רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול ממאיר בכליה, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

לאדם יש שתי כליות, אשר ממוקמות בחלקו האחורי של הגוף, מתחת לקשת הצלעות. הכליות אחראיות לסינון הדם כדי לסלק ממנו את תוצרי הפסולת אשר הופכים בכליות לשתן שעובר מהכליה אל שלפוחית השתן באמצעות צינוריות.

בגידולי כליה בדומה לכל תהליך סרטני אחר בגוף האדם, מתרבים ומתפתחים תאים בצורה לא מבוקרת כאשר הגידול השכיח ביותר אשר מהווה 90-95% מכל הגידולים בכליה נקרא RCC- Renal Cell Carcinoma. בעוד הגורם המדויק לסרטן הכליה עדיין אינו ידוע, מספר גורמים ידועים כמגבירים את הסיכון לפתח סרטן מסוג כזה. הגורמים המוכרים כוללים בין היתר עישון סיגריות כך שככל שאדם מעשן זמן ממושך יותר כך הסיכון שלו לחלות בסרטן הכליה גדל.

גורם נוסף שידוע כמגביר את הסיכון לחלות במחלה הוא הגיל, כך שרוב החולים בסרטן הכליה הם בני 60 ומעלה. במחקרים שנעשו בנושא נמצא כי גם עודף משקל הוא גורם שמגביר את הסיכון לחלות בסרטן הכליה. נוסף על כך, עובדים שנחשפים לחומרים שונים במסגרת עבודתם בתעשיית הפלדה והפחם כמו גם עובדים שנחשפים לאסבסט או לעופרת הם בסיכון גבוה לחלות בסרטן הכליה.

מהם התסמינים של מחלת סרטן הכליה?

במקרים רבים מחלת סרטן הכליה אינה גורמת להופעת תסמינים ומאובחנת בצורה מקרית בעת שאנשים עוברים בדיקות מסיבות אחרות. גידולים סרטניים שמתגלים באופן כזה הם לרוב קטנים ולכן אינם גורמים לתסמינים.

אם בכל זאת מופיעים תסמינים הם עשויים לכלול ירידה לא מוסברת במשקל, כאב עמום בצד הגוף, דם בשתן, תשישות בלתי מוסברת, חום גבוה ממושך והזעות לילה. את המחלה ניתן לאבחן באמצעות בדיקות דם, בדיקת אולטרה-סאונד, סריקות CT ו-MRI ובאמצעות ביופסיה שמונחית על ידי הדמיה.

אפשרויות הטיפול בסרטן הכליה

תוכנית הטיפול בסרטן הכליה נקבעת תוך התחשבות בממדיו של הגידול, בהתפשטותו, בבריאותו הכללית של המטופל ובהעדפותיו. הטיפול בסרטן כליה מוקדם שעדיין לא התפשט מחוץ לכליה הוא לרוב ניתוחי. במקרה שמדובר בגידול קטן, ניתן יהיה להסיר רק את החלק בכליה שבו נמצא הגידול. במקרה שהגידול יותר גדול לעתים יהיה צורך להסיר את הכליה כולה.

בחלק מהמקרים אפשר להסיר גידולים קטנים בכליה על ידי טיפול שמשמיד את התאים הסרטניים תוך שימוש בטמפרטורה נמוכה מאוד או גבוהה מאוד כאשר הליך זה מחליף ניתוח ומכונה טיפול ממוקד. לפני הטיפול הממוקד יינתן למטופל טשטוש והרדמה מקומית. בטיפול מסוג זה הרופא מחדיר דרך העור מחט אחת או יותר למרכז הגידול הסרטני וזרם חשמלי שמועבר מהמחטים לגידול הסרטני מחמם או מקפיא את התאים הסרטניים ומשמיד אותם. תופעות הלוואי של הטיפול עשויות לכלול דימום, זיהום וכאבים באזור הכליה.

הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית

אם במהלך טיפול ממוקד נגרם למטופל נזק בעקבות התרשלות הצוות הרפואי, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. לצורך ביסוס התביעה, המטופל יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי כי התנהגות הרופא המטפל היוותה התרשלות וחרגה מסטנדרט התנהגות רפואי סביר, כי נגרם לו נזק וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא המטפל ובין הנזק.

פיצוי בסך 674,382 שקלים למטופל שניזוק במהלך ניתוח להסרת גידול בכליה

בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד מדינת ישראל, בעלת בית החולים שבו עבר ניתוח להסרת גידול ממאיר מהכליה. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל כלפי המטופל במהלך ביצוע הניתוח וגרם לחסימת השופכן הכלייתי.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בשנת 2009 המטופל עבר ניתוח להסרת גידול ממאיר מהכליה וכעבור מספר חודשים התברר כי השופכן של הכליה חסום ואינו מנקז שתן מהכליה. בשנת 2011 שוחזר השופכן ובעיית הניקוז נפתרה אך בהמשך הכליה חדלה לתפקד ונכרתה בשנת 2015.

רופא אורולוג המליץ למטופל לעבור ניתוח קריותרפיה להסרת הגוש מהכליה

המטופל טען כי רופא אורולוג שעובד בבית חולים ברזילי המליץ לו להסיר את הגוש החשוד מהכליה באמצעות ניתוח קריותרפיה ולא על ידי כריתה חלקית של הכליה. ניתוח קריותרפיה מבוצע בגישה לפרוסקופית ובמהלכו צורבים את הגידול באמצעות הקפאה עמוקה עד להריסת הרקמה. הניתוח נערך בהשגחת מצלמה לפרוסקופית ואולטרה-סאונד לפרוסקופי שתפקידם למנוע את התפשטות ההקפאה לרקמות בריאות הסמוכות לגידול.

לפי טענת המטופל, לא התקיימה השגחת אולטרה סאונד במהלך ההקפאה, כאשר מדובר בפעולה חיונית לניתוח אשר הייתה חייבת להירשם.

מנגד, המדינה טענה כי אין חובה לרשום את השימוש באולטרה סאונד לצד כל אחת מהפעולות ודי לרשום את עצם השימוש כפי שנעשה בדו"ח הניתוח.

התפשטות לא מבוקרת של ההקפאה עקב היעדר השגחת אולטרה-סאונד במהלך הניתוח

השופטת קבעה כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל כלפי המטופל בכך שלא השתמש בהשגחת אולטרה-סאונד במהלך ניתוח ההקפאה. עוד נקבע כי חסימת השופכן נגרמה עקב התפשטות לא מבוקרת של ההקפאה. לפי קביעת השופטת, אי ביצוע בדיקות אולטרה-סאונד ו-CT לאחר ההליך מהווה התרשלות נוספת של הצוות הרפואי בבית החולים.

מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט ובדק את המטופל לאחר ניתוח כריתת הכליה קבע כי נכותו הרפואית המשוקללת היא בשיעור של 100%.

בסופו של דבר, השופטת קבעה כי הנזקים שנגרמו למטופל בעקבות התרשלות הצוות הרפואי בבית החולים מסתכמים בסך של 546,501 שקלים עבור הפסד השתכרות, הפסד פנסיה, הוצאות, עזרת הזולת וכאב וסבל. על כן נקבע כי המדינה שתלם למטופל את סכום פיצוי זה בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 127,881 שקלים.

ת"א 2610-01-14