רשלנות רפואית בגרימת נזק עצבי ליילוד במהלך לידה, מתי ניתן להגיש תביעה?

אחת מהבדיקות השגרתיות שכל אישה בהריון נדרשת לעבור היא בדיקת הערכת משקל וגדילה של העובר. בדיקה זו נעשית באמצעות אולטרסאונד ונערכת בין השבועות 30-34 להריון. מטרתה העיקרית של הבדיקה היא להעריך את קצב גדילת העובר ולזהות עוברים שנמצאים בסיכון עקב גדילה איטית או מהירה מידי.

במסגרת הבדיקה מתבצעת הערכת משקל לעובר, נערכת בדיקה של גדילת האיברים, נקבע מיקום השליה, מתבצעת הערכה של כמות מי השפיר ברחם ומעקב אחר פעילות העובר ברחם בכל הקשור לתנועות הנשימה והגוף. לצורך ביצוע בדיקת הערכת המשקל מכשיר האולטרסאונד מודד את היקף וקוטר הראש של העובר ואת היקף הבטן ואורך עצם הירך. בשלב הבא ניתן לחשב את משקל העובר המוערך לפי נוסחה אשר משקללת את הנתונים שנמדדו.

מהן הסכנות במשקל גבוה מדי ביחס לגיל ההיריון?

במקרים רבים, הסיבות לעוברים גדולים ביחס לגיל ההיריון הן סכרת הריונית לא מאוזנת ורקע גנטי. לפיכך, כאשר ישנה הערכת משקל גבוהה ביחס לגיל ההיריון, לרוב יומלץ לאם לבצע בדיקה אבחנתית לשלילת סכרת הריונית וביצוע הערכת משקל בסמוך ללידה.

הסיכון העיקרי בעוברים גדולים מתבטא לרוב בסיבוכים בזמן לידה נרתיקית. לפיכך, ההמלצות ביחס לאופן הלידה המומלץ יינתן באופן פרטני ליולדת לפי הערכת המשקל, נוכחות של סכרת בהריון והיסטוריה של לידות קודמות.

כליאת כתפיים במהלך הלידה

פרע כתף או כליאת כתפיים נחשב למצב חירום מיילדותי שבו אחרי יציאת ראשו של העובר בלידה, כתפו נתקעת. מצב זה מהווה סיכון ממשי לעובר ומחייב ביצוע מניפולציות מסוגים שונים כדי לחלצו בבטחה ובמהירות האפשרית.

הסיבוכים האפשריים כתוצאה מפרע כתף עלולים להיות פגיעה עצבית במקלעת עצבי הזרוע, שברים בעצם הבריח של היילוד, שברים בזרועות ותשניק לידתי. בקרב הקהילה הרפואית ידוע כי במקרים רבים סיבוכים של פרע כתפיים מובילים לביצוע לידה שמחייבת ביצוע מניפולציות מעבר למשיכה עדינה של היילוד.

רשלנות רפואית במהלך הלידה

כאשר הצוות הרפואי התרשל במהלך הלידה וכתוצאה מרשלנותו נגרם ליילוד ו/או לאם נזק ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי לבסס את התביעה ולהוכיח קיומה של רשלנות רפואית שגרמה לנזק, התובע יצטרך לצרף לתביעה חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה. בחוות דעתו המומחה הרפואי יתייחס להתרשלותו של הצוות הרפואי במהלך הלידה, יעריך את הנזק שנגרם ליילוד ו/או לאם ויעמוד על סוגיית הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות ובין הנזק.

2.5 מיליון שקלים לצעירה שנפגעה במהלך לידתה עקב פרע כתפיים

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת פיצויים שהגישה צעירה נגד בית חולים בגין רשלנות רפואית במהלך לידתה. השופט קבע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי הצעירה בכך שלא ביצע לאמה - היולדת הערכת משקל עדכנית בעת קבלתה בחדר הלידה, לא גילה את משקלה החריג של הצעירה ולכן לא ביצע לאמהניתוח קיסרי שיכול היה למנוע את הנזק העצבי שנגרם לה ביד במהלך הניסיונות לחלצה.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הצעירה נולדה בלידה וגינלית באמצעות שולפן ריק לאחר שניתנו לאמה תרופות לזירוז הלידה. במהלך הלידה אירע סיבוך מסוג פרע כתפיים כאשר כתפה של הצעירה נכלאה בגופה של האם. סמוך לאחר הלידה, אובחן אצל הצעירה רפיון של היד השמאלית ומאז היא סובלת משיתוק של יד שמאל.

הצעירה טענה כי הנכות נגרמה לה בעקבות רשלנות של הצוות הרפואי שהתבטאה בכך שהוא לא העריך מראש את משקלה תוך התעלמות מגורמי סיכון להתרחשות של פרע כתפיים והימנעות מביצוע ניתוח קיסרי.

מנגד, בית החולים טען כי לידתה של הצעירה התבצעה לפי סטנדרטים רפואיים מקובלים נכון למועד האירוע ולא נפל בה כל דופי.

הצוות הרפואי לא העריך את משקל העובר לפני הלידה למרות קיומם של גורמי סיכון

לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות, השופט ציין כי הערכת משקל ליילוד נחשבת לרכיב חיוני במסגרת מכלול השיקולים שהצוות הרפואי היה מחויב לשקול לפני קביעת אופן ניהול הלידה. במקרה הנוכחי צוין כי היו מספר גורמי סיכון לעובר גדול מהרגיל ולפרע כתפיים כגון העובדה שההיריון היה הריון עשירי של האם והיותה סובלת מעודף משקל קיצוני, אך למרות זאת הצוות הרפואי לא העריך את משקל העובר לפני הלידה.

השופט הבהיר כי הצוות הרפואי בבית החולים לא ביצע לאם הערכת משקל עדכנית עם קבלתה לחדר הלידה, ולכן קבע כי ההחלטות ביחס לאופן ביצוע הלידה התקבלו על סמך תשתית עובדתית חסרה. השופט ציין כי בנסיבות העניין אין סיבה שלא להניח כי במידה שהצוות הרפואי היה מבצע הערכת משקל עדכנית לתינוקת, משקלה החריג שעמד על 5.4 קילוגרם היה מתגלה ולידתה הייתה מתבצעת באמצעות ניתוח קיסרי.

התרשלות הצוות הרפואי הובילה לשיתוק ביד ולנכות רפואית בשיעור של 60%

השופט קבע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי הצעירה והתרשלותו גרמה לה לפגיעה עצבית ולנכות בשיעור של 60% בגין השיתוק ביד. לפיכך, הוחלט כי בית החולים יישא באחריות לפצות את הצעירה על הנזקים שנגרמו לה מתוקף מעמדו כמעסיקו של הצוות הרפואי.

בסופו של דבר, השופט קבע כי בית החולים ישלם לצעירה פיצויים בסך של 2,125,359 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 425,071 שקלים.

תא (י-ם) 8363/06