www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בדלקת חניכיים לפני עקירה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בדלקת חניכיים לפני עקירה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

ברוב המקרים, עקירת שן מיועדת להוציא לחלוטין שן פגועה ממקומה בעקבות הרס הדרגתי של שכבות השן. על פי רוב, הרס של שן מופיע עקב ריבוי עששת שנגרמת עקב הצטברות רובד חיידקים על השיניים. כשהעששת חודרת את רקמות השן החיצוניות ומגיעה עד לרקמה הפנימית שמכילה כלי דם ועצבים, הדרך לטפל בה לפני שתתפתח דלקת ותיגרם פגיעה קבועה לרקמת העצם היא באמצעות טיפול שורש. אם טיפול השורש נכשל ואי אפשר להציל את השן הפגועה, לא תהיה ברירה מלבד הוצאת השן הפגועה מחלל הפה לפני שתגרום לזיהום ולדלקת אשר עלולים לגרום לכאבים רבים ולהתפשטות הזיהום.


כיצד מבצעים עקירת שיניים?


עקירת שן נעשית לעיתים גם במטופלים שסובלים ממחלות חניכיים חמורות שפוגעות ברקמה התומכת של השן וסביבתה. העקירה יכולה להתבצע באופן כירורגי על ידי ביצוע חתך בחניכיים או באופן ידני באמצעות מלקחיים.


ברוב המקרים עקירת שן מתבצעת תחת הרדמה מקומית בלבד, אף על פי שכיום ניתן לבצעה גם תחת הרדמה כללית. לפני ביצוע עקירה יש לבצע צילום רנטגן של השיניים, כאשר לעיתים נדרש גם צילום פנורמי או בדיקת CT כדי לאבחן במדויק את המחלה בשן ולוודא שאין אפשרות להצילה בכל דרך אחרת.


לפני העקירה, המטופל יקבל זריקת הרדמה מקומית באזור הרצוי. עקירה ידנית פשוטה נעשית על ידי מלקחיים דנטליות, על ידי אחיזה של קצה השן הנראה לעין וטלטולו עד לתזוזת השן ולהוצאתה מהמקום. לאחר הוצאתה השן הרופא יפעיל לחץ איטי ומקומי על הרקמה במקום כדי לעצור את הדימום.


לעומת זאת, עקירת שן כירורגית מתבצעת על ידי ביצוע חתך בחניכיים מתחת לשן והוצאת השן יחד עם הרקמה התומכת מסביבה. בסיום העקירה החתך ייתפר באמצעות תפרים נספגים.


מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח ובעקירת שיניים?


במסגרת הסיכונים הכלליים בניתוח ניתן לציין שבעקבות הזרקת חומר ההרדמה עלולות להופיע תופעות הקשורות לרגישות יתר ואלרגיה לתרופות הרדמה. לעיתים נדירות תיתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם. נוסף על כך, באזור הניתוח עלול להתפתח זיהום שלרוב יהיה שטחי ויטופל באופן מקומי. עם זאת, במקרים נדירים הזיהום עלול להתפתח לכדי זיהום משמעותי יותר שאף עלול לחדור לזרם הדם ולמסתמי הלב. במקרים נדירים יהיה צורך לפתוח את האזור המנותח לצורך סילוק הפסולת החיידקית מהמקום.


סיכון כללי נוסף בניתוחים הוא דימום באזור הטיפול בעקבות טראומה מקומית לרקמה. הדימום יכול להופיע מיד לאחר הטיפול, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים יותר גם בחלוף הזמן. מקור הדימום הוא בפתיחה של כלי דם קטן בחניכיים שמדמם. במקרים שבהם הדימום הוא משמעותי יהיה צורך לנקזו.


במהלך עקירת שיניים עלולה להיגרם למטופל פגיעה עצבית בתעלת העצב אשר עלולה לגרום לאובדן חלקי או מלא של חוש הטעם, ולנפיחות מקומית עקב הטראומה שנגרמה לרקמה. העקירה עלולה להוביל גם לחדירה של פיסת שן אל חלל הסינוס המקסילרי שממוקם במערות הפנים מעל הלסת העליונה, אז יהיה צורך לבצע שטיפה של הסינוסים לצורך הוצאתה.


