רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בגידול מוחי מסוג נוירומה אקוסטית, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

נוירומה אקוסטית היא גידול שפיר של המוח שמקורו בעצב האחראי לשיווי המשקל בגוף. על פי רוב, הגידול מופיע בין הגילאים 30 עד 60 ללא הבדל בין גברים ובין נשים. תהליך הגדילה של נוירומה אקוסטית הוא איטי מאוד כאשר בעת האבחון גודלו של הגידול עשוי לנוע החל ממילימטרים בודדים ועד לחמישה סנטימטרים.

מהם התסמינים של נוירומה אקוסטית?

התסמינים המאפיינים גידולים מסוג נוירומה אקוסטית הם בין היתר ירידה מדורגת בשמיעה בצד בו מתפתח הגידול, צפצופים באוזן והפרעות בשיווי המשקל. מבחינה קלינית כאשר הגידול גדל לממדים גדולים תיתכן עליה בלחץ התוך גולגולתי יחד עם תלונות על כאבי ראש, הקאות, ישנוניות ובחילות. נוסף על כך דווחו הפרעות תחושה בפנים, חולשה בשרירי הפנים והפרעה בבליעה.

איך מאבחנים גידול מסוג נוירומה אקוסטית?

אבחון הגידול נעשה באמצעות בדיקת MRI של המוח שמתבצעת עם חומר ניגוד כאשר קיימת אפשרות להבחין בגידול גם באמצעות בדיקת CT שעשויה להוסיף פרטים על מבנה העצמות באזור הגידול. מאחר שהגידול מופיע באזור רגיש מאוד של המוח ברוב המקרים האבחון של הגידול נעשה בשלב שהוא עדיין קטן ונע בין גודל של מילימטרים בודדים ועד ל-2 סנטימטרים.

איך מטפלים בנוירומה אקוסטית?

על פי רוב, הטיפול המועדף במקרים של גילוי גידול מסוג נוירומה אקוסטית הוא ניתוח של כריתה. אפשרות נוספות היא לערוך מעקב אחרי הגידול, כאשר אפשרות זו מתאימה במקרים שבהם מדובר בגידולים קטנים בהיעדר הפרעה לתפקוד.

בגידולים קטנים שאינם מלווים בלחץ ניכר על גזע המוח ניתן לטפל גם באמצעות טיפול קרינה רדיוכירורגי. לעיתים הטיפול הוא משולב ובמסגרתו כורתים חלק מהגידול מבלי לסכן אזורים במוח הקשורים לתפקודו של המטופל ובהמשך מקובל להוסיף טיפול בקרינה לחלקים שנותרו מהגידול.

המטרה של הניתוח היא לכרות את הגידול תוך הסרת הלחץ מגזע המוח, תוך שמירה על תפקוד תקין של המטופל. בניתוח מסוג זה ישנו סיכון לעצב השמיעה ולעצב הפנים. יובהר כי ככל שהגידול גדול יותר כך פוחת הסיכוי לשמר את השמיעה באוזן המצויה בצד שבו מתפתח הגידול ואילו הסיכוי לפגיעה בתפקוד עצב הפנים עולה.

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בנוירומה אקוסטית

במקרים שבהם הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל באבחון ובטיפול בנוירומה אקוסטית וכתוצאה מהרשלנות נגרם לו נזק, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי. לצורך הוכחת התביעה וביסוסה, המטופל יידרש לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי.

איחור באבחון גידול מסוג נוירומה אקוסטית - פיצויים בסך של יותר ממיליון שקלים למטופל

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת פיצויים שהגיש מטופל נגד קופת חולים ובית חולים שבהם טופל לאחר שנגרם לו נזק בעקבות איחור באבחון של גידול בראשו. השופטת קבעה כי יש לייחס לשתי הנתבעות רשלנות ביחס לתקופה שלפני הניתוח הראשון שבוצע למטופל ולתקופת המעקב אחרי הניתוח. צוין כי שתי הנתבעות היו יכולות להורות על הבדיקות המתאימות לצורך אבחון הגידול ולכן שתיהן נושאות באופן שווה באחריות לנזקיו של המטופל.

לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, המטופל יליד שנת 1963 נפגע בתאונת דרכים קשה בשנת 1966 בהיותו בן שלוש וחצי. כשנה אחרי התאונה, המטופל החל להתלונן על סחרחורות וכאבי ראש ונשלח לבצע בירור פסיכיאטרי.

המטופל טען כי הוא התלונן מספר רב של פעמים בפני רופאת המשפחה שלו בקופת החולים על כאבי ראש, סחרחורות, ירידה בשמיעה משמאל, חולשה כללית, כאבי גב וחוסר תפקוד. רופאת המשפחה הפנתה אותו לרופא א.א.ג. באבחנה של סינוסיטיס שנשלל מאוחר יותר בבית החולים. בבית החולים אובחן כי המטופל סובל מגידול מסוג נוירומה אקוסטית והוא עבר ניתוח לצורך הסרתו. לאחר הניתוח התובע נותר עם פגיעה בשמיעה משמאל ועם שיתוק של עצב הפנים.

המטופל המשיך לבצע מעקב לאחר הניתוח בבית החולים כאשר בבדיקת CT שנערכה לו בשנת 1996 אובחן כי הגידול בראשו הופיע בשנית ולפיכך הוא נותח להסרתו.

בית החולים וקופת החולים התרשלו כלפי המטופל בכך שאיחרו לאבחן את הגידול

לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי יש לייחס לבית החולים ולקופת החולים רשלנות ביחס לתקופה שקדמה לניתוח הראשון להסרת הגידול ולתקופה שבה נערך המעקב לאחר הניתוח הראשון. עוד נקבע כי הנתבעות התרשלו כלפי המטופל בכך שאיחרו לאבחן את צמיחת הגידול בתקופה שלפני הניתוח הראשון ואחריו. השופטת הוסיפה כי אין חולק על כך שהוצאת גידול גדול יותר מזיקה יותר ברקמות באזור הגידול, ולפיכך האיחור בגילוי הגידול לפני הניתוח הראשון גרם למטופל נזק רב.

בסופו של דבר, השופטת החליטה כי בית החולים וקופת החולים יפצו את המטופל בסך של יותר ממיליון שקלים עבור כאב וסבל, פגיעה בכושר ההשתכרות, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות ניידות. נוסף על כך נקבע כי הנתבעות ישלמו למטופל שכר טרחת עורך דין בסך של 20% מסכום הפיצוי הכולל.

תא (י-ם) 1410/99