רשלנות רפואית בבדיקת ניקור מותני, מתי אפשר להגיש תביעת פיצויים?
מערכת העצבים המרכזית בגוף האדם מורכבת מחוט השדרה ומהמוח. נוזל המוח אשר מקיף את חוט השדרה והמוח נועד לשמש כבולם זעזועים של רקמת המוח וכנוזל שמזין את רקמת המוח. לצורך נטילת דגימה מהנוזל מקובל לבצע בדיקת ניקור מותני שבמהלכו מוחדרת מחט באזור הגב התחתון לתוך חלל עמוד השדרה.
בדיקת ניקור מותני מסייעת באבחון מחלות של מערכת העצבים המרכזית והמוח
באמצעות בחינה של נוזל השדרה ניתן לאבחן גידולים וזיהומים במוח, דימומים מוחיים, דלקת קרום המוח ומחלות אחרות של מערכת העצבים המרכזית. במהלך הבדיקה המטופל נדרש לשכב על הצד בתנוחת עובר או לשבת. לפני ביצוע הבדיקה הרופא מחטא את האזור על ידי שימוש בחומר מחטא ומזריק למקום חומר הרדמה לצורך הרדמה מקומית. כדי שהבדיקה תצליח חשוב להקפיד על כך שהמטופל לא יזוז במהלך ביצוע ההליך.
לאחר שהאזור הורדם, הרופא משתמש במחט מיוחדת ומחדיר אותה בין שתי חוליות סמוכות של עמוד השדרה. הנוזל יוצא בכוחות עצמו לתוך מבחנה ואחרי שהצטבר בה נוזל בכמות מספקת, הרופא מוציא את המחט וחובש את המקום.
לחץ גבוה של נוזל השדרה עשוי להעיד על קיומו של לחץ תוך גולגולתי גבוה
במהלך הבדיקה נמדד לחץ הנוזל באמצעות מד לחץ, המעניק אינדיקציה ביחס ללחץ התוך גולגולתי במוחו של הנבדק. דגימת הנוזל מועברת לבדיקת מעבדה שבוחנת בין השאר את מספר התאים כמו גם הימצאותם של סוכרים, חלבונים וגורמים מזהמים בנוזל.
במקרים שבהם נגרם למטופל נזק בעקבות רשלנות רפואית בביצוע הבדיקה, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי. לצורך ביסוס התביעה והוכחתה, הנבדק יצטרך לצרף אליה חוות דעת של מומחה רפואי. המומחה הרפואי ייבחן את התיעוד הרפואי הרלבנטי ויבדוק את המטופל. במסגרת חוות הדעת, המומחה יתייחס לקיומה של רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי, לנזק שנגרם למטופל במהלך הבדיקה ולסוגיית הקשר הסיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי ובין הנזק שנגרם למטופל.
פיצויים של יותר ממיליון שקלים לחולה טרשת נפוצה שסבל מזיהום עקב בדיקת ניקור מותני
בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש נגד המדינה גבר בן 36, חולה בטרשת נפוצה, בעקבות זיהום שנגרם לו במהלך בדיקת ניקור מותני שעבר בבית חולים. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופט קבע כי קיים קשר סיבתי בין בדיקת הניקור המותני שבוצעה למטופל ובין הזיהום שנגרם לו בחוליות עמוד השדרה. לפיכך נקבע כי המדינה תשלם למטופל פיצויים בסך של 1,173,391 שקלים.
לפי העובדות בפסק הדין, בשנת 2011 המטופל פנה לרופאת המשפחה בקופת חולים והתלונן על תחושת רדימות ברגליים. האיש הופנה לבצע בדיקות EMG, צילומי רנטגן ובדיקת CT שלא הדגימו כל ממצא פתולוגי. בהמשך המטופל עבר בדיקת ניקור מותני אשר בוצעה על ידי שני רופאים בבית חולים ובמהלכה הוא נדקר מספר פעמים בשל כשל של אחד הרופאים בביצועה.
