רשלנות רפואית באבחון ובטיפול באוטם שריר הלב, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

אוטם שריר הלב הידוע גם בכינויו "התקף לב" הוא למעשה השלב הסופי והאחרון בתהליך טרשתי של העורקים הכליליים שתפקידם להוביל דם ללב. על פי רוב, קריש דם גורם לחסימת העורק ומוביל לנזק בלתי הפיך כאשר חלק הלב שניזון מהעורק החסום נפגע לצמיתות.

מהם הגורמים לאוטם בשריר הלב?

אוטם שריר הלב מתרחש כאשר הרובד של אחד העורקים שמוביל דם ללב נסדק ובהמשך נקרע. בהמשך חומרים שומניים וחלבוניים בתוך הרובד נחשפים למרכיבי הדם אשר גורמים להופעת קריש דם גדול שמביא לחסימה מלאה של כל חלל העורק. בד בבד, האזור בשריר הלב שמקבל אספקת דם מהעורק החסום מתחיל לעבור שינויים עקב היעדר אספקה של דם וחמצן. במקרים שבהם העורק נותר סגור, האזור הפגוע בשריר הלב עובר תהליך של נמק ומאבד את יכולתו להתכווץ באופן יעיל.

התסמינים של אוטם בשריר הלב כוללים מגוון רחב של תלונות שכולל התעלפות, עייפות פתאומית, קשיי נשימה, גיהוקים וכן לחץ, כובד, שריפה או כאב בקדמת בית החזה. הכאבים עלולים להקרין לכתפיים, ליד שמאל, ללסת או לגב.

אבחון וטיפול באוטם שריר הלב

אבחון אוטם שריר הלב מתבצע באמצעות בדיקת א.ק.ג. ועל ידי בדיקת דם לאיתור עלייה ברמת אנזימי שריר הלב בדם. טיפול ראשוני באוטם שריר הלב כולל מתן תרופות דרך הווריד להמסת קריש הדם. כאשר התרופות ניתנות למטופל במהלך השעות הראשונות לאחר הופעת האוטם, ישנה אפשרות שהצוות הרפואי יצליח לפתוח את העורק החסום, אך ככל שהזמן עובר יעילות התרופות יורדת בצורה משמעותית. יעילות התרופות המקסימלית היא בשעה הראשונה לאחר האירוע כאשר מעבר לארבע שעות לאחר האירוע, הקריש מתייצב והנזק לשריר הלב הוא בלתי הפיך. מקובל לבצע למטופל צנתור לב ראשוני במצבים של אוטם חריף של שריר הלב כאשר טיפול זה מאפשר אחוזי פתיחת עורק גבוהים יותר ביחס לאחוזי פתיחת העורק לאחר מתן טיפול תרופתי.

הטיפול באוטם שריר הלב הוא לרוב מורכב ונועד לטפל בסימפטומים שמהם סובל החולה, בסיבוכים המוקדמים של האוטם, בגורמים הישירים לאוטם ובמתן טיפול מונע נגד סיבוכים אפשריים עתידיים. במסגרת הטיפול יינתנו למטופל תרופות משככות כאבים, חמצן באמצעות מסכה ויוחדר לו עירוי שתפקידו לאפשר מתן תרופות ונטילת בדיקות דם. במסגרת הטיפול תתבצע פתיחה פולשנית או בלתי פולשנית לחידוש אספקת הדם לאזור האוטם בעורק שנחסם.

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול באוטם שריר הלב

כאמור, פרק הזמן שעובר מרגע התרחשות האוטם ועד לחידוש אספקת הדם לעורק החסום משפיע באופן משמעותי על סיכויי הצלחת הטיפול, לפיכך חשוב לאבחן את האוטם במהירות האפשרית תוך מתן טיפול לחידוש זרימת הדם בעורק החסום. עיכוב באבחון ובטיפול באוטם שריר הלב עלול לגרום נזק חמור ובלתי הפיך למטופל ועשוי להיחשב לרשלנות רפואית המזכה את המטופל בפיצויים. זאת בכפוף להוכחת התרשלות מצד הצוות הרפואי, קיומו של נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק.

