רשלנות רפואית בהחדרת עירוי וגרימת תסחיף אוויר, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
תסחיף אוויר הוא מצב שבו כלי דם נחסם על ידי בועת אוויר, אחת או יותר אשר חדרו למערכת כלי הדם. כאשר הבועה מגיעה למפגש של כלי דם או לאזור צר יותר היא עלולה לגרום לעצירת זרם הדם ולקרישתו. במקרים אחרים בועת האוויר תזרום יחד עם זרם הדם לעבר העלייה הימנית בלב וערבובה עם הדם ייצור קצף שעלול אף הוא לגרום לקריש דם.
אוויר עלול לחדור למערכת הדם עקב חשיפה של וריד לאוויר במהלך הרכבת עירוי או במהלך פעולות כירורגיות ובעקבות לחץ שלילי שגורם ליניקת אוויר פנימה. מאחר שכמעט ואין במערכת הוורידים ההיקפית לחץ שלילי, הסיכון לסיבוך כזה במסגרת פתיחת וריד שגרתית הוא נמוך, אך הוא הולך וגדל ככל שהווריד קרוב יותר ללב - אז הלחץ השלילי הולך וגובר. כמות האוויר שנשאבת תלויה בהפרש הלחצים, במשך החשיפה לאוויר ובעובי המחט.
מהם התסמינים השכיחים בעת הופעת תסחיף אוויר?
בעוד תסחיף אוויר קל יכול להתבטא בסימפטומים קלים מאוד אם בכלל, תסחיף אוויר חמור עלול לגרום לקושי בנשימה, כאבים בחזה, כאבי שרירים או כאבי מפרקים, רמת סטורציה נמוכה, ירידה בלחץ דם ודופק מואץ, שבץ מוחי, שינויים במצב המנטלי כולל בלבול ואובדן הכרה, לחץ דם נמוך וגוון עור כחלחל.
כיצד מאבחנים ומטפלים בתסחיף אוויר?
ניתן לאבחן תסחיף אוויר לפי התמונה הקלינית שמציג המטופל וניתן לאתר את בועת האוויר באופן מדויק באמצעות בדיקת אקו לב. הטיפול בתסחיף אוויר כולל בין את היתר את עצירת המשך כניסת האוויר למערכת הדם באופן מידי. בחלק מהמקרים יהיה ניתן לשאוב את בועת האוויר באמצעות החדרת צנתר ורידי מרכזי.
רשלנות רפואית בהחדרת עירוי וגרימת תסחיף אוויר
אם הצוות הרפואי התרשל במהלך החדרת עירוי ולא ניקז כראוי את האוויר בצינור העירוי כך שבועת אוויר חדרה לגוף המטופל וגרמה לו נזק, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי להוכיח את התביעה ולבססה המטופל יצטרך לצרף לה חוות דעת של מומחה רפואי. בית המשפט ייבחן האם התקיימו יסודותיה של עוולת הרשלנות אשר כוללים התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. בתוך כך ייבחן האם הצוות הרפואי סטה מסטנדרט התנהגות רפואי מקובל והתרשל כלפי המטופל.
פיצוי בסך מיליון שקלים לאישה שנפגעה עקב תסחיף אוויר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד בית חולים שבו היא טופלה עקב כאבים שחשה בבטן ובמותן. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי האישה בעת מתן העירוי כיוון שלא ניקז כראוי את האוויר בצינור העירוי, מה שגרם לבועת אוויר לחדור לגוף האישה ובשל עיוות מולד בריאותיה, הבועה לא סוננה, הגיעה למוחה וגרמה לה נזק.
לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, אישה פנתה לחדר מיון בבית חולים בעקבות כאבים שחשה בבטנה, במותן ימין וסבלה גם מחום ומצריבה בעת מתן שתן. בחדר המיון היא קיבלה עירוי לווריד של אופטלגין וסיילין ומיד לאחר מכן חשה סחרחורת והתעלפה.
האישה טענה כי בעת מתן העירוי חדרה לווריד בועת אוויר ובשל עיוות מולד בריאה הבועה חדרה למוחה וגרמה לה לאירוע מוחי שבעקבותיו היא נותרה עם נכות משמעותית.
בית החולים טען שהאישה הגיעה עם דלקת במוח עם הגיעה לחדר המיון
מנגד, בית החולים טען כי לאישה לא ארע אירוע מוחי בעקבות תסחיף אוויר, אלא שהיא סבלה מדלקת קרום המוח או דלקת במוח עם הגיעה לבית החולים. לגרסת בית החולים אין קשר בין העיוות שאובחן בריאתה לבין העירוי שניתן לה. בית החולים הוסיף וטען שלא הייתה כל רשלנות רפואית בטיפול שניתן לאישה על ידי הצוות הרפואי.
בשל פערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים בתחום הנוירולוגי ובתחום הנפשי, השופט החליט למנות מומחים מטעם בית המשפט כדי שיבדקו את האישה ויעריכו את הנכות שנגרמה לה. המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה קבע לאישה נכות קבועה בשיעור של 10% בגין חולשה קלה ביד שמאל ונכות קבועה בשיעור של 10% בגין הפרעה קוגניטיבית קלה. מומחה בתחום הפסיכיאטרי קבע לאישה נכות קבועה בשיעור של 7.5%.
הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ניקז כראוי את האוויר מצינור העירוי
השופט קבע כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל בעת מתן העירוי כך שהאוויר בצינור העירוי לא נוקז כראוי והמחדל הזה גרם לכך שבועת אוויר חדרה לגוף האישה ובשל מלפורמציה מולדת בריאותיה היא לא סוננה, הגיעה למוח וגרמה נזק.
השופט הוסיף כי בין התרשלות הצוות הרפואי לבין נזקי האישה קיים קשר סיבתי ישיר. השופט ציין כי יש לנקוט במשנה זהירות בעת הכנסת עירוי וזאת לצורך מניעת חדירת אוויר למערכת הוורידית במהלך השימוש בצנרת תוך ורידית.
לפי קביעת השופט, העובדה שלאישה היה עיוות ריאתי אשר צוות בית החולים לא ידע עליו או יכול שלא לדעת עליו, אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין התנהלות הצוות הרפואי לבין הנזק שכן בית החולים מחויב לקבל את המטופל כפי שהוא ולפצותו בגין כל נזק שנגרם לו עקב שילוב של התרשלות עם נתוניו המיוחדים.
השופט ציין כי נכותה הרפואית המשוקללת של האישה היא בשיעור של 40% לפי 19% נכות נוירולוגית, 20% נכות ריאתית ו-7.5% נכות נפשית.
בסופו של דבר השופט קבע שבית החולים יפצה את האישה בסך של 1,036,750 שקלים בתוספת של שכר טרחת עורך דין בסך 242,600 שקלים.
ת"א 16156-01-14