www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בשבר בעצם הירך, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בשבר בעצם הירך, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

שברים במפרק הירך ובעצם הירך נחשבים לשכיחים ומעל גיל 65 הם מהווים סיבה שכיחה ונפוצה לניתוחים. הגורם הנפוץ ביותר לשברים בצוואר הירך הוא טראומה כאשר בקרב אנשים מעל גיל 50 הסובלים ממחלות רקע נוספות המחלישות את העצמות כגון סרטן עצמות או אוסטאופורוזיס, הסיכון לשברים בירך עולה משמעותית ביחס ליתר האוכלוסייה. ניתן לומר כי בקרב מטופלים מבוגרים נפילות הן הגורם העיקרי לשברים בצוואר הירך ואילו בקרב צעירים מדובר בשברים שנגרמים עקב טראומה עוצמתית דוגמת פגיעת רכב או נפילה מגובה רב.


הסימן הבולט והשכיח ביותר לשבר בצוואר הירך הוא כאב במפשעה שמחמיר בעת ניסיון לדרוך על הרגל או לסובב את הירך. כתוצאה מהפגיעה ייתכן והרגל הפגועה תיראה קצרה יותר מהרגל השנייה או תימצא במנח של סיבוב חיצוני בשל תזוזת העצמות במפרק הירך.


איך מאתרים שבר בעצם הירך?


לצורך איתור מיקומו המדויק של השבר וזיהוי סוגו יבוצע למטופל צילום רנטגן שלאחריו תיקבע דרך הטיפול המתאימה. בין אפשרויות הטיפול המקובלות ניתן לציין קיבוע בגבס, קיבוע באמצעות ברגים או החלפת מפרק. במקרים של שברים שלא ניתן לזהות בצילום רנטגן ייערכו למטופל בדיקות CT, MRI או מיפוי עצמות.


אפשרויות הטיפול בשבר בעצם הירך


הטיפול הראשוני בשבר בצוואר הירך הוא טיפול ניתוחי כאשר בשלב הראשון תבוצע רדוקציה - החזרת חלקי השבר למקומם וביצוע קיבוע באמצעות ניתוח או באמצעים שמרניים. בהמשך, לאחר החלמת הרקמה ואיחוי השבר, המטופל יתבקש לבצע טיפולי פיזיותרפיה לצורך שיפור יכולת הניידות שלו, החזרת טווחי התנועה של הירך וחיזוק של השרירים באזור.


הגשת תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי בגין רשלנות רפואית


במקרים שבהם נגרם למטופל נזק עקב אבחון לקוי או טיפול רשלני בשבר בעצם הירך, ניתן להגיש נגד הצוות הרפואי תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. לצורך ביסוס התביעה והוכחתה הנפגע יצטרך לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. במסגרת חוות הדעת המומחה יתייחס להתרשלותו של הצוות הרפואי, לנזק שנגרם למטופל בעקבותיה ולקשר הסיבתי ביניהם.


יותר מ-2.5 מיליון שקלים לגבר שסבל מנמק עקב רשלנות בטיפול בשבר בירך


בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד מדינת ישראל כבעלים, המחזיקה והמנהלת של בית החולים בו טופל לאחר שנפגע בתאונה בביתו. השופטת קבעה כי המתיחה העורית שבוצעה למטופל חרגה מפרק הזמן המקובל במסגרת טיפול בשבר בירך, מבלי שבוצע מעקב רפואי נאות אחרי מצב הרגל. כמו כן נקבע כי היעדר דיון בשאלת השיטה הניתוחית הראויה חורג מסטנדרט רפואי סביר ונאות ומהווה אף הוא רשלנות כלפי המטופל. לפיכך הוחלט כי הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל ונושא באחריות לפצותו על הנזקים שנגרמו לו.


האיש נפל מסולם ונחבל בכל חלקי גופו


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בחודש יוני בשנת 2007 המטופל נפצע קשות בעקבות נפילה מסולם בעת שגזם עץ בחצר ביתו. האיש הגיע לבית החולים, כשהוא מונשם וחסר הכרה. הוא אובחן כסובל מחבלת ראש קשה, דימום מוחי, שבר בבסיס הגולגולת, פגיעה בריאה ובבית החזה, שבר בעצם הירך הימנית ושבר בחוליה הגבית.


השבר בירך טופל באמצעות מתיחה עורית ובהמשך המטופל עבר ניתוח לקיבוע השבר בירך ימין על ידי מסמרה מתנפחת. כעבור שבועיים צילום רנטגן שעבר הדגים התפרקות של קיבוע השבר. המטופל עבר ניתוח נוסף להכנסת בורג נעילה למסמר התוך לשדי בירך. בצילום רנטגן שנערך למטופל בשנת 2012 הודגם נמק בראש פרק הירך.


המטופל טען שהצוות הרפואי גרם לו נזק לאחר שהתרשל בבחירת סוג הניתוח


המטופל טען כי הצוות הרפואי התרשל כלפיו בכך שבחר בניתוח שכלל שימוש במסמרה מתנפחת אשר אינה מיועדת לטיפול בשבר מרוסק של עצם הירך. עוד נטען כי הצוות הרפואי לא אבחן סדק או שבר נוסף במהלך הניתוח, לא תיקן את השבר המרוסק בירך במועד וזאת תוך שימוש במתיחה עורית שאינה מתאימה וגרימת נמק בראש פרק הירך.


מנגד, בית החולים טען כי הטיפול הרפואי שניתן למטופל היה נאות ומיטבי בהתחשב בפגיעתו הקשה ובמצב בו הגיע לבית החולים.


הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל בביצוע מתיחה עורית שנמשכה ארבעה ימים


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל בכך שביצע לו מתיחה עורית במשך ארבעה ימים מבלי שערך מעקב נאות אחרי מצבו בעת שהיה מחוסר הכרה. עוד נקבע כי היעדר דיון מושכל בסוגיית השיטה הניתוחית הראויה חורג מסטנדרט התנהגות רפואי מקובל וסביר ומהווה התרשלות של הצוות הרפואי כלפי המטופל.


השופטת הוסיפה כי הוכח קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי בביצוע המתיחה העורית מבלי שבוצע מעקב נאות אחרי מצב הרגל ובין התפתחות הפגיעה העורית והנמק ברגלו של המטופל.


לפיכך, השופטת קבעה כי המדינה תשלם למטופל פיצויים בסך של 2,045,433 שקלים עבור הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וניידות. נוסף על כך נקבע כי המדינה תשלם למטופל פיצוי בסך של 482,722 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.


תא (מרכז) 52964-02-11


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: תקיעת כתפיים, ריפוי בעיסוק, רפואה פרטית, טרומבוזיס, לידה נרתיקית, עיוורון, SHOULDER DYSTOCIA, ציסטה קורטיקלית,