רשלנות רפואית בתרומת זרע או ביצית: מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
בני זוג רבים שאינם מצליחים להיכנס להיריון בכוחות עצמם כמו גם נשים רווקות שמעוניינות להיכנס להיריון עשויים להזדקק לתרומת זרע או ביצית כדי להיכנס להיריון. ההתקדמות המשמעותית בתחום הטכנולוגיה הרפואית מקלה על נשים להתגבר על אתגרים שבעבר מנעו מהן ללדת והביקוש לטיפולי פוריות הוכפל במהלך עשר השנים האחרונות.
כמו בכל תחום רפואי אחר, גם בתחום טיפולי הפוריות ותרומות הזרע והביצית, הצוותים הרפואיים עלולים לבצע טעויות אשר בחלק מהמקרים היה אפשר להימנע מהן. לעיתים טעויות כאלו עלולות לגרום לנזקים חמורים ביותר לנתרמת וליילוד.
מתי ולמי מבצעים הליך של תרומת ביציות?
אם השחלה לא מייצרת מספיק ביציות איכותיות הדרושות להפריה, ניתן להסתייע בהליך של תרומת ביצית המאפשר להיכנס להריון מביצית שאינה של האם. העלייה הממוצעת בגיל הכניסה להיריון מלווה גם בעלייה בשימוש בתרומות ביצית. בעוד גבר מייצר תאי זרע במשך כל ימי חייו, אישה נולדת עם כל הביציות שיהיו לה בחייה ולאורך השנים הביציות מאבדות מאיכותן.
נשים שזקוקות לתרומת ביצית כוללות בין היתר נשים שבתהליך ההבשלה של זקיקים בשחלה לא הבשיל מספר מספק של ביציות באיכות גבוהה עבור הפריה חוץ גופית. הסיבות לכך כוללות בין היתר את גיל האישה, כאשר אצל נשים שעברו את גיל 40 והתחילו טיפולי פוריות מקובל להעלות אפשרות לקבלת תרומת ביצית מתורמת פורייה וצעירה יותר.
תרומת ביציות רלבנטית גם עבור נשים שעברו את גיל 45 ומעוניינות להיכנס להיריון מאחר שאיכות הביציות שלהן וכמותן אינה מספיק טובה, עבור נשים צעירות יותר בעלות רזרבה שחלתית נמוכה אשר אינן מייצרות ביציות בעקבות בעיות גנטיות, בעיות אנדוקריניות, טיפולי כימותרפיה ועוד.
קבוצה נוספת של נשים שעשויות להזדקק לתרומת ביצית היא מטופלות שעברו מספר טיפולי הפריה ועדיין לא נוצרו אצלן עוברים באיכות גבוהה. חשוב לציין כי מומחה פוריות מחויב על פי חוק להבהיר לבני הזוג מהם הסיכונים הנלווים לתהליכי הפריה מלאכותית ולדון עימם בחלופות אפשריות ובתועלת הצפויה להם בעקבות ההליך.
מהם הסיכונים הנפוצים בתרומת ביצית?
בכל הקשור לאישה הנתרמת, הסיכון המשמעותי ביותר הוא הידבקות במחלות זיהומיות של תורמת הביצית. נוסף על כך, הנתרמת חושפת את ילדה לפגמים גנטיים, נטיות ואיכויות של התורמת. לפיכך חשוב להקפיד לבחור ביצית מתרומה שעברה בדיקה קפדנית, של האם התורמת ושל הביציות שנתרמו. בדיקה קפדנית ואיכותית תבטיח שמדובר בתרומת ביצית בריאה ואיכותית.
במקרה שנגרם לנתרמת נזק עקב רשלנות רפואית בביצוע הבדיקות הנחוצות לאחר תרומת זרע או ביצית, היא תוכל להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי שהיה אמון על התהליך.
תרומת זרע
תרומת זרע היא הליך שבמסגרתו גבר מוסר מזרעו כדי לאפשר לאישה להרות. עם התפתחות טכנולוגיה שאפשרה להקפיא מנות זרע ולהשתמש בהן לאחר הפשרה, הוקמו בנקי זרע במתכונת המוכרת לנו כיום. בבנק הזרע נשמרות מנות זרע שהתקבלו מתורמים אשר עומדים ברשימת קריטריונים שנקבעו מראש. נשים וזוגות נשואים רשאים לפנות לבנק הזרע כדי לרכוש מנות זרע שישמשו אותם בטיפולים להשגת היריון דוגמת הפריה חוץ גופית, הזרעה מלאכותית ועוד. קהל היעד של תרומות הזרע מורכב מנשים בלי בן זוג, גברים הסובלים ממחלות גנטיות וגברים שסובלים מתופעה של היעדר זרע.
משרד הבריאות קבע כי תורמי זרע צריכים להיות רווקים, כשירים משפטית, בגילאים שבין 18 ועד ל-30, רצוי בעלי תואר אקדמי, אשר הסכימו לשמור את ה-DNA שלהם למטרת בדיקות רפואיות עתידיות שיבוצעו בהתאם לצורך. הליך המיון של התורמים כולל סינון קפדני המורכב ממספר דגימות, ראיון אישי עם מנהל בנק הזרע, שלילת רקע של מחלות גנטיות, בדיקות דם לאיתור מחלות דוגמת איידס, סיפיליס, צהבת ובדיקות גופניות נוספות.