רשלנות רפואית באבחון דלקת חניכיים לפני עקירת שן


בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד רופא שיניים שלא אבחן תהליך זיהומי שהתרחש בשן, לא המתין לטיפול בזיהום בשן ועקר אותה. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע שהרופא התרשל בביצוע העקירה ורשלנותו הובילה גם לפגיעה עצבית. על כן, השופט קבע שהרופא ישלם למטופל פיצויים בסך כולל של 302,488 שקלים.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בתאריך 13.5.13 המטופל שהיה אז בגיל 28, פנה לרופא שיניים, סיפר לו שהוא סובל מכאבי שיניים במשך שבוע וביקש לקבל טיפול. המטופל טען שהרופא בדק אותו והחליט לבצע כבר באותו יום עקירת שן בינה תחתונה משמאל. על כן, הרופא הזריק למטופל מספר זריקות הרדמה ואחרי כמה דקות החל בביצוע העקירה.


לאחר העקירה המטופל החל לסבול מכאבי שיניים, נפיחות של הלסת והגבלה בתנועת הלסתות


לטענת המטופל, מספר שעות לאחר קבלת הטיפול, הוא החל לסבול מכאבים באזור השן. לאחר יומיים עם החמרת הכאבים, הוא החל לסבול גם מנפיחות של הלסת ומהגבלה בתנועת הלסתות. רופא משפחה המליץ לו ליטול טיפול אנטיביוטי אך גם בשלב זה כאביו התגברו והוא החל להקיא, לסבול מכאבי ראש, מחוסר תחושה בפנים, מהירדמות של הגפיים ומתופעות נוירולוגיות נוספות.


המטופל הובהל לבית חולים שם אובחן כסובל מזיהום חמור ועל כן אושפז במחלקה לכירורגיית פה ולסת שם קיבל טיפול אנטיביוטי לווריד. לאחר שמצבו התייצב הוא הועבר למחלקה נוירולוגית שם אובחן כי הוא סובל מהתפתחות "סינדרום למייר" - זיהום של רקמות רקות באזור הלוע והפה אשר יוצר דלקת זיהומית של הווריד הג'וגלארי בצוואר עקב עקירת שן המודלקת וחדירת נגיפים לכלי דם בצוואר ומשם למוח.


המטופל טען כי מצבו הרפואי נגרם עקב רשלנות הרופא שלא ביצע לו צילום רנטגן אבחנתי לשן לפני ביצוע העקירה. עוד נטען כי הרופא נמנע ממתן טיפול אנטיביוטי למטופל אחרי העקירה והתעלם מסכנות שכרוכות בעקירת שן מודלקת.


מנגד, רופא השיניים טען שהעניק טיפול רפואי בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת וסטנדרט רפואי מקובל וסביר. לגרסתו, הוא ערך את כל הבדיקות המקובלות לפני שהמליץ על עקירת השן ואף הסביר למטופל את מהות הטיפול, תוצאותיו והשלכותיו.


רופא השיניים לא אבחן כראוי את מקור הכאב בשן של המטופל ופעל בניגוד לרופא סביר


לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע שרופא השיניים לא אבחן כראוי את מקור הכאב בשן של המטופל ופעל בניגוד לרופא סביר תוך התעלמות מאופי תלונותיו של המטופל ומהסיכון שכרוך בביצוע עקירה במצבו. עוד נקבע כי הרופא לא ביצע למטופל צילום רנטגן כמתחייב. על כן נקבע כי רופא השיניים התרשל כלפי המטופל ולפיכך אין הצדקה לייחס אשם תורם כלשהו למטופל.


השופט קבע כי למטופל נגרמה נכות תפקודית בשיעור של 20% בעקבות רשלנותו של רופא השיניים ולפיכך פסק כי סך נזקיו של המטופל מסתכמים ב-915,953 שקלים עבור אובדן שכר לעתיד ולעבר, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד וכאב וסבל. עם זאת מאחר שהמטופל קיבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בסך כולל של 1,490,707 שקלים, תביעתו נבלעת. עם זאת, לפי סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי המטופל זכאי לקבל 25% מהנזק שנגרם לו ועל כן הוא זכאי לקבל פיצוי מרופא השיניים בסך של 228,988 שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך של 53,500 שקלים.


ת"א (י-ם) 41357-08-14 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: לידה ספונטנית, הסתיידות עורקים, Lennox-Gastaut, טמוקסיפן, גרידה, אנדוקרדיטיס, בדיקה סונוגרפית, ציטרולינימיה,