רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בפיסטולה פריאנלית, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

פיסטולה פריאנלית היא למעשה תעלה שמחברת בין שני חללים בגוף אשר אין ביניהם חיבור אנטומי. פיסטולה פריאנלית היא פיסטולה באזור פי הטבעת אשר מחברת בין העור לבין תוך המעי. הפיסטולה הפרינאלית לרוב מופיעה במקום שבו היה אבצס של פי הטבעת אחרי שנוקז. אם קיימת במקום הפרשה לאחר ניקוז האבצס למשך תקופה שנעה בין 4-6 שבועות הרי שברוב המקרים יהיה מדובר בפיסטולה שלא תיסגר בלי התערבות ניתוחית.

מהי הסיבה להיווצרותה של פיסטולה פריאנלית?

ברוב המקרים, הפיסטולה מתפתחת בעקבות אבצס בפי הטבעת שהוא למעשה חלל מזוהם ומוגלתי אשר הטיפול בון כולל פתיחה כירורגית וניקוז. בחלק מהמקרים לאחר ביצוע הניתוח לניקוז האבצס ואי סגירתו של האבצס כראוי, נותר חלל במקומו - דבר שעלול לגרום להיווצרות של פיסטולה פריאנלית. הפיסטולה הפריאנלית לרוב תיווצר לאחר ארבעה עד שישה שבועות לאחר ניקוז האבצס אך היא עלולה להיווצר גם חודשים ואף שנים מאוחר יותר. האבצס לרוב נוצר עקב דלקת חריפה בבלוטה שממוקמת בתוך פי הטבעת אשר לרוב נגרמת עקב מחלות מעי דלקתיות.

כיצד מאבחנים פיסטולה פריאנלית?

אבחון של פיסטולה פריאנלית נעשה לרוב בהתבסס על תסמינים שמתאר המטופל דוגמת גרד, כאבים והפרשות מאזור פי הטבעת. נוסף על כך ניתן לאבחן פיסטולה גם על ידי ביצוע בדיקה קלינית פיזיקלית של המקום. כדי לאתר באופן מדויק את מיקום הפיסטולה ולצורך קבלת תמונה מעמיקה יותר של האזור המטופל יצטרך לבצע בדיקות הדמיה דוגמת MRI ואולטרא-סאונד. מאחר שברוב המקרים הפיסטולה הפריאנלית אינה נעלמת מעצמה, טיפול בה מחייב ביצוע הליך כירורגי ניתוחי.

מהו הטיפול הכירורגי המקובל בפיסטולה פרינאלית?

הטיפול הכירורגי המקובל בפיסטולה פירנאלית מתבצע דרך פי הטבעת, קרוי פיסטולוטומיה ומתבצע כאשר מדובר בפיסטולה בודדת אשר ממוקמת קרוב יחסית לעור. במהלך הניתוח המנתח מזהה את נתיב הפיסטולה, פותח אותו ומסיר את העור שמעליו, באופן כזה הפיסטולה צפויה להתייבש, להתנקות ולהיסגר. חשוב לציין כי בכל תיקון ניתוחי כירורגי של פיסטולה הרופא המנתח מחויב להקפיד ולשמר את השרירים הטבעתיים שממוקמים סביב פי הטבעת של המטופל ושולטים בסוגרים כדי לא לפגוע ביכולתו לשלוט ביציאות.

במקרה של פיסטולה מסועפת שמצויה בעומק שרירי פי הטבעת או כזו שכוללת מספר תעלות יהיה צורך לבצע ניתוח מורכב יותר אשר ניתן לביצוע בין היתר באמצעות הזרקה של דבק ביולוגי לתוך הפיסטולה לצורך איטומה, זיהוי הפיסטולה וכריתתה מחוץ לפי הטבעת או העברת חוט לאורך התעלה לצורך השארתה מנוקזת ופתוחה. כאשר מדובר בפיסטולה אחת בודדת הרי שהניתוח לרוב יארך כחצי שעה אך כאשר מדובר בפיסטולה שכוללת מספר תעלות או בפיסטולה שהתפתחה בעומק הרקמה הניתוח עלול להימשך זמן רב יותר.

הסיבוכים האפשריים בניתוח פיסטולה כוללים בין היתר את הישנות הפיסטולה בעתיד במצב שבו היא לא נסגרה היטב במהלך הניתוח או במקרים שקיימת דלקת. סיבוך אפשרי נוסף הוא חיתוך של שרירי פי הטבעת אשר עלול לגרום לפגיעה חלקית או מלאה ביכולת המטופל לשלוט בסוגרים.

280 אלף שקלים למטופל שניזוק עקב רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בפיסטולה פריאנלית

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד בית חולים בו עבר ניתוח פיסטולוטומיה לטיפול בפיסטולה פרינאלית. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קבעה כי בית החולים לא עמד בנטל להוכיח כי לא התרשל כלפי המטופל באבחון הפיסטולה הפריאנלית ובניתוח שבוצע לו. עוד נקבע כי בית החולים לא הוכיח שלא מתקיים קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם למטופל אשר מתבטא בין היתר באיבוד שליטה חלקי על הסוגר.

לנוכח פערים משמעותיים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, השופטת מינתה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה הכללית אשר בדק את המטופל וקבע כי המנתח שביצע בו את הניתוח לא ערך את הבירור הרפואי הנחוץ כדי להעריך את היקף הפיסטולה ואת עומקה ואף לא בדק קיומן של הסתעפויות שיוצאות ממנה באמצעות בדיקות הדמיה דוגמת MRI ו -CT. עוד קבע המומחה כי הניתוח שבוצע למטופל מתאים לפיסטולה שטחית בלבד והעובדה שלאחר הניתוח המטופל החל לסבול ממצב של אי שליטה בסוגרים מעידה על כך שהפיסטולה הייתה חמורה יותר. על כן, המומחה העריך כי למטופל נגרמה נכות בשיעור של 40% עקב איבוד שליטה חלקי על הסוגר.

הליך ניתוחי שגוי

לאחר שבחנה את כלל הראיות והעדויות השופטת קבעה כי בית החולים ביצע אבחנה שגויה של הפיסטולה אשר הובילה לכך שבמטופל יבוצע הליך ניתוחי שגוי שגרם לו נזק בקשר סיבתי מובהק וברור. השופטת קבעה כי בית החולים התרשל כלפי המטופל בכך שלא ערך בירור רפואי מקיף אודות היקף הפיסטולה והסתעפויותיה. עוד נקבע כי בית החולים לא טיפל כראוי בסעיפים העמוקים של הפיסטולה שתהליך הריפוי שלהם ארך זמן רב מעבר לנדרש ופגע במהלך הניתוח בשריר ה-EAS, מה שהוביל לאי שליטה על גזים ויציאות.

בסופו של דבר, השופטת פסקה למטופל פיצויים בסך כולל של 280,880 שקלים עבור הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכאב וסבל. נוסף על כך נקבע כי בית החולים יפצה את המטופל בסך של 41,654 שקלים עבור החזר אגרה ושכר טרחת עורך דין.

ת"א (נצרת) 54435-04-18