רשלנות רפואית באבחון וטיפול בהתייבשות תינוקות, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

כידוע, התייבשות נגרמת לבני אדם בשל מחסור בנוזלים. בעוד אדם בוגר מחזיק בשיעור נוזלי גוף קבוע שנע בין 55%-60%, תינוקות אמורים להכיל נוזלים בשיעור גבוה הרבה יותר של כ-80%. לכן ההגדרה של תינוק שהתייבש תהיה שונה לחלוטין מההגדרה של אדם מבוגר שהתייבש.

איך מאבחנים תינוק שהתייבש?

ילדים חווים הפרת איזון נוזלים בגוף אם גופם מאבד כמות גבוהה מדי של מים בהשוואה לכמות המים שנכנסים אליו. קשיי עיכול, מזג אוויר שרבי וחם או מחלה אחרת עלולים לגרום לתינוקות להתייבשות - מצב שמחייב קבלת טיפול רפואי מידי.

בעת התייבשות של תינוקות עלולים להופיע אחד או יותר מהתסמינים הבאים: בכי ללא דמעות, פה מיובש, לשון ושפתיים יבשות, צבע אור אפרפר, שתן כהה, שלשול, חום גבוה והקאות, אפתיות וחוסר היענות לגירויים סביבתיים, דופק חלש ואיטי ועוד.

אבחון התייבשות נעשה באמצעות בדיקת שתן, בדיקת דם ובדיקה גופנית כללית. אם יש חשד להתייבשות ולא מצליחים לתת לתינוק מספיק נוזלים דרך הפה, הוא יקבל נוזלים דרך הווריד.

כיצד מטפלים בהתייבשות בקרב תינוקות?

תינוק שעדיין לא אוכל מזון מוצק או טחון, אשר מתקשר ומגיב כראוי וסובל משלשולים או הקאות, יוכל לקבל תרכובת מזון לתינוקות או הנקה בכמות גדולה יותר. אם התינוק כבר שותה מים ניתן לתת לו לשתות מים במקביל לשימוש בתכשיר ייעודי להשבת מלחים ומינרלים שאבדו לו.

תינוק שמשלשל או מקיא במשך 48 שעות ברציפות לכל הפחות אשר אינו מסוגל להכניס נוזלים, סובל מחום, חווה יובש בפה ונותן שתן בכמות מעטה מאוד - פחות מארבע פעמים במשך היום, יצטרך לקבל טיפול רפואי דחוף.

רשלנות רפואית באבחון התייבשות בקרב תינוקות

הורים רבים שמגיעים עם תינוקם לחדר המיון עקב מצב גופני ירוד כאשר הוא מקיא, משלשל וסובל מחום גבוה, מופתעים כאשר הרופא קובע כי מדובר במחלה ויראלית ושולח את ההורים עם תינוקם לדרכם עם טיפול תרופתי. במקרים רבים ההורים מזהים אצל התינוק סימנים חריגים אך הרופא סבור אחרת.

אם רופא לא אבחן כראוי את סימני ההתייבשות ולא העניק טיפול מידי ומתאים לתינוק, הוא חשוף לתביעת רשלנות רפואית. מאחר שהתינוק אינו מסוגל להביע את רצונותיו ותחושותיו באופן מילולי ואינו יודע כיצד לבטא רעב או צימאון, הצוות הרפואי אמור להיות ערני מאוד בנושא, לערוך לתינוק בדיקות מתאימות ולכלול גם התייבשות כגורם אפשרי לתסמינים של התינוק.

בתביעת רשלנות רפואית נגד איש צוות רפואי הורי התינוק יצטרכו לצרף חוות דעת של מומחה רפואי שתבסס ותוכיח שנגרם נזק לתינוק, וכי איש הצוות הרפואי התרשל כלפי התינוק כאשר לא זיהה את ההתייבשות ולא טיפל בה כראוי. נוסף על כך, ההורים יצטרכו להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות באבחון ובטיפול שהעניק הצוות הרפואי לבין הנזקים שנגרמו לתינוק.