פיצוי בסך 350 אלף שקלים עקב איחור באבחון ובטיפול באוטם שריר הלב

בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד המדינה ונגד מוקד רפואה דחופה לאחר שנגרם לה נזק עקב איחור באבחון ובטיפול באוטם שריר הלב. לאחר בחינת העדויות והראיות השופטת קבעה כי מוקד הרפואה הדחופה ובית החולים שבו טופלה האישה לאחר התקף הלב התרשלו כלפיה בכך שאיחרו לאבחן ולטפל באוטם שריר הלב שממנו היא סבלה ובשל כך גרמו לה נזק.

הרופא במוקד הרפואי אמר לאישה כי היא סובלת מהתייבשות

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, האישה שהייתה בגיל 55 בזמנים הרלבנטיים סבלה מחולשה כללית ומכאבים בכל הגוף. כעבור יומיים מצבה החמיר והיא החלה לסבול מכאבים בחזה ומקוצר נשימה. האישה פנתה למוקד רפואה דחופה שם נערכו לה בדיקת א.ק.ג. ובדיקות שתן, דם וסוכר. הרופא במוקד הרפואי אמר לאישה כי היא סובלת מהתייבשות והמליץ לה לפנות לבית חולים בשל מחלת הסכרת שממנה היא סובלת.

האישה פנתה לבית חולים שם לא זכתה להתייחסות במשך פרק זמן ממושך ולכן החליטה לפנות לבית חולים אחר שם בעלה ננזף על ידי אחת הרופאות שביקשה ממנו שלא יפריע לה. לפיכך, האישה עזבה את בית החולים ונסעה לבית חולים אחר שם אובחן כי היא סובלת מאוטם חריף בקיר התחתון של שריר הלב. בהמשך היא עברה צנתור שבמהלכו אובחנה חסימה קריטית בעורק הכלילי הימני ולכן בוצע לה טיפול של הרחבה והשתלת תומכן.

על כן, האישה טענה כי המוקד הרפואי ובית החולים הראשון התרשלו כלפיה באבחון ובמתן טיפול רפואי לאוטם שריר הלב. מנגד, הנתבעים הכחישו את המחדלים שיוחסו להם ואת הנזק שנטען על ידי המטופלת.

תרשים הא.ק.ג. מהמוקד הרפואי הדגים תמונה ברורה של אוטם תחתון חריף בשריר הלב

לאחר בחינת העדויות והראיות השופטת קבעה כי תרשים הא.ק.ג. של המטופלת מהמוקד הרפואי הדגים תמונה ברורה של אוטם תחתון חריף בשריר הלב. צוין כי הרופא כשל בפענוח ממצאי תרשים הא.ק.ג. ובהבנת משמעותו הרפואית. השופטת הוסיפה כי התרשלותו של הרופא הובילה לשרשרת החלטות מוטעות שהתבטאו בין היתר באי מתן טיפול תרופתי מתאים ובאי מתן ביטוי למצבה הרפואי הקשה של המטופלת בהפניה שהוכנה עבור בית החולים. על כן, נקבע כי המוקד הרפואי התרשל כלפי האישה באבחון המחלה ובמתן הטיפול הרפואי ולכן הוא נושא באחריות לנזקיה.

עוד נקבע כי גם בית החולים כשל בהערכת מצבה הקשה של המטופלת בזמן אמת ובמתן טיפול רפואי מתאים למצבה. לפיכך הוחלט כי גם בית החולים התרשל באבחון מצבה של האישה ובמתן טיפול רפואי. לאחר עיון בחוות הדעת הרפואיות בתיק, השופטת קבעה כי נכותה התפקודית של האישה היא בשיעור של 14.5%. בסופו של דבר הוחלט כי נזקיה של האישה מסתכמים בסך של 350 אלף שקלים עבור כאב וסבל, עזרת הזולת לעבר ולעתיד והוצאות לעבר ולעתיד.

השופטת פסקה כי המוקד הרפואי ישלם לאישה פיצוי בסך של 256 אלף שקלים ואילו בית החולים ישלם לה פיצוי בסך של 174 אלף שקלים, כאשר סכומים אלו כוללים גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 33336-03-12