רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קיסרי שלא לצורך, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

שיעור הניתוחים הקיסריים שמבוצעים בישראל מגיע כיום ל-20% מכל הלידות. העלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים מיוחסת לעליה בגיל הממוצע של היולדות ולשיעור ההריונות שנחשבים בסיכון גבוה, שימוש באמצעי ניטור חדשניים וזיהוי עוברים שמצויים במצוקה במהלך הלידה כמו גם עליה בדרישה של נשים לניתוח קיסרי מתוכנן ואלקטיבי, כלומר ניתוח שמבוצע בשל בחירתה של היולדת בהעדר צורך רפואי.

כיצד מתבצע ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי מתבצע על פי רוב תחת הרדמה מקומית ספינלית או באמצעות הרדמה אפידורלית. במקרים נדירים הניתוח נעשה תחת הרדמה כללית. מאחר שהרדמה אפידוראלית עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם, לפני הניתוח לרוב יינתנו ליולדת נוזלים בנפח ליטר עד ליטר וחצי.

במהלך הניתוח הרופא יבצע חתך רוחבי בחלקה התחתון של הבטן ויפריד את השכבות השונות באזור. תוך כדי הניתוח המנתח פותח את דופן הבטן כדי להגיע לרחם אשר גם בו מבוצע חתך רוחבי. לאחר חיתוך הרחם המנתח יחלץ את העובר ואת השליה וינתק את חבל הטבור. בשלב הבא המנתח יערוך ביקורת של הרחם, יתפור את החתך ברחם ובבטן ויסגור את העור באמצעות סיכות או תפרים. ההחלטה ביחס לביצוע ניתוח קיסרי נעשית במהלך הלידה או מראש לפני תחילת הלידה.

מתי תתקבל החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי?

ההחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי במהלך הלידה לרוב מתקבלת על רק סיבוכים שמתפתחים במהלך הלידה יחד עם סימני מצוקה של העובר. ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי לרוב תתקבל כאשר הלידה מתקדמת באיטיות, אם היולדת מותשת וכוחותיה לא מאפשרים לה לבצע לידה רגילה, במצב של כישלון של לידה מכשירנית, במצב של קרע ברחם, כאשר העובר מצוי בסיכון, במצבים קשים של היפרדות שליה, במצגים פתולוגיים של העובר כגון מצג עכוז ועוד.

ניתוח קיסרי שנקבע מבעוד מועד יתבצע אם האישה עברה ניתוחים קיסריים קודמים ולכן קיים חשש שלידה רגילה תגרום לה לקרע של הרחם, במצב שבו קיים חוסר התאמה בין גודל העובר ובין האגן של האישה, כאשר היולדת חוותה בעברה לידות טראומטיות, במצבים של מום עוברי, אי ספיקה שלייתית, במצבים שבהם היולדת מבקשת לעבור ניתוח קיסרי ללא צורך רפואי ועוד.

אילו סיבוכים ייתכנו במהלך הניתוח הקיסרי ולאחריו?

לאחר ניתוח קיסרי היולדת עלולה לסבול מסיבוכים שונים כגון אנמיה, דימום מסיבי המחייב את כריתת הרחם, תסחיף ריאתי, זיהום בדרכי השתן או ברחם, פגיעות בעובר כגון חתכים, קשיים בחילוץ העובר ואף שברים בעצמות העובר.

רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קיסרי

אם הצוות הרפואי חרג מפרקטיקה רפואית מקובלת וסבירה לפני, במהלך או אחרי הניתוח הקיסרי ובעקבות התרשלותו נגרם נזק ליולדת או לעובר, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי להוכיח את התביעה, ישנה חובה לצרף לה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה אשר יתייחס לסוגיית ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי ביניהם.

אישה שעברה ניתוח קיסרי שלא לצורך קיבלה פיצוי בסך של כ-253 אלף שקלים

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד בית חולים לאחר שעברה ניתוח קיסרי שלא לצורך. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קיבל את התביעה וקבע כי בית החולים לא הצליח להוכיח שבוצעה לאישה בדיקת אולטראסאונד לפני הלידה ולכן בוצע ניתוח קיסרי מיותר שגרם לה נזק בדמות סיכוני הרדמה והעלאת הסיכוי לניתוחים קיסריים בלידות הבאות.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, אישה ילידת שנת 1989 עברה ניתוח קיסרי בבית חולים בתאריך 8.2.15. לטענתה, הניתוח הקיסרי היה מיותר וגרם לה נזקים שונים ולפגיעה באוטונומיה. לתביעתה האישה צירפה חוות דעת של מומחה רפואי מטעמה אשר קבע כי בהתאם לרישום הרפואי לא נערכה לה בדיקת אולטראסאונד כמקובל כאשר עוברה היה במנח ראש ולא הייתה כל סיבה לבצע ניתוח קיסרי.

היולדת טענה כי בית החולים התרשל כלפיה כאשר לא ערך לה בדיקת אולטראסאונד כנדרש החל ממועד כניסתה לחדר המיון ועד לביצוע הניתוח, כאשר הבדיקה הייתה יכולה להראות שהעובר במנח ראש ולכן היה ניתן להימנע ביצוע הניתוח הקיסרי המיותר.

מנגד, בית החולים טען שהתביעה מבוססת על רישום שנעשה בטעות, מאחר שנערכה לאישה בדיקת אולטראסאונד והמעקב שנערך לה בבית החולים מראה שהטיפול הרפואי שניתן לה היה מקצועי והכרחי.

לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי במקרה זה יש הצדקה להעביר את נטל ההוכחה ביחס לביצוע בדיקת האולטראסאונד לבית החולים לנוכח הליקויים והסתירות ברשומות הרפואיות.

בית החולים היה יכול לצפות את הנזק שנגרם לאם

השופט קבע כי בית החולים חב כלפי היולדת חובת זהירות קונקרטית מאחר שהיה יכול לצפות את התרחשות הנזק בנסיבותיו הספציפיות של המקרה. השופט הוסיף כי הסכמתה של היולדת לניתוח נבעה מהמחשבה שהעובר נמצא במצג עכוז, ואילו ידעה שהעובר במצג ראש וניתן לבצע לידה רגילה הרי שהייתה מעדיפה ללדת כך.

לפי קביעת השופט, ביצוע ניתוח קיסרי מיותר ליולדת כאשר אין צורך רפואי בכך גרם לה נזק החל מהסיכון הנלווה להרדמה וכלה בהעלאת הסיכויים לכך שתצטרך לעבור ניתוחים קיסריים בלידות הבאות.

בסופו של דבר, השופט פסק לאישה פיצוי בסך של 180 אלף שקלים עבור הפגיעה באוטונומיה שלה, 25 אלף שקלים עבור עזרת צד ג' וסך של 47,970 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.

תא (ת"א) 64208-10-17