www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בהחדרת עירוי וגרימת תסחיף אוויר, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית בהחדרת עירוי וגרימת תסחיף אוויר, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

תסחיף אוויר הוא מצב שבו כלי דם נחסם על ידי בועת אוויר, אחת או יותר אשר חדרו למערכת כלי הדם. כאשר הבועה מגיעה למפגש של כלי דם או לאזור צר יותר היא עלולה לגרום לעצירת זרם הדם ולקרישתו. במקרים אחרים בועת האוויר תזרום יחד עם זרם הדם לעבר העלייה הימנית בלב וערבובה עם הדם ייצור קצף שעלול אף הוא לגרום לקריש דם.


אוויר עלול לחדור למערכת הדם עקב חשיפה של וריד לאוויר במהלך הרכבת עירוי או במהלך פעולות כירורגיות ובעקבות לחץ שלילי שגורם ליניקת אוויר פנימה. מאחר שכמעט ואין במערכת הוורידים ההיקפית לחץ שלילי, הסיכון לסיבוך כזה במסגרת פתיחת וריד שגרתית הוא נמוך, אך הוא הולך וגדל ככל שהווריד קרוב יותר ללב - אז הלחץ השלילי הולך וגובר. כמות האוויר שנשאבת תלויה בהפרש הלחצים, במשך החשיפה לאוויר ובעובי המחט.


מהם התסמינים השכיחים בעת הופעת תסחיף אוויר?


בעוד תסחיף אוויר קל יכול להתבטא בסימפטומים קלים מאוד אם בכלל, תסחיף אוויר חמור עלול לגרום לקושי בנשימה, כאבים בחזה, כאבי שרירים או כאבי מפרקים, רמת סטורציה נמוכה, ירידה בלחץ דם ודופק מואץ, שבץ מוחי, שינויים במצב המנטלי כולל בלבול ואובדן הכרה, לחץ דם נמוך וגוון עור כחלחל.


כיצד מאבחנים ומטפלים בתסחיף אוויר?


ניתן לאבחן תסחיף אוויר לפי התמונה הקלינית שמציג המטופל וניתן לאתר את בועת האוויר באופן מדויק באמצעות בדיקת אקו לב. הטיפול בתסחיף אוויר כולל בין את היתר את עצירת המשך כניסת האוויר למערכת הדם באופן מידי. בחלק מהמקרים יהיה ניתן לשאוב את בועת האוויר באמצעות החדרת צנתר ורידי מרכזי.


רשלנות רפואית בהחדרת עירוי וגרימת תסחיף אוויר


אם הצוות הרפואי התרשל במהלך החדרת עירוי ולא ניקז כראוי את האוויר בצינור העירוי כך שבועת אוויר חדרה לגוף המטופל וגרמה לו נזק, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי להוכיח את התביעה ולבססה המטופל יצטרך לצרף לה חוות דעת של מומחה רפואי. בית המשפט ייבחן האם התקיימו יסודותיה של עוולת הרשלנות אשר כוללים התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. בתוך כך ייבחן האם הצוות הרפואי סטה מסטנדרט התנהגות רפואי מקובל והתרשל כלפי המטופל.


פיצוי בסך מיליון שקלים לאישה שנפגעה עקב תסחיף אוויר


בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד בית חולים שבו היא טופלה עקב כאבים שחשה בבטן ובמותן. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי האישה בעת מתן העירוי כיוון שלא ניקז כראוי את האוויר בצינור העירוי, מה שגרם לבועת אוויר לחדור לגוף האישה ובשל עיוות מולד בריאותיה, הבועה לא סוננה, הגיעה למוחה וגרמה לה נזק.


לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, אישה פנתה לחדר מיון בבית חולים בעקבות כאבים שחשה בבטנה, במותן ימין וסבלה גם מחום ומצריבה בעת מתן שתן. בחדר המיון היא קיבלה עירוי לווריד של אופטלגין וסיילין ומיד לאחר מכן חשה סחרחורת והתעלפה.


האישה טענה כי בעת מתן העירוי חדרה לווריד בועת אוויר ובשל עיוות מולד בריאה הבועה חדרה למוחה וגרמה לה לאירוע מוחי שבעקבותיו היא נותרה עם נכות משמעותית.


בית החולים טען שהאישה הגיעה עם דלקת במוח עם הגיעה לחדר המיון


מנגד, בית החולים טען כי לאישה לא ארע אירוע מוחי בעקבות תסחיף אוויר, אלא שהיא סבלה מדלקת קרום המוח או דלקת במוח עם הגיעה לבית החולים. לגרסת בית החולים אין קשר בין העיוות שאובחן בריאתה לבין העירוי שניתן לה. בית החולים הוסיף וטען שלא הייתה כל רשלנות רפואית בטיפול שניתן לאישה על ידי הצוות הרפואי.


בשל פערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים בתחום הנוירולוגי ובתחום הנפשי, השופט החליט למנות מומחים מטעם בית המשפט כדי שיבדקו את האישה ויעריכו את הנכות שנגרמה לה. המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה קבע לאישה נכות קבועה בשיעור של 10% בגין חולשה קלה ביד שמאל ונכות קבועה בשיעור של 10% בגין הפרעה קוגניטיבית קלה. מומחה בתחום הפסיכיאטרי קבע לאישה נכות קבועה בשיעור של 7.5%.


הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ניקז כראוי את האוויר מצינור העירוי


השופט קבע כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל בעת מתן העירוי כך שהאוויר בצינור העירוי לא נוקז כראוי והמחדל הזה גרם לכך שבועת אוויר חדרה לגוף האישה ובשל מלפורמציה מולדת בריאותיה היא לא סוננה, הגיעה למוח וגרמה נזק.


השופט הוסיף כי בין התרשלות הצוות הרפואי לבין נזקי האישה קיים קשר סיבתי ישיר. השופט ציין כי יש לנקוט במשנה זהירות בעת הכנסת עירוי וזאת לצורך מניעת חדירת אוויר למערכת הוורידית במהלך השימוש בצנרת תוך ורידית.


לפי קביעת השופט, העובדה שלאישה היה עיוות ריאתי אשר צוות בית החולים לא ידע עליו או יכול שלא לדעת עליו, אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין התנהלות הצוות הרפואי לבין הנזק שכן בית החולים מחויב לקבל את המטופל כפי שהוא ולפצותו בגין כל נזק שנגרם לו עקב שילוב של התרשלות עם נתוניו המיוחדים.


השופט ציין כי נכותה הרפואית המשוקללת של האישה היא בשיעור של 40% לפי 19% נכות נוירולוגית, 20% נכות ריאתית ו-7.5% נכות נפשית.


בסופו של דבר השופט קבע שבית החולים יפצה את האישה בסך של 1,036,750 שקלים בתוספת של שכר טרחת עורך דין בסך 242,600 שקלים.


ת"א 16156-01-14 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: אפגר, חיתוך החיתולית, עצב הראיה, בדיקה היסטולוגית, פיברואדנומה, היפרנפרומה, ממצא, חולים,