רשלנות רפואית באבחון פריקה מולדת של מפרק הירך, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

פריקה מולדת של מפרק הירך היא למעשה מצב שבו תינוקות שזה עתה נולדו וילדים קטנים סובלים מרפיון ומחוסר יציבות כללי של מפרק הירך. ההפרעה הזו מתפתחת לרוב בשבוע ה-12 להיריון ונובעת מהתאמה לקויה בין עצם הירך ובין מכתש האגן. תופעה זו עלולה לגרום לתת פריקה של המפרק או לפריקה מלאה ובמקרים מסוימים להוביל להרס מוחלט של המפרק.

חוסר התאמה בין חלקי המפרק השונים כגון סחוסים, מכתש האגן, רקמות ועצם הירך מביאה לשחיקה ולהרס של אותם חלקים ולפריקות חוזרות שפוגעות אף יותר במפרק עצמו. ברוב המקרים התפתחות של פריקה מולדת במפרק הירך נוצרת עקב עומק בלתי מספק של מכתש האגן שאינו יכול להכיל את ראש עצם הירך באופן מלא. במקרים חמורים יותר מכתש האגן הוא אף שטחי יותר ולא מצליח לקבע את עצם הירך במקום המיועד לה במפרק ובכך למעשה מתאפשרת בריחה של העצם מהמקום המובילה לפריקה מלאה.

מהם הגורמים לפריקה במפרק הירך?

בעיות בהתפתחות מפרק הירך נובעות מכמה גורמים המשלבים גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים. גורמי הסיכון הם רבים ומגוונים וכוללים בין היתר: מין נקבה, מיעוט מי שפיר, מצג עכוז, לידה ראשונה, ריבוי עוברים ובן משפחה שסבל מבעיה זו.

הסימנים לפריקה במפרק הירך עשויים להתבטא ברגל אחת קצרה יותר מהרגל השנייה, בהגבלה בפיסוק הירכיים וצליעה בילדים שכבר הולכים. במקרים קלים שבהם המכתש אמנם שטוח אך המפרק ממוקם היטב, לא יהיה לתופעה ביטוי קליני וניתן יהיה לגלותה באמצעות בדיקת הדמיה בלבד.

איך מאבחנים פריקה של מפרק הירך?

האבחנה מתבצעת לפי בחינת גורמי הסיכון, בדיקה קלינית של היילוד וביצוע בדיקות עזר נוספות. מכיוון שלא תמיד הבעיה קיימת בסמוך ללידה, אלא עשויה להתפתח בשנה הראשונה לחיים, בטיפת חלב תיערך בדיקה תקופתית של ירכי היילוד ולפי הצורך הוא יופנה לבדיקה אצל אורתופד ילדים. הבדיקה השכיחה ביותר שמשמשת לאבחון פריקה של מפרק הירך היא בדיקת אולטרה סאונד של מפרקי הירכיים. הבדיקה אינה חושפת את היילוד לקרינה מייננת ומספקת תמונה מהימנה של מבנה מפרק הירך. חשוב לציין כי איחור באבחון התופעה עלול להוביל לאיחור במתן הטיפול המתאים. אצל ילדים מעל גיל שנה נהוג לבצע צילום אגן במקום בדיקת האולטרה סאונד.

כיצד מטפלים בפריקה של מפרק הירך?

הטיפול הנבחר תלוי בגילו של הילד בעת האבחנה, בבריאותו הכללית ובחומרת הבעיה. המטרה העיקרית של הטיפול היא להביא את ראש הירך למקומו באגן ולהביא לכך שמפרק הירך יוכל להתפתח באופן תקין. אפשרויות הטיפול המקובלות הן רצועות פבליק שהן למעשה מתקן ששומר על מנח תקין של מפרק הירך, אך מאפשר תנועה מסוימת של הירכיים ושל הרגליים ובכך מאפשר לחזק את המבנים מסביב למפרק ולהעמיק את המכתש באגן.

אפשרות טיפול נוספת היא שחזור ניתוחי של המפרק וגבס. כאשר הטיפול ברצועות פבליק אינו מועיל, יש צורך לבדוק את מפרק הירך בהרדמה ולהחזירו למקומו. אחרי הניתוח יש צורך לקבע את המפרק בגבס במשך תקופה של עד מספר חודשים כאשר כל כמה שבועות יש להסיר את הגבס ולבחון את מידת היציבות של המפרק. חשוב לציין כי במקרה שלא מטפלים כראוי בבעיה, היא עלולה לגרום לילד לצליעה, להבדל באורך הגפיים ובהמשך גם למגבלה בתפקוד התקין.

רשלנות רפואית באבחון פריקה מולדת של מפרק הירך

במקרה של איחור באבחון או אבחון שגוי של פריקה במפרק הירך אשר גרם נזק ליילוד, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים. את התביעה יש לתמוך בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום אורתופדיית הילדים. לצורך הוכחת התביעה, יש צורך להוכיח התרשלות של הצוות הרפואי וסטייה מסטנדרט טיפול רפואי מקובל, נזק שנגרם ליילוד וקשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק.

284 אלף שקלים להוריה של תינוקת שנפגעה עקב אבחון רשלני של פריקה במפרק הירך

בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת פיצויים שהגישו הוריה של ילדה בת שמונה אשר בהיותה תינוקת לא אובחנה במועד כסובלת מפריקה במפרק הירך ולכן לא התאפשר לה לקבל טיפול שמרני והיא נאלצה לעבור ניתוח ונותרה עם נכות. השופט קבע כי הרופאה של התינוקת בקופת חולים לא הפנתה אותה לבצע בדיקת אולטרה סאונד בניגוד להוראות קופת החולים ולכן התרשלה כלפיה.

הוריה של הילדה טענו כי אם הבדיקות היו מבוצעות לה כראוי והיא הייתה מופנית לבצע בדיקת אולטרה סאונד, אז הפריקה הייתה מתגלה לפני גיל חצי שנה וניתן היה לטפל בה באמצעים שמרניים ללא צורך בניתוח.

הרופאה התרשלה כלפי התינוקת כאשר לא הפנתה אותה לבצע בדיקת אולטרה סאונד

לאחר בחינת הראיות והעדויות השופט קבע כי הרופאה המטפלת של התינוקת הייתה צריכה להפנותה לבדיקת אולטרה סאונד לנוכח חוזר קופת החולים שלפיו יש להפנות לבדיקה זו במקרים של הגבלה קלה. נקבע כי הרופאה התרשלה כלפי התינוקת כאשר לא הפנתה אותה לבדיקה כאמור ומעסיקתה נושאת באחריות להתרשלותה מכוח דיני השליחות.

השופט קבע כי נכותה הרפואית והתפקודית של הילדה היא בשיעור של 5% בגין המפרק ו-5% בגין הצלקות שנותרו לה לאחר הניתוח.

בסופו של דבר השופט קבע כי קופת החולים תפצה את הוריה של הילדה בסך כולל של 230,500 שקלים עבור הפסד שכר להורים, עזרת הזולת, כאב וסבל, אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות והוצאות. כמו כן נקבע כי קופת החולים תישא בשכר טרחת עורך הדין של הילדה בסך של 54,000 שקלים.

ת"א 55417-11-17