רשלנות רפואית באבחון ובטיפול באי ספיקת לב, מתי אפשר להגיש תביעת פיצויים?

אי ספיקת לב היא מצב כרוני שבו הלב לא מזרים דם באופן מספק כדי לאפשר תפקוד תקין של גוף האדם. המחלה עלולה להיגרם עקב מחלות הפוגעות בשריר הלב כאשר הסיבה הנפוצה ביותר לאי ספיקת לב היא התקפי לב. נוסף על כך, במקרים מסוימים היצרות בכלי דם שמספקים דם ללב עלולה אף היא לגרום לתפקוד לקוי ולאי ספיקה של שריר הלב.

סיבה נוספת לאי ספיקת לב היא מחלת לב מסתמית שבמסגרתה היצרות של מסתם או דליפה עלולות להוביל למחלה. במקרה כזה, בעוד שריר הלב עובד באופן תקין, זרימת הדם שבו אינה תקינה ומובילה לאי ספיקת לב. סיבה נוספת לאי ספיקת לב היא מומי לב מולדים דוגמת חורים שגורמים לדלף בין אזורים שונים בלב.

אי ספיקת לב תיתכן גם במקרים שבהם הלב עובד בצורה תקינה אך הדם אינו מצליח לעבור אליו עקב תסחיף ריאתי, חוסר דם, פעילות יתר של בלוטת התריס, דלף מהעורקים לוורידים או מחלה זיהומית.

מהם התסמינים של אי ספיקת לב?

בעוד הסיבה לאי ספיקת לב עלולה להשתנות, התסמינים הם ברוב המקרים דומים. התחושה של חולה באי ספיקת לב היא של עייפות, חולשה וירידה ביכולת לבצע מאמצים גם לאחר פעולות קלות. במקרים מסוימים הצטברות של נוזלים ברקמות הגוף עלולה להוביל לקוצר נשימה. צבירת הנוזלים באגן ובאזור הבטן עשויה לגרום לחולה לתחושת כבדות, בחילות, הקאות וחוסר תיאבון.

כיצד מאבחנים אי ספיקת לב?

האבחון של אי ספיקת לב מבוסס על תלונותיו של החולה בדבר קשיי נשימה וקשיים בביצוע מאמצים, על הרקע הרפואי שלו ועל ממצאים בבדיקה הקלינית הרפואית כגון בצקות ברגליים, נפיחות בבטן עקב הצטברות נוזלים, חרחורים מהריאות ועוד. לצורך המשך בירור ביחס לסיבה לאי ספיקת הלב מקובל להשתמש בבדיקת אקו של הלב. בבדיקה נעשה שימוש בגלי קול לצורך יצירת תמונה דינמית של הלב המאפשרת לבחון את החדרים והעליות בלב, את מבנה הלב, את המסתמים ואת ההתכווצויות של אזורים שונים בלב.

איך מטפלים במצב של אי ספיקת לב?

בשלב הראשון יש לאבחן באופן מדויק את הבעיה העיקרית ולקבוע האם ישנה בעיה במבנה או בתפקוד של שריר הלב, האם יש בעיה במסתמים והיכן היא מצויה. במקרה שהבעיה קשורה לשריר הלב עצמו יש צורך לטפל בגורמים שמובילים לאי הספיקה כגון טרשת עורקים, צריכת אלכוהול מופרזת, תרופות שפוגעות בלב או מחלת לב איסכמית.

בהמשך מקובל להתמקד בשיפור התסמינים של אי הספיקה על ידי הגבלת צריכת אלכוהול ומלח ובאמצעות מתן טיפול תרופתי. יש לציין כי במקרים רבים ביצוע פעילות גופנית קבועה כחלק מתוכנית לשיקום הלב עשוי לסייע לשקם את החולה ולהחזירו לתפקוד תקין.

אפשרויות טיפוליות נוספות הן השתלת קוצב דפיברילטור שתפקידו לזהות הפרעות קצב ולטפל בהן, השתלת קוצב דו חדרי שמשפר את תזמון ההתכווצויות בין חדרי הלב ואף ניתוח לתיקון מסתמים או פגמים במבנה הלב כאשר יש צורך בכך.

