רשלנות רפואית באבחון הפרעות קצב לב: מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

הפרעת קצב היא פעימת לב שאינה רגילה או שלא במקומה אשר יכולה להיות משולבת עם קצב לב לא נורמלי שמתבטא בדופק מהיר או דופק איטי. ברפואה מוכרים סוגים רבים של הפרעות קצב כאשר אחת מהן היא התכווצות עליות מוקדמת - התכווצות שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העלייה כאשר מדובר בהפרעה שפירה ללא השפעות קליניות.

הפרעת קצב נוספת היא התכווצות חדרית מוקדמת שנחשבת לסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב כזה עלול להתרחש בקרב חולי לב אך גם אצל אנשים ללא מחלת לב ידועה. מצב זה עלול להיגרם עקב לחץ, צריכת ניקוטין, קפאין או פעילות גופנית מאומצת.

מהם הגורמים להפרעות בקצב הלב?

במקרים מסוימים הפרעת הקצב עלולה להיגרם בעקבות בעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או בעקבות בעיות הולכה במערכת החשמלית של הלב. מטופלים שסובלים ממספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים יצטרכו לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. עם זאת, ברוב המקרים מדובר במצב שאינו מחייב התערבות רפואית.

נוסף על הפרעות קצב אלו ידועות גם הפרעות קצב נוספות דוגמת פרפור עליות, רפרוף עליות, טכיקרדיה על חדרית התקפית, טכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים ועוד.

מהם התסמינים השכיחים של הפרעות בקצב הלב?

התסמינים השכיחים של הפרעות קצב כוללות בין היתר תחושה של מכות בחזה, סחרחורות, עילפון, קוצר נשימה, חולשה ועייפות, חוסר נוחות בחזה ודפיקות לב - תחושה שהלב פועם מהר מידי או תחושה של החמצת פעימה.

הפרעות בקצב הלב עלולות להיגרם בין היתר עקב הפרעות בריכוז של נתרן, אשלגן ומגנזיום בדם, מחלות שגורמות לשינויים בשריר הלב, מצב לאחר אוטם שריר הלב, תהליכים של ריפוי וצלקות לאחר ניתוחי לב או הליכים פולשניים בלב, מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב ועוד.

כיצד ניתן לאבחן הפרעות בקצב הלב?

אבחון יסודי של הפרעות קצב לב יכול להתבצע באמצעות הולטר - מוניטור שמקליט את רישומי האלקטרודות למשך מספר שעות רב, או על ידי שימוש במבחן מאמץ שבו מתבצעת פעילות מאומצת תחת ניטור של אק"ג.

עוד מקובל להשתמש בבדיקת אקו לב שהיא למעשה בדיקת אולטרה סאונד לשריר הלב, בצנתור אבחנתי ובמבחן אלקטרו פיסיולוגי שרגיש מאוד לאבחון הפרעות קצב.

מהו הטיפול המקובל בהפרעות בקצב הלב?

הטיפול בהפרעות קצב כולל מתן תרופות נוגדות הפרעות קצב אשר שולטות בקצב הלב, בתעלות היונים שבשריר הלב ובמערכת ההולכה החשמלית בלב. תרופות אלו מחולקות למספר קבוצות לפי סוג תעלות היונים שעליהן הם משפיעות ובהתאם לשלב ההתכווצות שבו הן פועלות.

תרופות נוגדות קרישה ונוגדות פעילות טסיות הן תרופות שמונעות היווצרות קרישי דם בזמן שהעליות והלב לא מתכווצים כראוי. מטרתן של תרופות אלו היא למנוע אירועים קרישתיים כגון שבץ מוחי. נוסף על כך ניתן להשתמש בהיפוך קצב - מכשיר חשמלי שמעביר שוק חשמלי לקיר החזה ונעשה לרוב תחת הרדמה או טשטוש.
קוצב לב מיועד להפרעות קצב מסוכנות ובעיקר להפרעות קצב שמשולבות בקצב לב איטי, כאשר מטרת הקוצב היא לשמור על קצב לב שיספק תפוקת לב ניאותה.

נוסף על כך ניתן לבצע ניתוח לב שמטרתו לבטל מסלולי הולכה בלתי תקינה או לעבור ניתוח לטיפול במחלת הלב הבסיסית שגורמת להפרעות הקצב.

2.9 מיליון שקלים לעיזבונו של גבר שלא חובר למוניטור בחדר המיון ונפטר מפרפור חדרים

בית המשפט המחוזי מרכז לוד קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש עזבונו של גבר בגיל 43 נגד משרד הבריאות לאחר שהוא נפטר עקב פרפור חדרים. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי הטיפול הרפואי שניתן למטופל בחדר המיון בבית החולים נפל מסטנדרט זהירות מקובל וסביר בכך שהוא לא היה מחובר למוניטור במשך כל שהותו בחדר המיון ובסמוך לפני פטירתו מהפרעת קצב שגרמה לפרפור חדרים. על כן נקבע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל וגרם לו נזק שהוביל לפטירתו.

השופטת קיבלה את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם העיזבון וקבעה כי אם המנוח היה מחובר למוניטור במהלך כל שהותו בחדר המיון, היה ניתן לזהות את הפרעת הקצב שגרמה לו לפרפור חדרים ובהתאם להעניק לו טיפול הולם באמצעות מכת חשמל. עוד צוין כי בהתחשב במצבו הרפואי של האיש שלא סבל ממחלת לב, סיכויי החלמה שלו היו כ-80% ובכל מקרה יותר מ-50%.

על כן נקבע כי העיזבון זכאי לקבל פיצוי מלא על מלוא הנזק שנגרם בעקבות פטירתו המצערת של המטופל.

בסופו של דבר, השופטת קבעה כי לאחר ניכוי גמלאות שאירים של המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ישלם לעיזבון המנוח פיצוי כולל בסך של 2,335,224 שקלים עבור אובדן שירותי בעל ואב, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, הוצאות קבורה ומצבה, הפסד בתקופת הפנסיה והפסד שכר בשנים האבודות. כמו כן נקבע כי משרד הבריאות ישלם לעיזבון המנוח שכר טרחת עורך דין בסך של 546,442 שקלים. סך הכל פיצויים בסך של 2,881,666 שקלים.

ת"א 41321-07-17