רשלנות רפואית בנפילת מקדח לפה המטופל בטיפול שיניים, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

אדם שניזוק במהלך טיפול שיניים יוכל להגיש נגד רופא השיניים תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית המזכה את הנפגע בפיצויים בגין הנזק שנגרם לו הוא יצטרך להוכיח כי רופא השיניים חרג מסטנדרט הטיפול המקובל והמצופה מרופא שיניים סביר ובכך הפר את חובת הזהירות שלו.

נוסף על כך, הנפגע יצטרך להוכיח כי בעקבות התרשלותו של רופא השיניים נגרם לו נזק. את התביעה מקובל לבסס ולהוכיח באמצעות חוות דעת רפואית של רופא שיניים אשר יבדוק את המטופל, ייבחן את התיעוד הרפואי הרלבנטי ויכין חוות דעת שבה יעסוק בסוגיית ההתרשלות של הרופא המטפל, הנזק שנגרם למטופל והקשר הסיבתי בין השניים.

מהן הסיבות השכיחות ביותר להגשת תביעות רשלנות רפואית נגד רופאי שיניים?

הסיבות השכיחות ביותר להגשת תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד רופאי שיניים הן פגיעות עצביות, אבחון לקוי או איחור באבחון של סרטן בחלל הפה או של מחלות אחרות, סיבוכים בביצוע כתרים או גשרים, זיהומים ונזקים בעקבות טיפולי שורש. מקרים אחרים של רשלנות רפואית בטיפולי שיניים כוללים הינתקות של מקדח מהמכשיר שבאמצעותו הרופא מבצע את הטיפול. בחלק בלתי מבוטל מטיפולי השיניים הרופא יכול למנוע תרחישים חמורים של שאיפת מכשירים או חלקים באמצעות שימוש בסכר גומי המונע מעבר של חומרים וחלקים לחלל הפה.

מקדח שנפל במהלך טיפול שיניים נשאף לריאות המטופלת

בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת פיצויים שהגישה אישה נגד קופת החולים שהפעילה את מרפאת השיניים שבה טופלה לאחר שבמהלך טיפול שיניים נפל לפיה מקדח ונשאף לריאותיה. לאחר שבחן את מכלול העדויות והראיות השופט קבע כי רופא השיניים התרשל כלפי המטופלת בכך שלא בדק את המכשיר לפני תחילת הטיפול והוסיף כי קופת החולים שהעסיקה את הרופא לא הצליחה להוכיח שהרופא לא התרשל כלפי המטופלת מתוקף הכלל של "הדבר מעיד בעד עצמו".

לפי העובדות המפורטות בפסק הדין, אישה בגיל 46 שמתמודדת עם סכיזופרניה ומוכרת במוסד לביטוח לאומי עם נכות רפואית בשיעור של 100%, טופלה על ידי רופא שיניים במרפאה שמפעילה קופת חולים. במהלך הטיפול נפל מקדח מהמכשיר לתוך פיה ונשאף לריאתה השמאלית.

המטופלת טענה שקופת החולים ורופא השיניים התרשלו כלפיה בכך שלא תחזקו כראוי את הציוד

המטופלת טענה כי קופת החולים התרשלה כלפיה מאחר שלא נקטה בזהירות מספקת בתחזוקה של הציוד הרפואי, המקדחים וראשי המקדחים. כמו כן נטען שרופא השיניים לא הקפיד לחזק את המקדח ולעגנו כראוי לראש המקדחה וכי קופת החולים התרשלה בכך שלא העסיקה רופא שיניים מיומן.

עוד נטען כי במקרה זה יש להחיל את הכלל "הדבר מעיד בעד עצמו" המעוגן בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. כלל זה מתייחס למצבים שבהם לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה אשר הוביל לנזק וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, כאשר לבית המשפט נראה שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט בזהירות סבירה. במקרה כזה הנתבע יצטרך להוכיח כי לא התרשל כלפי הניזוק ועל כן אינו חב כלפיו בנזיקין.

קופת החולים טענה כי המטופלת לא הוכיחה רשלנות מצד הרופא

מנגד, קופת החולים שהעסיקה את רופא השיניים טענה שיש לדחות את התביעה מאחר שהאירוע לא נגרם עקב רשלנותו של רופא השיניים וכי המטופלת לא הוכיחה רשלנות או קשר סיבתי.

לאחר שבחן את כלל הנתונים הרלבנטיים, השופט קבע כי יש מקום להחיל את הכלל "הדבר מעיד בעד עצמו" על המקרה הנדון מכיוון שלמטופלת לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הסיבה שהובילה לשחרור המקדח כאשר המקדחה וחלקיה היו בשליטתה של קופת החולים.

השופט קבע שאין ספק שמקרה כזה לא אמור להתרחש והתרחשותו מעידה על רשלנות לכאורה של קופת החולים כאשר הנטל להוכיח שלא הייתה רשלנות הוא של קופת החולים. השופט הוסיף כי למטופלת אין את הידע המקצועי או את היכולת לדעת מבחינה עובדתית מהי הסיבה לכשל כאשר היא שכובה על כיסא הטיפולים, פיה פתוח והיא חוששת מהטיפול הצפוי לה.

קופת החולים התרשלה בכך שלא בדקה כראוי את הציוד לפני הטיפול

השופט קבע כי קופת החולים התרשלה בכך שלא בדקה את המכשיר לפני תחילת הטיפול ולא הצליחה להוכיח שלא התרשלה מתוקף הכלל "הדבר מעיד בעד עצמו". השופט הוסיף כי בעקבות התקרית המטופלת עברה ניתוח בבית החזה תחת הרדמה כללית כדי להוציא את המקדח וכי קיים קשר סיבתי בין שאיפת המקדח לבין הטיפולים הרפואיים שבוצעו להוצאתו ולנזק שנגרם בעקבות התאונה או הטיפולים הרפואיים שבוצעו למטופלת בעקבות התאונה.

בסוגיית הנכות נקבע שהמטופלת סובלת מנכות רפואית פסיכיאטרית בשיעור של 10%, נוסף על נכות בשיעור של 100% שממנה היא סבלה לפני התאונה. כמו כן נקבע כי בתחום הכירורגיה הפלסטית המטופלת סובלת מנכות רפואית בשיעור של 5%.

פיצוי בסך 185 אלף שקלים למטופלת ששאפה מקדח במהלך טיפול שיניים

בסופו של דבר, השופט קבע שנזקיה של המטופלת מסתכמים בסך של 150 אלף שקלים עבור עזרת הזולת, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, אובדן השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, טיפולים נפשיים לעתיד והרדמות כלליות. נוסף על כך, השופט קבע שקופת החולים תשלם למטופלת סך של 35 אלף שקלים עבור שכר טרחת עו"ד, אגרת בית משפט ושכר טרחת המומחים הרפואיים.

ת"א 44617-04-18