רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בשבר בעצם הירך, מתי ניתן לתבוע פיצויים?
שברים במפרק הירך ובעצם הירך נחשבים לשכיחים ומעל גיל 65 הם מהווים סיבה שכיחה ונפוצה לניתוחים. הגורם הנפוץ ביותר לשברים בצוואר הירך הוא טראומה כאשר בקרב אנשים מעל גיל 50 הסובלים ממחלות רקע נוספות המחלישות את העצמות כגון סרטן עצמות או אוסטאופורוזיס, הסיכון לשברים בירך עולה משמעותית ביחס ליתר האוכלוסייה. ניתן לומר כי בקרב מטופלים מבוגרים נפילות הן הגורם העיקרי לשברים בצוואר הירך ואילו בקרב צעירים מדובר בשברים שנגרמים עקב טראומה עוצמתית דוגמת פגיעת רכב או נפילה מגובה רב.
הסימן הבולט והשכיח ביותר לשבר בצוואר הירך הוא כאב במפשעה שמחמיר בעת ניסיון לדרוך על הרגל או לסובב את הירך. כתוצאה מהפגיעה ייתכן והרגל הפגועה תיראה קצרה יותר מהרגל השנייה או תימצא במנח של סיבוב חיצוני בשל תזוזת העצמות במפרק הירך.
איך מאתרים שבר בעצם הירך?
לצורך איתור מיקומו המדויק של השבר וזיהוי סוגו יבוצע למטופל צילום רנטגן שלאחריו תיקבע דרך הטיפול המתאימה. בין אפשרויות הטיפול המקובלות ניתן לציין קיבוע בגבס, קיבוע באמצעות ברגים או החלפת מפרק. במקרים של שברים שלא ניתן לזהות בצילום רנטגן ייערכו למטופל בדיקות CT, MRI או מיפוי עצמות.
אפשרויות הטיפול בשבר בעצם הירך
הטיפול הראשוני בשבר בצוואר הירך הוא טיפול ניתוחי כאשר בשלב הראשון תבוצע רדוקציה - החזרת חלקי השבר למקומם וביצוע קיבוע באמצעות ניתוח או באמצעים שמרניים. בהמשך, לאחר החלמת הרקמה ואיחוי השבר, המטופל יתבקש לבצע טיפולי פיזיותרפיה לצורך שיפור יכולת הניידות שלו, החזרת טווחי התנועה של הירך וחיזוק של השרירים באזור.
הגשת תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי בגין רשלנות רפואית
במקרים שבהם נגרם למטופל נזק עקב אבחון לקוי או טיפול רשלני בשבר בעצם הירך, ניתן להגיש נגד הצוות הרפואי תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. לצורך ביסוס התביעה והוכחתה הנפגע יצטרך לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. במסגרת חוות הדעת המומחה יתייחס להתרשלותו של הצוות הרפואי, לנזק שנגרם למטופל בעקבותיה ולקשר הסיבתי ביניהם.
יותר מ-2.5 מיליון שקלים לגבר שסבל מנמק עקב רשלנות בטיפול בשבר בירך
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד מדינת ישראל כבעלים, המחזיקה והמנהלת של בית החולים בו טופל לאחר שנפגע בתאונה בביתו. השופטת קבעה כי המתיחה העורית שבוצעה למטופל חרגה מפרק הזמן המקובל במסגרת טיפול בשבר בירך, מבלי שבוצע מעקב רפואי נאות אחרי מצב הרגל. כמו כן נקבע כי היעדר דיון בשאלת השיטה הניתוחית הראויה חורג מסטנדרט רפואי סביר ונאות ומהווה אף הוא רשלנות כלפי המטופל. לפיכך הוחלט כי הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל ונושא באחריות לפצותו על הנזקים שנגרמו לו.
האיש נפל מסולם ונחבל בכל חלקי גופו
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בחודש יוני בשנת 2007 המטופל נפצע קשות בעקבות נפילה מסולם בעת שגזם עץ בחצר ביתו. האיש הגיע לבית החולים, כשהוא מונשם וחסר הכרה. הוא אובחן כסובל מחבלת ראש קשה, דימום מוחי, שבר בבסיס הגולגולת, פגיעה בריאה ובבית החזה, שבר בעצם הירך הימנית ושבר בחוליה הגבית.
השבר בירך טופל באמצעות מתיחה עורית ובהמשך המטופל עבר ניתוח לקיבוע השבר בירך ימין על ידי מסמרה מתנפחת. כעבור שבועיים צילום רנטגן שעבר הדגים התפרקות של קיבוע השבר. המטופל עבר ניתוח נוסף להכנסת בורג נעילה למסמר התוך לשדי בירך. בצילום רנטגן שנערך למטופל בשנת 2012 הודגם נמק בראש פרק הירך.
המטופל טען שהצוות הרפואי גרם לו נזק לאחר שהתרשל בבחירת סוג הניתוח
המטופל טען כי הצוות הרפואי התרשל כלפיו בכך שבחר בניתוח שכלל שימוש במסמרה מתנפחת אשר אינה מיועדת לטיפול בשבר מרוסק של עצם הירך. עוד נטען כי הצוות הרפואי לא אבחן סדק או שבר נוסף במהלך הניתוח, לא תיקן את השבר המרוסק בירך במועד וזאת תוך שימוש במתיחה עורית שאינה מתאימה וגרימת נמק בראש פרק הירך.
מנגד, בית החולים טען כי הטיפול הרפואי שניתן למטופל היה נאות ומיטבי בהתחשב בפגיעתו הקשה ובמצב בו הגיע לבית החולים.
הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל בביצוע מתיחה עורית שנמשכה ארבעה ימים
לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל בכך שביצע לו מתיחה עורית במשך ארבעה ימים מבלי שערך מעקב נאות אחרי מצבו בעת שהיה מחוסר הכרה. עוד נקבע כי היעדר דיון מושכל בסוגיית השיטה הניתוחית הראויה חורג מסטנדרט התנהגות רפואי מקובל וסביר ומהווה התרשלות של הצוות הרפואי כלפי המטופל.
השופטת הוסיפה כי הוכח קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי בביצוע המתיחה העורית מבלי שבוצע מעקב נאות אחרי מצב הרגל ובין התפתחות הפגיעה העורית והנמק ברגלו של המטופל.
לפיכך, השופטת קבעה כי המדינה תשלם למטופל פיצויים בסך של 2,045,433 שקלים עבור הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וניידות. נוסף על כך נקבע כי המדינה תשלם למטופל פיצוי בסך של 482,722 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
תא (מרכז) 52964-02-11