www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בטיפולי רפואה אלטרנטיבית, מתי אפשר להגיש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית בטיפולי רפואה אלטרנטיבית, מתי אפשר להגיש תביעת פיצויים?

תחומי הרפואה המשלימה נמצאים בהתפתחות רציפה בשנים האחרונות וכוללים בין היתר דיקור סיני, רפואה סינית, רפלקסולוגיה, שיאצו, נטורופתיה, הומיאופתיה ועוד תחומים רבים אחרים. יש לציין כי במדינת ישראל טיפולי אלטרנטיביים אינם מוכרים בחוק ולכן אין כל הגדרה של פיקוח או תנאים שנקבעו לצורך ביצוע טיפולים אלטרנטיביים.


חשוב לציין כי במקרים מסוימים הטיפול האלטרנטיבי אינו מועיל למטופל אלא דווקא פוגע בו וגורם לו נזק ממשי. כדי לקבל פיצויים ממטפל שהתרשל, המטופל יצטרך להוכיח בבית המשפט כי כל יסודות עוולת הרשלנות התקיימו ביחס למאורע הספציפי שגרם לו נזק.


הוכחת התרשלות המטפל באמצעות צירוף חוות דעת רפואית לתביעת הפיצויים


ראשית, הנפגע יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום הרלבנטי כי המטפל התרשל כלפיו במתן הטיפול האלטרנטיבי. יתרה מזאת, המטופל יצטרך להוכיח קיומו של נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק, וזאת גם כן באמצעות חוות דעת רפואית שיצרף לכתב תביעתו נגד המטפל.


במסגרת הדיון בבית המשפט ייבחן האם המטפל הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל, האם פעל לפי הכללים המקובלים בתחום והאם מטפלים אחרים באותו תחום עיסוק היו פועלים כמוהו. יובהר כי חוק זכויות החולה אינו חל מטפלים ברפואה אלטרנטיבית, אך עם זאת בפועל חלק מהמטפלים החלו לאמץ נורמות התנהגות מקובלות מהרפואה הקונבנציונאלית דוגמת לקיחת היסטוריה רפואית של מטופל, מתן הסבר מפורט על הטיפול ועל הסיכונים הנלווים אליו וכן קבלת הסכמת המטופל בכתב לפני ביצוע הטיפול.


כדי לקבוע שמטפל אכן חרג מסטנדרטים סבירים ומקובלים בתחום הרלבנטי והפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, בית המשפט ייבחן את סבירות פעולתו של המטפל ביחס לפעולותיהם של מטפלים אחרים בתחום. במקרה שבית המשפט יקבע כי המטפל התרשל כלפי המטופל ובעקבות התרשלותו נגרם למטופל נזק, הוא יחויב בתשלום פיצויים לנפגע בהתאם לנזק שגרם לו.


690 אלף שקלים למטופל שנותר משותק בגפיו בעקבות טיפול דיקור סיני


בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד רופא שביצע לו טיפולי דיקור סיני ומניפולציות צוואריות. לאחר שהשופטת בחנה את כלל העדויות והראיות היא קבעה שהמטופל הצליח להוכיח את רשלנות הרופא ואף ביסס קשר סיבתי בין התרשלותו ובין הנזק שנגרם לו בתחום האורטופדי ולכן פסקה לטובתו פיצויים.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הגבר שנולד בשנת 1944 החל לסבול בשנת 2013 מ"קפיצות" בעינו הימנית ובלחיו כאשר בבדיקה קונבנציונאלית לא נמצא מקור הבעיה. בחודש אוגוסט בשנת 2014 האיש פנה למרפאה שעוסקת ברפואה אלטרנטיבית כדי לבחון אפשרות לקבל טיפולי רפואה אלטרנטיבית לטיפול בבעיה שממנה סבל. הרופא שקיבל את האיש הציע לו לעבור סדרה של טיפולי דיקור והבטיח לו כי הבעיה תיפתר לאחר שיבצע בין 10 ל-15 טיפולים.