המטופל החל לסבול מכאבי גב לאחר בדיקת ניקור מותני
לאחר ביצוע הבדיקה המטופל החל לסבול מכאבים בגב התחתון ובבדיקת MRI שנערכה לו כעבור שלושה שבועות נמצאה קליטה מוגברת באחת מחוליות עמוד השדרה אשר עלולה להצביע על קיומה של דלקת במקום. בדיקת CT שנערכה למטופל כחצי שנה לאחר בדיקת הניקור המותני הדגימה ממצאים שמתאימים לתהליך זיהומי בדיסק שבין חוליות עמוד השדרה.
המטופל טען כי מאז הניקור המותני הוא סובל מכאבי גב אשר החריפו והתגברו בחלוף הזמן. לגרסתו הניקור המותני גרם לזיהום בדיסק שבין חוליות עמוד השדרה והאיחור באבחון הבעיה על ידי הצוות הרפואי הוביל להחמרתה.
בית החולים טען כי זיהום עקב בדיקת ניקור מותני נחשב לאירוע נדיר
מנגד, בית החולים טען כי זיהום בדיסק שבין חוליות עמוד השדרה עקב בדיקת ניקור מותני נחשב לאירוע נדיר והוסיף כי לא הוכח קשר סיבתי בין בדיקת הניקור המותני ובין הדלקת בדיסק המצוי בין חוליות עמוד השדרה. עוד נטען כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האיחור באבחון הדלקת בדיסק כאמור ובין הנזק שנגרם למטופל.
לאחר בחינת העדויות וחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים ועל ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט נקבע כי בדיקות הניקור המותני כללה מספר רב של דקירות וארכה פרק זמן ארוך מהמקובל. השופט קבע כי המטופל החל לסבול מכאבי גב לאחר בדיקת הניקור המותני ובסמוך אליה.
השופט הוסיף כי בית החולים היה צריך להתחשב במצבו הרפואי של המטופל בעת עריכת בדיקת הניקור המותני מאחר שהוא סבל מטרשת נפוצה והמערכת החיסונית שלו הייתה חלשה. צוין כי המומחים הרפואיים מטעם הצדדים והמומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט הסכימו כי קיימת אפשרות שלפיה בדיקת ניקור מותני תגרום לזיהום.
הכנסת והוצאת המחט מספר פעמים במהלך הבדיקה עלולות לגרום לזיהום
השופט הבהיר כי עצם ביצוע הבדיקה על ידי שני רופאים כאשר אחד מהם לא הצליח לבצעה כראוי, מחזקת את המסקנה כי הוצאת והכנסת המחט מספר רב של פעמים הייתה עלולה לגרום לזיהום על ידי הכנסת חיידק למרווח הבין חולייתי. לפיכך נקבע כי קיים קשר סיבתי בין בדיקת הניקור המותני ובין הזיהום בדיסק הבין חולייתי בעמוד השדרה.
עוד נקבע כי האיחור באבחון הזיהום הוסיף לנזק שנגרם לחוליות עמוד השדרה של המטופל. השופט פסק כי מבחן השכל הישר מוביל מסקנה כי הנזק למטופל נגרם על ידי הצוות הרפואי בבית החולים עקב בדיקת הניקור המותני או עקב המעקב הרשלני של בית החולים.
השופט אימץ את קביעתו של מומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט וקבע כי בעקבות ההתרשלות של הצוות הרפואי בבית החולים נגרמה למטופל נכות רפואית קבועה בשיעור של 20% המיוחסת לפגיעה בחוליות עמוד השדרה.
בסופו של דבר, השופט קבע כי המדינה תפצה את המטופל בסך כולל של 1,173,391 שקלים עבור כאב וסבל, עזרת הזולת, פגיעה בכושר ההשתכרות והפסדי הכנסה לעבר. סכום הפיצוי כולל גם שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
ת"א (בת ים) 54504-12-15