רשלנות רפואית בתרומת זרע או ביצית
בהליכי תרומת זרע או ביצית ובטיפולי הפריה ישנה חשיבות עליונה לכך שהצוות הרפואי יקפיד על ביצוע הבדיקות הגנטיות הרלבנטיות ובדיקות נוספות שיבטיחו את איכות התרומה ואת התאמתה לנתרמת. כשל בהליכי הבדיקה הגנטית של תרומת הביצית או הזרע עלול להוביל לשלל פגמים גנטיים ולתחלואה של היילוד. אם נגרם נזק למטופלת בעקבות רשלנות רפואית של צוות רפואי בתרומת זרע או ביצית ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית של הצוות הרפואי.
לצורך הדגמת חשיבותה של הבדיקה הגנטית בתרומת זרע או ביצית יובא סיפורם של בני זוג שפנו בתחילת שנות האלפיים לפרופ' מוכר בתחום הפוריות לאחר שניסו להיכנס להריון במשך שנים רבות אך מאמציהם לא צלחו. ההורים עברו טיפולי פוריות והסתייעו בהם בתרומת ביצית של אישה מחו"ל. מאמצי הזוג והרופא נשאו פרי ונולדו להם תאומים בשנת 2005. כשנתיים מאוחר יותר, אובחן אחד התאומים כסובל מסיסטיק פיברוזיס – מחלה תורשתית חמורה שגורמת לקשיי תפקוד חמורים, מצריכה טיפול רפואי ויום יומי ומקצרת את תוחלת החיים של אלו הלוקים בה בעקבות זיהומים וסיבוכים.
ההורים הופתעו מאוד לגלות על המחלה שכן האב היה מודע לכך שהוא נשא של המוטציה הגנטית אשר גורמת למחלה הקשה ולכן יידע מבעוד מועד את הרופאים. מאחר שמחלה יכולה לעבור לילד רק אם שני הוריו נשאים של המוטציה, מתן האזהרה מצידו של האב היה חשוב מאוד.
הרופא מסר להורים כי כל הבדיקות הגנטיות בוצעו כראוי
הרופא מסר להורים כי כל הבדיקות הגנטיות הרלבנטיות בוצעו וכי תורמת הביצית אינה נשאית של המוטציה הגנטית כאמור. למרות זאת, בבדיקה חוזרת של דגימת הדם שנלקחה מהתורמת מחו"ל התברר כי היא אכן נשאית של המוטציה.
בני הזוג הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא וטענו כי הוא היה מודע לכך שהאב הוא נשא של המוטציה ולמרות זאת ביצע טיפולי הפריה באמצעות ביצית של תורמת זרה ולא ביצע בדיקת דם שתוודא כי התורמת אינה נשאית של המוטציה. בני הזוג הוסיפו וטענו כי הרופא טען בפניהם שהבדיקות הגנטיות שבוצעו בדם התורמת שללו את הסיכון ללידת ילד חולה.
מנגד, הרופא התנער מאחריות למחלה של הילד, דחה את טענות ההורים וטען שהאחריות למחלה שבה לקה הילד מיוחסת למכונים הגנטיים שעימם עבד בישראל ובחו"ל. הרופא אף טען כי לנוכח העובדה שגנטיקה היא לא תחום התמחותו, האשמה במקרה זה היא של המעבדות הגנטיות.
הצדדים הגיעו לפשרה בהמלצת בית המשפט
לאחר התדיינות משפטית ממושכת הצדדים הגיעו לפשרה בהמלצת בית המשפט שלפיה הרופא יישא ברוב עלות הפיצויים להורים כאשר את שאר סכום הפיצוי ישלם משרד הבריאות להורים. פרטי ההסכם המלאים נותרו חסויים בהסכמת הצדדים.
מקרה נוסף של רשלנות רפואית בתרומת זרע התרחש בשנת 2015 כאשר שאישה בת 40 אשר החליטה להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע, מצאה תרומת זרע מתאימה באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ. האישה החלה בטיפול הזרעה שהסתיימו ללא הצלחה ולכן הופנתה לטיפולי הפריה חוץ גופית.
בית החולים איבד את תרומת הזרע
ביום שיועד לביצוע ההפריה האישה הגיעה לבית חולים פרטי שם הייתה אמורה לעבור את הטיפול. היא הורדמה ונשאבו מגופה שמונה ביציות. בעודה מתאוששת מההליך הרפואי נודע לה כי תרומת הזרע אבדה. בצר לה האישה בחרה בתרומת זרע חלופית שלא בדיוק ענתה על דרישותיה. בהמשך האישה עברה הפלה טבעית ובעוד היא מתאבלת הודיעו לה כי תרומת הזרע האבודה נמצאה בבית החולים.
מכיוון שתחום ההפריות והלידות נחשב לתחום מכניס ביותר עבור בתי החולים בישראל, בתי החולים מעוניינים לשמר מוניטין של אמינות ומקצועיות ולהימנע מפרסום שלילי. לפיכך, רוב תיקי הרשלנות הרפואית בתרומת זרע או ביצית מסתיימים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.