רשלנות רפואית בגרימת פגיעה עצבית בניתוח לקיבוע שבר, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
מפרק הקרסול מחבר בין כף הרגל לבין השוק. המפרק מורכב משלוש עצמות: עצם השוק שיוצרת את הפטישון האחורי ואת הפטישון הפנימי, עצם השוקית, שיוצרת את הפטישון החיצוני ועצם הטאלוס שמשמשת כחלק התחתון של המפרק.
מפרק הקרסול מיוצב על ידי מערכת רצועות ומערכת גידים המספקות למפרק הקרסול יציבות דינמית. שבר בקרסול מתרחש בשכיחות גבוהה יחסית באוכלוסייה, כאשר המונח שבר בקרסול כולל מספר גדול של סוגי שברים הנבדלים ביניהם בדרגת החומרה המושפעת מעוצמת החבלה, כיוון החבלה ואיכות העצם של האדם שנפגע.
כיצד ניתן לאבחן שבר בקרסול?
את השבר בקרסול ניתן לאבחן באמצעות תצלום רנטגן שמבוצע במוקד רפואי או בחדר מיון בבית חולים. שבר פריקה יטופל בשלב הראשון על ידי החזרת הפריקה ואחריה יבוצע ניתוח לתיקון השבר באמצעות שימוש בפלטה וברגים או על ידי מסמר תוך לשדי וברגים. ההחלטה על אופי הטיפול תיקבע לפי גיל המטופל, רמת הפעילות שלו וחומרת השבר. בעוד בשבר חד צדדי ללא תזוזה ניתן יהיה להסתפק בטיפול שמרני באמצעות גבס, בשבר עם תזוזה בצד אחד או יותר ובשבר עם פריקה, יהיה צורך לנתח את המטופל כדי להחזיר את העצם למקומה ולקבעה לצורך מניעת תזוזה חוזרת. הניתוח יתבצע תחת הרדמה כללית או הרדמה חלקית ספינלית.
כיצד מתבצע ניתוח לקיבוע פנימי של שבר?
לאחר שהוערכה חומרת הפגיעה באמצעות צילומי רנטגן, המנתח יחשוף את השבר, יחזיר את העצמות שזזו למקומן ויקבע אותן באמצעות פלטה או מסמר תוך לשדי המותאמים למבנה הקרסול. אם במהלך הניתוח אובחן חוסר יציבות בין עצמות השוק והשוקית עקב קרע ברצועות המחברות ביניהן, יוכנס בורג נוסף שמקבע את שתי עצמות השוק וגורם להגבלה קלה בתנועות הקרסול. לפיכך, מומלץ להוציאו תחת הרדמה מקומית לאחר תקופה של שלושה חודשים, עם החלמת הרצועה.
פגיעה עצבית בניתוח עקב רשלנות רפואית
אם נגרמה למטופל פגיעה עצבית בניתוח לקיבוע שבר עקב רשלנות רפואית של הצוות הרפואי אשר לא נקט באמצעי זהירות סבירים בנסיבות העניין, הוא יוכל להגיש תביעת פיצויים. פגיעה עצבית יכולה להתבטא בחוסר תחושה ברגל, כאבים חדים או שריפה, נמלול, תחושת דגדוג או חולשת שרירים.
פגיעה עצבית יכולה להיגרם עקב יצירת לחץ על עצב למשך פרק זמן בלתי סביר, ביצוע שגוי של הזרקה, טעות שהובילה לחתך של עצב במהלך הניתוח, ביצוע הזרקה באופן שגוי ועוד. אם הצוות הרפואי סטה מסטנדרט הזהירות המצופה ממנו ובעקבות זאת נגרם נזק למטופל, הוא יוכל להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי להוכיח את התביעה בבית המשפט, המטופל יצטרך להוכיח שהצוות הרפואי התרשל כלפיו, וכי בעקבות התרשלותו נגרם לו נזק.
2.83 מיליון שקלים למטופל שסבל מפגיעה עצבית עקב חתך מיותר במהלך ניתוח לקיבוע שבר
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר לאחר שבמהלך ניתוח לשחזור עצם השוקית ולקיבוע פנימי של השבר, המנתחים ביצעו בו חתך מיותר וגרמו לו פגיעה עצבית. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע שהמטופל הצליח להוכיח שקיים קשר סיבתי בין החתך המיותר שבוצע בו לבין הפגיעה העצבית שממנה הוא סובל לאחר הניתוח.
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המטופל נפגע בקרסול רגל שמאל בתאריך 2.1.2015, קיבל סיוע ראשוני בחדר מיון ועבר לקבל טיפול בבית חולים אחר בהמשך. עקב תלונות בדבר כאבים חזקים ברגל שמאל בתאריך 18.1.2015, המטופל עבר ניתוח לשחזור עצם השוקית וקיבוע פנימי של השבר.
המטופל טען כי במהלך הניתוח המנתחים ביצעו חתך ניתוחי מיותר שאינו בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, גרמו לחיתוך של עצב, וזאת מבלי שתיעדו בדו"ח הניתוח את ביצוע החתך ומבלי שנקטו באמצעי זהירות כלשהם כדי למנוע פגיעה עצבית.
לאחר שמיעת סיכומי הצדדים, המדינה קיבלה את המלצת בית המשפט והודתה כי הייתה התרשלות בכך שבניתוח בוצע במטופל חתך אורכי מיותר באזור השבר. עם זאת, המדינה עמדה על כך שאין קשר סיבתי בין ביצוע החתך לבין הפגיעה העצבית שנגרמה למטופל.
בשל פערים בין חוות הדעת הרפואיות של המומחים מטעם הצדדים, בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה אשר בדק את המטופל וחווה דעתו על נזקיו. כמו כן, השופטת קבעה כי המטופל הצליח להוכיח שקיים קשר סיבתי בין החתך המיותר שבוצע בו לבין הפגיעה העצבית שממנה הוא סובל.
השופטת קבעה למטופל נכות תפקודית בשיעור של 44%
לאחר שקלול הנכויות בתחומים האורטופדי והפסיכיאטרי נקבעה למטופל נכות רפואית משוקללת בשיעור של 44%. השופטת קבעה שנכותו התפקודית של האיש אף היא בשיעור של 44%.
בסופו של דבר, השופטת קבעה שנזקיו של המטופל מסתכמים בסך של 3,027,120 שקלים עבור הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה, ניידות, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד, הוצאות לעבר ולעתיד וכאב וסבל. מסכום זה נקבע שיש לנכות תשלומי ביטוח לאומי בסך של 730,631 שקלים ולהוסיף לסכום הפיצוי בסך 2,296,489 שקלים גם שכר טרחת עורך דין בסך של 537,381 שקלים והוצאות משפט.
ת"א 2963-07-18