הרופא ביצע למטופל מניפולציות צוואריות בהיעדר הסכמה


לאחר שעבר עשרות טיפולי דיקור ללא הועיל, הרופא ביצע למטופל מספר מניפולציות צוואריות שבמהלכן סובב את ראשו בחדות ובמהירות ומתח אותו. לפי גרסת המטופל, עם תום הטיפול האחרון, הוא חש בכאב חזק וחד בצווארו והחל לסבול מהפרעה תחושתית בכפות הידיים והרגליים, בעיקר בצד ימין של הגוף. בהמשך המטופל החל לסבול מחולשה חמורה בגפיים ומכאבים שגרמו לו ללכת ולעמוד בחוסר יציבות. על כן, האיש הופנה לבצע בדיקות שלאחריהן הוא הופנה לבצע ניתוח בעמוד השדרה הצווארי.


המטופל טען כי הרופא ביצע בו שלוש מניפולציות צוואריות מבלי שהודיע לו על כך ובניגוד לרצונו, ללא מתן הסבר ומבלי שערך לו בדיקה מקדימה או הכנה מתאימה. המטופל אף הגיש הקלטות של שיחות שניהל עם הרופא ובמסגרתן עלה שהרופא לא הכחיש שביצע למטופל שלוש מניפולציות צוואריות ושהמטופל ביקש שלא יעשה זאת שוב לאחר הפעם הראשונה.


הרופא טען כי לאחר שביצע למטופל מספר רב של טיפולים אלטרנטיביים שכללו שיאצו, הוא ביצע למטופל מניפולציה צווארית מתוך תקווה שהטיפול יביא להטבה במצבו. הרופא הוסיף וטען כי הוא קיבל את הסכמת המטופל לביצוע הטיפולים לאחר שהבהיר בפניו את משמעותם.


גרסתו של המטופל הייתה אמינה ועקבית


השופטת ציינה כי גרסתו של המטופל הייתה אמינה ועקבית בעוד גרסתו של הרופא הייתה חסרת היגיון ומלאת התחמקויות ושינויים. על כן, השופטת החליטה לקבל את גרסת המטופל שלפיה הרופא ביצע לו 3 מניפולציות צוואריות מבלי שקיבל לכך את הסכמתו. השופטת הוסיפה כי המניפולציה השלישית שבוצעה עולה לכדי תקיפה מאחר שהיה ברור לרופא שהמטופל מסרב לטיפול כזה.


לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות השופטת קבעה כי המטופל הצליח להוכיח שהרופא התרשל כלפיו בביצוע המניפולציה הצווארית השלישית שביצע לו ובעקבות התרשלותו נגרם לו נזק. השופטת הוסיפה כי הרופא לא הסביר למטופל על סוג הטיפול ועל השלכותיו האפשריות ולכן לא קיבל את הסכמתו לביצוע המניפולציות הצוואריות.


לאחר שבחנה את חוות הדעת והראיות הנוספות שהגישו הצדדים, השופטת קבעה כי בעקבות התרשלותו של הרופא נגרמה למטופל נכות רפואית משוקללת בשיעור של 37% בגין חולשת גפיים והגבלה בתנועות הצוואר שנגרמו לו לאחר ביצוע המניפולציה כאמור. בסופו של דבר, השופטת החליטה לפסוק למטופל פיצוי בסך כולל של 690 אלף שקלים עבור עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד וכאב וסבל. נוסף על כך נקבע כי הרופא ומעסיקיו יישאו בהוצאות המשפט של המטופל ובשכר טרחת עורך דינו בסך של 161,460 שקלים.


תא (ת"א) 40792-07-16

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: סימפטקטומיה צווארית, אינטובציה, סרטן הלבלב, רופא כירורג, שבר דחיסה, פארא, תקיעת כתפיים, ריפיון שרירים,