שנים ו-9 חודשים התנגדה לניקוי אוזן ימין שביצעה לה אימה. האם הביטה לתוך האוזן, הבחינה בגוף זר ועל כן פנתה לחדר מיון בבית חולים. בחדר המיון רופא שבדק את הפעוטה ציין שמדובר בשעווה והנחה את הוריה לטפל בה באמצעות טיפות להמסת השעווה. גם לאחר הטיפול בטיפות, הגוף הזר לא יצא מהאוזן והפעוטה המשיכה להתלונן על חוסר נוחות וכאבים באוזן ימין.

בתאריך 22.4.15 הפעוטה נבדקה אצל רופא אף אוזן גרון בקופת חולים אשר אבחן שמדובר באבן שסותמת את התעלה מימין והפנה אותה לבית חולים. בבית החולים הפעוטה התנגדה לניסיונות הרופאה להוציא את הגוף הזר.

הרופאה לא הצליחה להוציא את האבן מאוזנה של הפעוטה והחליטה לבצע את ההליך בהרדמה

לאחר שהרופאה לא הצליחה להוציא את הגוף הזר מאוזנה של הפעוטה, היא החליטה לבצע את ההליך בהרדמה כדי שתוכל להוציא את הגוף הזר מאוזנה של הפעוטה בצורה בטוחה. במהלך הניתוח אמנם הוצאו חתיכות אבן מהאוזן אך עקב בצקת לא התאפשר לראות אם כל חלקי האבן הוצאו ממנה.

בביקורת שנערכה לפעוטה בהמשך נמצא שהיא סובלת מנקב גדול בעור התוף ומירידה בשמיעה. הורי הפעוטה טענו שהרופא בחדר המיון שגה באבחנתו כי מדובר בשעווה. לטענתם, אם הרופא היה מוצא את הגוף הזר כבר בביקור זה, כל שרשרת האירועים הייתה נמנעת וכך גם הנזק לאוזנה של הפעוטה.

כמו כן נטען כי הרופאה בבית החולים התרשלה כלפי הפעוטה בכך שלמרות שידעה שגוף זר מצוי באוזנה במשך זמן רב, היא החליטה לנסות להוציא את הגוף הזר, למרות התנגדות הפעוטה בעקבות הכאבים שנגרמו לה. על כן, נטען שגרמה לפעוטה נזק לעור התוף ולעצמות השמע.

מנגד, בית החולים טען כי הרופא בחדר המיון אבחן כראוי את גוש השעווה באוזן והמליץ על הטיפול המתאים. עוד נטען כי הרופאה בחדר המיון מנוסה ברפואת א.א.ג וילדים ובעלת מומחיות בתחום הא.א.ג.

לאחר שבחן את מכלול העדויות והראיות השופט קבע שהרופא בחדר המיון התרשל בכך ששגה באבחנה ונמנע מהוצאת השעווה מאוזנה של הפעוטה. כמו כן נקבע כי הרופא נהג כרופא בלתי מיומן ובלתי סביר ועל כן התרשל כלפי הפעוטה.

הרופאה פצעה את הפעוטה במהלך ניסיונותיה להוציא את האבן ללא הרדמה

השופט קבע כי הרופאה בבית החולים ביצעה מספר ניסיונות להוציא את האבן ללא הרדמה, תוך מאבק ממושך בפעוטה שהתנגדה וצרחה מכאבים. עוד נקבע כי הרופאה חרגה מסטנדרט הזהירות המצופה ממנה, פצעה את הפעוטה במהלך ניסיונותיה להוציא את האבן ובכך התרשלה כלפיה.

לאחר שבחן את חוות הדעת שהגישו הצדדים, השופט קבע לפעוטה נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 15% בגין הנזק באוזן.

בסופו של דבר, השופט קבע שנזקיה של הפעוטה מסתכמים בסך של 557 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך של 130,455 שקלים.

ת"א 50706-06-17