במקרה שנגרם למטופל נזק עקב אבחון או טיפול רשלני באי ספיקת לב, ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד בית החולים בגין רשלנות רפואית. כדי לבסס את התביעה ולהוכיחה, המטופל יצטרך לצרף אליה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה.

פיצוי בסך 600 אלף שקלים ליורשיה של אישה שנפטרה מאי ספיקת לב כתוצאה מטיפול רשלני

בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישו יורשיה של אישה שנפטרה בעקבות רשלנות של הצוות הרפואי בטיפול באי ספיקת לב שממנה סבלה. לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות השופט קבע כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני שקיבלה המנוחה בבית החולים ובין פטירתה ולפיכך חייב את בית החולים לשלם פיצויים ליורשיה.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, לאחר שהגיעה לחדר המיון, נמצא כי האישה סובלת מלב מוגדל עם שינויים אינטרסטיציאליים ונוזל פלוריאלי מצד שמאל. בהמשך המטופלת הועברה למחלקה פנימית ובדו"ח קבלתה למחלקה צוין כי יש לתת לה אספירין, מבלי שפורטה הסיבה לכך ומבלי שניתנו הנחיות לביצוע בדיקות לאבחון מצבה. זאת אף על פי שבדו"ח הקבלה שלה למחלקה צוין כי קיימים גורמי סיכון למחלת לב איסכמית. שלושה ימים לאחר קבלתה של המטופלת לבית החולים היא נפטרה עקב אירוע לבבי לאחר שסבלה מקשיי נשימה חמורים.

הטיפול שניתן למנוחה בבית החולים לא כלל התייחסות לאי ספיקת הלב שממנה סבלה

יורשיה של האישה טענו כי הטיפול הרפואי הרשלני שניתן לה בבית החולים לא כלל כל התייחסות לסיכון הלבבי שבו היא הייתה נתונה אשר בסופו של דבר הוביל למותה. עוד נטען כי למרות התוכנית להפנותה לייעוץ קרדיולוגי, בפועל הייעוץ לא בוצע עד לפטירתה.

מנגד, בית החולים טען כי הטיפול הרפואי שניתן למנוחה היה מקצועי, מסור ומיומן ותאם את הסטנדרט הרפואי באותה עת. בית החולים הכחיש קיומו של קשר סיבתי בין הטיפול רפואי שניתן למנוחה ובין מותה.

בית החולים סטה מסטנדרט התנהגות רפואי מקובל והתרשל כלפי המנוחה

לאחר בחינת העדויות והראיות השופט קבע כי בית החולים התרשל בטיפול הרפואי שהעניק למנוחה בכך שסטה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל במקרים של אי ספיקת לב. צוין כי בדיקתה של המנוחה על ידי סטאז'ר ללא פיקוח של רופא בכיר יותר, ללא מתן אבחנה מבדלת כנדרש, תוך מתן טיפול תרופתי שאינו מתאים, הם בגדר סטייה מסטנדרט טיפול רפואי סביר ומקובל.

השופט קבע כי הוכח קשר סיבתי בין מחדלי הטיפול בבית החולים ובין מותה של המנוחה. הובהר כי בית החולים לא הצליח להוכיח שהמטופלת הייתה נפטרת גם אילו הייתה מקבלת טיפול ראוי במועד. עוד צוין כי הבדיקה שבוצעה למנוחה על ידי סטאז'ר מבלי שנערך מעקב אחרי לחץ הדם והסטורציה תוך אי מתן טיפול תרופתי מתאים הם בגדר טיפול רשלני המזכה את יורשיה בפיצויים.

בסופו של דבר, בית החולים חויב לפצות את יורשי המנוחה בסך של 596,462 שקלים עבור כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, הפסד קצבת נכות כללית בשנים האבודות, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

תא (חי') 36568-01-10