פיצוי בסך של כ-1.9 מיליון שקלים להורי תינוקת שנפטרה עקב רשלנות רפואית באבחון התייבשות

בית המשפט המחוזי מרכז - לוד קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישו הוריה של תינוקת בגיל חצי שנה נגד מרפאת רפואה דחופה לאחר שנפטרה בעקבות התייבשות. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קיבלה את חוות הדעת של המומחה מטעם ההורים וקבעה שהתינוקת סבלה מהתייבשות מסכנת חיים עקב ירידה חדה במשקל והתייבשות. השופטת הוסיפה כי אם התינוקת הייתה מופנית למיון סביר להניח שמצבה היה מאובחן ומטופל בזמן וכך מותה היה נמנע.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, התינוקת נולדה בתאריך 18.7.14 להורים מאריתריאה. לפי גרסת ההורים, ביום 4.1.15 הם הגיעו למרפאת רפואה דחופה עקב הקאות, חום ושיעול של התינוקת במשך יומיים. התינוקת נבדקה על ידי רופאה במרפאה שאמרה שיש לה צפצופים בריאות ושלחה אותה הביתה עם מרשם לתרופות והמלצה לטיפול נשימתי.

התינוקת המשיכה להקיא ולהעלות חום

לטענת ההורים לאחר מספר ימים התינוקת המשיכה להקיא ולהשתעל ואף המשיכה להעלות חום. ביום 21.1.15 ההורים שבו עם בתם התינוקת למרפאת הרפואה הדחופה עם תלונות על שיעול, הקאות וחום גבוה. הרופא שבדק את התינוקת ציין כי היא רגועה ושלח אותה לבצע צילום חזה. הרופא נתן לתינוקת טיפול תרופתי ושחרר אותה לביתה עם הנחיה ליטול אנטיביוטיקה.

לפי גרסת ההורים, בלילה שבין 23.1.15 לבין ה-24.1.15 התינוקת התעוררה משנת הלילה, אימה הרגישה שהחום שלה עולה, היא נתנה לה תרופה להורדת חום וחשה כי היא לא מצליחה לאכול ומתקשה לנשום. בשל כך ההורים לקחו את בתם לחדר מיון בבית חולים כאשר מהרשומות הרפואיות של חדר המיון עולה כי התינוקת הובאה לחדר המיון כאשר היא במצב של מוות קליני.

ועדת בדיקה של משרד הבריאות קבעה כי התנהלות הבירור הרפואי לתינוקת הייתה לקויה

ועדת בדיקה שמונתה על ידי משרד הבריאות קבעה כי התנהלות הבירור הרפואי בביקור השני של התינוקת במרפאת הרפואה הדחופה הייתה לקויה.
השופטת אימצה את חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם ההורים וקבעה כי בעוד האבחנה של דלקת ריאות הייתה נכונה, זו לא הייתה בעייתה העיקרית של התינוקת והצוות המטפל התעלם מממצאים חשובים בהרבה.

היה מקום להפנות את התינוקת לביקור נוסף כעבור יום או יומיים

השופטת קבעה כי הרופא המטפל במרפאת הרפואה הדחופה התרשל כלפי התינוקת כאשר לא בחן את הנתונים מבדיקתה הקודמת, לא בירר האם היא מקיאה או משלשלת ולא ציין זאת ברשומה הרפואית. בסופו של דבר השופטת קבעה כי לנוכח הטכיקרדיה שממנה סבלה התינוקת וירידתה במשקל, היה מקום להפנותה לביקור נוסף כעבור יום או יומיים, אך הדבר לא נעשה. השופטת הוסיפה כי אם התינוקת הייתה מופנית לחדר מיון סביר להניח שהייתה מטופלת ומאובחנת בזמן ובכך היה נמנע מותה.

בסופו של דבר השופטת קבעה כי המרפאה לרפואה דחופה תפצה את הורי התינוקת בסך כולל של 1,575,000 שקלים עבור כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, שנים אבודות והוצאות קבורה ומצבה, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 370,000 שקלים.

ת"א 8276-01-19