רשלנות רפואית בטיפול ביילוד ובהדרכת אם להנקה והזנה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

בעוד נשים רבות מתלבטות בנוגע לשאלת כדאיות ההנקה, מחקרים מלמדים כי הנקה היא חשובה ביותר לבריאות התינוק, כאשר האקדמיה האמריקאית ממליצה על הנקה בלבד במהלך ששת החודשים הראשונים לחיי התינוק ועל המשך הנקה בשילוב מזונות אחרים לפחות עד גיל שנה.

מהם היתרונות הנלווים להנקה?

יתרונות ההנקה כוללים בין היתר את חיזוק הקשר שבין האם לבין התינוק, הקטנת הסיכון למחלות אף אוזן גרון ובעיות עיכול, הפחתת מספר האשפוזים וצמצום הסיכונים לאלרגיות ולמחלות. נוסף על כך, ההנקה מעניקה לתינוק הגנה חיסונית נגד חיידקים, וירוסים ופטריות.

נוסף על כך, בשלבים הראשונים של התפתחות התינוק יש לתזונה השפעה רבה על קצב גדילת התינוק ועל איכות הגדילה. מחקרים מדעיים מלמדים כי הנקה היא עדיפה על תזונה בתרכובות מזון לתינוקות אשר מבוססות על חלב פרה מאחר שתינוקות שניזונו מחלב פרה נטו להשמין מעבר לנדרש ולעלות במדדים שמנבאים סיכון בריאותי בהשוואה לתינוקות שניזונו מחלב אם. חשוב לציין כי הנקה מקנה לתינוק יתרונות חיסוניים לעומת תרכובות מזון לתינוקות אשר אינן מכילות גורמים חיסוניים שמצויים בקולסטרום, כלומר, חלב האם הראשוני שעשיר במיוחד בנוגדנים מחסנים ועוזר להגן על התינוק מפני סיכונים שמצויים בסביבה החיצונית.

כמו כן, ההנקה מלווה בשלל יתרונות בריאותיים לאם דוגמת סיוע בכיווץ הרחם לאחר הלידה, כאשר נשים מיניקות מדווחות על קצב מהיר יותר של התכווצות הרחם בהשוואה לנשים שאינן מיניקות. מעבר לכך, הנקה מצריכה מהאם פעילות אנרגטית שמביאה לניצול ממוצע של 300-600 קלוריות ועוזרת לאם לחזור למשקלה המקורי. הנקה היא דרך ההאכלה הנוחה ביותר אשר אינה מצריכה מהאם עיסוק במדידה ומהילה של המזון וגורמת לשחרור של הורמון הפרולקטין שמשפר את תחושת הנוחות וההרפיה של האם.

פיצוי בסך 3.28 מיליון שקלים לתינוק שניזוק עקב רשלנות בהזנה ובהדרכת אם

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל תביעת פיצויים שהגישו הוריו של תינוק נגד בית חולים בגין רשלנות רפואית בטיפול בו ובהדרכת האם בנוגע להזנתו והנקתו. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קבעה כי בית החולים התרשל כלפי התינוק בהזנתו ובהדרכה של אימו באשר להנקתו והזנתו.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, התינוק נולד בתאריך 16.9.2009, כאשר האם והתינוק שוחררו לביתם אחרי 36 שעות מהלידה עם המלצה להנקה לאחר השחרור. כ-30 שעות לאחר השחרור מבית החולים, ההורים הבהילו את התינוק לחדר מיון כאשר הוא סובל מהיפוגליקמיה חריפה שגרמה לו נזק מוחי נרחב בעקבות צום ממושך.

ההורים טענו כי בית החולים התרשל בהזנת התינוק ובהדרכת האם בנוגע להנקתו והזנתו

ההורים טענו בין היתר כי בית החולים התרשל בהזנת התינוק ובהדרכת האם באשר להנקת התינוק והזנתו, כך שהאם ותינוקה שוחררו לביתם מבלי שעקרונות ההנקה וההזנה של התינוק הוטמעו באם כנדרש. עוד נטען כי צוות בית החולים לא העניק להורים את ההדרכה הנחוצה בנוגע להזנת התינוק כאשר היעדר ההזנה הובילה להיפוגליקמיה, אפאטיות וסירוב לאכול אשר גרמו לפגיעה בלתי הפיכה במוחו של התינוק.

מנגד, בית החולים טען כי האם ותינוקה טופלו בצורה נאותה לפי פרקטיקה רפואית מקובלת. כמו כן נטען כי התינוק לא הוזן בלעדית בתרכובת מזון לתינוקות ולכן לא הייתה חובה לתעד ברשומות את כמויות התרכובת שהתינוק אכל. עוד נטען כי התינוק שוחרר מבית החולים במצב טוב אחרי שעבר בדיקה רפואית ולאחר שהאם ציינה שהיא מיניקה אותו, ולפיכך לא נדרשה המלצה לתוספת תרכובת מזון לתינוקות. בית החולים הוסיף וטען כי הוריו של התינוק נושאים באחריות למצבו של התינוק מאחר שהתנהלו באופן בלתי סביר, גילו אדישות למצבו של תינוקם ולא יזמו פניה לסובבים אותם או לגורם מקצועי אחר במטרה לברר את מצבו.

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי התינוק לא אכל ממועד הלידה ועד ל-13 שעות לאחר הלידה – התנהלות שאינה תקינה ואינה הגיונית.

השופטת ציינה כי התינוק קיבל תוספת תרכובת מזון לתינוקות בכמות שלא תועדה ועל כן לא ניתן לדעת עד כמה תוספת זו נדרשה לסיפוק צרכיו. השופטת הוסיפה כי לא הוכח שניתן לאם הסבר נאות אודות הסימנים שמצביעים על כך שהתינוק לא ינק די הצורך כך שיש לתת לו תוספת תרכובת מזון לתינוקות כדי למלא את צרכיו. השופטת ציינה כי אין כל תיעוד או רישום לכך שהאם הודרכה כיצד לזהות מתי התינוק זקוק לתוספת תרכובת מזון לתינוקות.

שחרור האם והתינוק מבלי להתייחס לקשיי האם בהנקה היא חריגה מסטנדרט זהירות סביר

השופטת קבעה כי שחרור האם ותינוקה בהמלצה להנקה בלבד, מבלי להתייחס לקשיי האם בהנקה במהלך האשפוז ולאפשרות שהתינוק יזדקק להשלמת תזונה גם בביתו חורגת מסטנדרט זהירות סביר. נוסף על כך, השופטת קבעה כי הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות של הצוות הסיעודי בבדיקת הטמעת ההנקה ושחרור האם והתינוק לביתם בהמלצה להנקה בלבד לבין הנזק שנגרם לתינוק.

עם זאת, השופטת השיתה על הוריו של התינוק אשם תורם בשיעור של 50% וקבעה כי בהתנהגותם הם תרמו תרומה משמעותית לאירוע הנזק מכיוון שהתנהגותם לא מתיישבת עם ההיגיון ועם זהירות סבירה של הורים כלפי ילדיהם.

בסופו של דבר, השופטת פסקה לתינוק פיצוי כולל בסך של 3,287,811 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 769,347 שקלים.

ת"א 39696-06-16