רשלנות רפואית בניתוח לכריתת אפנדיציט, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

דלקת חריפה של התוספתן נקראת אפנדיציטיס. הדלקת שכיחה בקרב מטופלים בגילאים שנעים בין 20-40, אך עם זאת יכולה להתפרץ בכל גיל. הדלקת לרוב מאופיינת בכאב בטן עמום במרכז הבטן אשר מתפשט לכיוון החלק הימני התחתון של הבטן. נוסף על כך, אפנדיציטיס מלווה לעיתים גם בחום, הקאות, שלשולים והרגשה כללית רעה.

התוספתן הוא מקטע של המעי שאורכו נע בין 3-10 סנטימטרים וקוטרו הוא בערך סנטימטר. מקובל לחשוב שמדובר בחלק שהתנוון במערכת העיכול במהלך שנות האבולוציה של גוף האדם כאשר תפקידו כיום אינו מוגדר אך ייתכן שיש לו חלק במערכת החיסונית של הגוף. בעוד אצל רוב האנשים התוספתן ממוקם בבטן התחתונה מימין, לעיתים ניתן למצוא אותו גם באגן, סמוך לגב, באזור הכבד או מאחורי המעי הגס.

כיצד מאבחנים דלקת תוספתן?

אבחנת דלקת תוספתן עלולה להיות קשה מאחר שסימני המחלה כלליים ואופייניים גם למגוון של מחלות בטן אחרות. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות הדמיה דוגמת CT או אולטרה סאונד של הבטן שמתבצעות כדי לשלול או לאשר את האבחנה. חשוב לאבחן את הדלקת בהקדם מכיוון שבהיעדר טיפול מתאים מצבו של המטופל עלול להחמיר במהירות, החום שלו עלול לעלות וההקאות עלולות להחמיר. נוסף על כך, במקרה של ניקוב התוספתן המטופל עלול לסבול מחום גבוה, מכאבי בטן חמורים ומפושטים וצמרמורות.

מהו הטיפול המקובל בדלקת תוספתן?

הטיפול השגרתי והמקובל בדלקת תוספתן הוא טיפול ניתוחי אשר במהלכו המנתח כורת את התוספתן המודלק. בעוד דלקת חריפה של התוספתן מחייבת ניתוח דחוף, דלקת כרונית שאינה כרוכה בסיכון לניקוב תוספתן מאפשרת לקבוע את מועד הניתוח לפי רצון המטופל. ברוב המקרים ניתוח לכריתת תוספתן אמור לפתור את הבעיה באופן מלא. אחרי שהמטופל התאושש מהניתוח הוא יוכל לחזור לנהל אורח חיים רגיל ושגרתי ולא יחולו עליו מגבלות רפואיות כלשהן.

ניתוח לכריתת תוספתן מבוצע לרוב בשיטה לפרוסקופית תחת הרדמה כללית כאשר המטופל אינו מודע למצבו ואינו חש כל כאב. בעבר ניתוח לכריתת תוספתן נעשה בגישה פתוחה באמצעות פתיחת בטן אך שיטה זו נזנחה כמעט לחלוטין בעקבות הסיכונים הכרוכים בה ומשך ההחלמה הממושך של המטופל. חשוב לציין כי מטופלים בעלי משקל עודף או כאלו שסבלו מהידבקויות באזור האגן אינם מתאימים לניתוח שמבוצע בשיטה הלפרוסקופית.

מתי יתבצע מעבר מניתוח בגישה לפרוסקופית לניתוח בגישה פתוחה שמחייב פתיחת בטן?

בחלק מהמקרים עשוי להתעורר צורך לעבור מניתוח שהחל בשיטה לפרוסקופית לניתוח בגישה פתוחה אשר מחייב את פתיחת הבטן באמצעות חתך גדול יותר. בניתוח התוספתן ינותק מאספקת דם, ייכרת ולאחר מכן המנתח יתפור את האזור ויחבוש אותו. המעבר לניתוח בשיטה פתוחה ייעשה לפי שיקול דעתו של המנתח אם קיים קושי להגיע לתוספתן בגישה לפרוסקופית או כאשר קיים דימום מסיבי במקום.

אם הצוות הרפואי התרשל לפני, במהלך או אחרי ניתוח לכריתת תוספתן וכתוצאה מהתרשלותו נגרם נזק למטופל, ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי לבסס את התביעה ולהוכיחה, המטופל יצטרך לצרף לה חוות דעת של מומחה רפואי שתתייחס להתרשלות הצוות הרפואי, לסוגיית הנזק שנגרם למטופל ולקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לבין הנזק.

פיצוי בסך 451 אלף שקלים לאישה שנפגעה במהלך ניתוח לכריתת תוספתן

בית משפט השלום בכפר סבא דן בתביעה שהגישה אישה נגד משרד הבריאות בעקבות נזק שנגרם לה במהלך ניתוח לכריתת תוספתן. הניתוח שבוצע לאישה החל בגישה לפרוסקופית אך מכיוון שהסתבך וגרם נזק לכלי דם באזור האגן, הצוות הרפואי החליט לעבור לניתוח בגישה פתוחה ופתח את בטנה של המטופלת. כתוצאה מההליך הניתוחי נגרמו לאישה נזקים מסוגים שונים.

האישה טענה כי בית החולים התרשל כלפיה מאחר שהפעיל כוח רב מדי בעת החדרת המחט בתחילת ההליך ותמכה את טיעוניה בחוות דעת של מומחה רפואי מטעמה. המומחה קבע כי מחקרים רפואיים הראו שברוב המקרים של פגיעה בכלי דם בניתוח לפרוסקופי הסיבה היא הפעלת כוח מופרז בהחדרת המחט לבטן המטופל. מנגד, משרד הבריאות טען כי האישה טופלה באמצעות צוות מקצועי ומיומן שהפעיל שיקול דעת ופעל כראוי.

הצוות הרפואי חרג מסטנדרט רפואי מקובל בעת החדרת המחט לבטנה של המטופלת

לאחר שבחנה את מכלול הראיות והעדויות כולל חוות דעת רפואיות שהגישו הצדדים, השופטת קבעה כי הצוות הרפואי חרג מסטנדרט רפואי מקובל כאשר החדיר את המחט לראשונה לבטן המטופלת וגרם לה נזק.

מומחה מטעם המטופלת קבע כי בעקבות התרשלות הצוות הרפואי נגרמה לה נכות בשיעור של 28% בגין נזק לכלי דם וצלקות מכאיבות. מומחית בתחום הפסיכיאטרי אשר מונתה על ידי בית המשפט קבעה כי נגרמה למטופלת נכות נפשית בשיעור של 20% בגין תסמינים של דיכאון וחרדה. השופטת קבעה כי שיעור הנכות התפקודית של המטופלת נמוך משיעור נכותה הרפואית מכיוון שיכולת תפקודה היום יומית לא נפגעה משמעותית.

השופטת פסקה למטופלת פיצויים בסך של 451 אלף שקלים

השופטת קבעה שסכום הפיצויים הכולל למטופלת הוא בסך של 451 אלף שקלים עבור פגיעה בכושר השתכרות, תרופות והוצאות רפואיות, כאב וסבל ועזרת הזולת. נוסף על כך, השופטת קבעה כי משרד הבריאות יישא בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין של המטופלת בסך כולל של 105,500 שקלים.

ת"א 18062-05-17