www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול ממאיר בכליה, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול ממאיר בכליה, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

לאדם יש שתי כליות, אשר ממוקמות בחלקו האחורי של הגוף, מתחת לקשת הצלעות. הכליות אחראיות לסינון הדם כדי לסלק ממנו את תוצרי הפסולת אשר הופכים בכליות לשתן שעובר מהכליה אל שלפוחית השתן באמצעות צינוריות.


בגידולי כליה בדומה לכל תהליך סרטני אחר בגוף האדם, מתרבים ומתפתחים תאים בצורה לא מבוקרת כאשר הגידול השכיח ביותר אשר מהווה 90-95% מכל הגידולים בכליה נקרא RCC- Renal Cell Carcinoma. בעוד הגורם המדויק לסרטן הכליה עדיין אינו ידוע, מספר גורמים ידועים כמגבירים את הסיכון לפתח סרטן מסוג כזה. הגורמים המוכרים כוללים בין היתר עישון סיגריות כך שככל שאדם מעשן זמן ממושך יותר כך הסיכון שלו לחלות בסרטן הכליה גדל.


גורם נוסף שידוע כמגביר את הסיכון לחלות במחלה הוא הגיל, כך שרוב החולים בסרטן הכליה הם בני 60 ומעלה. במחקרים שנעשו בנושא נמצא כי גם עודף משקל הוא גורם שמגביר את הסיכון לחלות בסרטן הכליה. נוסף על כך, עובדים שנחשפים לחומרים שונים במסגרת עבודתם בתעשיית הפלדה והפחם כמו גם עובדים שנחשפים לאסבסט או לעופרת הם בסיכון גבוה לחלות בסרטן הכליה.


מהם התסמינים של מחלת סרטן הכליה?


במקרים רבים מחלת סרטן הכליה אינה גורמת להופעת תסמינים ומאובחנת בצורה מקרית בעת שאנשים עוברים בדיקות מסיבות אחרות. גידולים סרטניים שמתגלים באופן כזה הם לרוב קטנים ולכן אינם גורמים לתסמינים.


אם בכל זאת מופיעים תסמינים הם עשויים לכלול ירידה לא מוסברת במשקל, כאב עמום בצד הגוף, דם בשתן, תשישות בלתי מוסברת, חום גבוה ממושך והזעות לילה. את המחלה ניתן לאבחן באמצעות בדיקות דם, בדיקת אולטרה-סאונד, סריקות CT ו-MRI ובאמצעות ביופסיה שמונחית על ידי הדמיה.


אפשרויות הטיפול בסרטן הכליה


תוכנית הטיפול בסרטן הכליה נקבעת תוך התחשבות בממדיו של הגידול, בהתפשטותו, בבריאותו הכללית של המטופל ובהעדפותיו. הטיפול בסרטן כליה מוקדם שעדיין לא התפשט מחוץ לכליה הוא לרוב ניתוחי. במקרה שמדובר בגידול קטן, ניתן יהיה להסיר רק את החלק בכליה שבו נמצא הגידול. במקרה שהגידול יותר גדול לעתים יהיה צורך להסיר את הכליה כולה.


בחלק מהמקרים אפשר להסיר גידולים קטנים בכליה על ידי טיפול שמשמיד את התאים הסרטניים תוך שימוש בטמפרטורה נמוכה מאוד או גבוהה מאוד כאשר הליך זה מחליף ניתוח ומכונה טיפול ממוקד. לפני הטיפול הממוקד יינתן למטופל טשטוש והרדמה מקומית. בטיפול מסוג זה הרופא מחדיר דרך העור מחט אחת או יותר למרכז הגידול הסרטני וזרם חשמלי שמועבר מהמחטים לגידול הסרטני מחמם או מקפיא את התאים הסרטניים ומשמיד אותם. תופעות הלוואי של הטיפול עשויות לכלול דימום, זיהום וכאבים באזור הכליה.

 

הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית


אם במהלך טיפול ממוקד נגרם למטופל נזק בעקבות התרשלות הצוות הרפואי, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. לצורך ביסוס התביעה, המטופל יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי כי התנהגות הרופא המטפל היוותה התרשלות וחרגה מסטנדרט התנהגות רפואי סביר, כי נגרם לו נזק וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא המטפל ובין הנזק.


פיצוי בסך 674,382 שקלים למטופל שניזוק במהלך ניתוח להסרת גידול בכליה


בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד מדינת ישראל, בעלת בית החולים שבו עבר ניתוח להסרת גידול ממאיר מהכליה. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל כלפי המטופל במהלך ביצוע הניתוח וגרם לחסימת השופכן הכלייתי.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בשנת 2009 המטופל עבר ניתוח להסרת גידול ממאיר מהכליה וכעבור מספר חודשים התברר כי השופכן של הכליה חסום ואינו מנקז שתן מהכליה. בשנת 2011 שוחזר השופכן ובעיית הניקוז נפתרה אך בהמשך הכליה חדלה לתפקד ונכרתה בשנת 2015.


רופא אורולוג המליץ למטופל לעבור ניתוח קריותרפיה להסרת הגוש מהכליה


המטופל טען כי רופא אורולוג שעובד בבית חולים ברזילי המליץ לו להסיר את הגוש החשוד מהכליה באמצעות ניתוח קריותרפיה ולא על ידי כריתה חלקית של הכליה. ניתוח קריותרפיה מבוצע בגישה לפרוסקופית ובמהלכו צורבים את הגידול באמצעות הקפאה עמוקה עד להריסת הרקמה. הניתוח נערך בהשגחת מצלמה לפרוסקופית ואולטרה-סאונד לפרוסקופי שתפקידם למנוע את התפשטות ההקפאה לרקמות בריאות הסמוכות לגידול.


לפי טענת המטופל, לא התקיימה השגחת אולטרה סאונד במהלך ההקפאה, כאשר מדובר בפעולה חיונית לניתוח אשר הייתה חייבת להירשם.


מנגד, המדינה טענה כי אין חובה לרשום את השימוש באולטרה סאונד לצד כל אחת מהפעולות ודי לרשום את עצם השימוש כפי שנעשה בדו"ח הניתוח.


התפשטות לא מבוקרת של ההקפאה עקב היעדר השגחת אולטרה-סאונד במהלך הניתוח


השופטת קבעה כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל כלפי המטופל בכך שלא השתמש בהשגחת אולטרה-סאונד במהלך ניתוח ההקפאה. עוד נקבע כי חסימת השופכן נגרמה עקב התפשטות לא מבוקרת של ההקפאה. לפי קביעת השופטת, אי ביצוע בדיקות אולטרה-סאונד ו-CT לאחר ההליך מהווה התרשלות נוספת של הצוות הרפואי בבית החולים.


מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט ובדק את המטופל לאחר ניתוח כריתת הכליה קבע כי נכותו הרפואית המשוקללת היא בשיעור של 100%.


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי הנזקים שנגרמו למטופל בעקבות התרשלות הצוות הרפואי בבית החולים מסתכמים בסך של 546,501 שקלים עבור הפסד השתכרות, הפסד פנסיה, הוצאות, עזרת הזולת וכאב וסבל. על כן נקבע כי המדינה שתלם למטופל את סכום פיצוי זה בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 127,881 שקלים.


ת"א 2610-01-14

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

ווטרינר אשר רישיונו נשלל על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, וזאת בשל "רשלנות חמורה", הגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי דין הערעור להידחות... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 



תגיות: סחרחורת, קוארקטציה של האאורטה, ניקוד אפגר, תרופה מטשטשת, תפקוד כליות, תרדמת, תביעה משפטית, גפיים כחולות,