רשלנות רפואית בניתוח לכריתת גידול במוח, מתי תוגש תביעת פיצויים?

גידול מוחי הוא גידול בלתי מפוקח ובלתי מבוקר של תאים הנמצאים במוח כולל תאי נוירונים, תאי אפיתל, תאי גלייה ועוד. תאי הגידול יכולים להיות תאי סרטן ראשוניים או תאים שמקורם במקום אחר בגוף האדם, אשר שלחו גרורות למוח. הגידולים יכולים להיות שפירים ואז הם בדרך כלל מוגבלים למקום קטן או ממאירים ופולשניים ואז הם עלולים להתפשט לאזורים שכנים במוח.

תאי מוח בריאים עלולים להינזק כתוצאה מהשפעה עקיפה של תהליכים דלקתיים המתפתחים מסביב לגידול הסרטני ובתוכו, מלחץ שמפעילים תאי הגידול הגדלים, מבצקות ומעליה בלחץ התוך גולגולתי עקב הבצקת או בשל חסימה של זרימת הנוזל המוחי.

מהן גרורות מוחיות?

גרורות מוחיות הן הגידול התוך מוחי השכיח ביותר בקרב מבוגרים. בין 10% ל-30% מחולי הסרטן מפתחים גרורות במוח והן גורמות לתמותה אצל חלק ניכר מהחולים האונקולוגיים. יש לציין כי סוג הסרטן משפיע באופן ישיר על שכיחות הגרורות במוח.

במחצית מהמקרים של הופעת גרורות במוח, מדובר בגרורות שמקורן בסרטן הריאה. גידולים אחרים שנוטים לשלוח גרורות למוח הם סרטן השד ומלנומה. יש לציין כי גרורות מוחיות הן נדירות ביותר במקרים של סרטן הלבלב, סרטן הערמונית, סרטן הגרון, סרטני עור שאינם מלנומה וסרטן בחלל הפה. גרורות מוחיות אצל מבוגרים נוטות להגיע לאזור המוח הקטן או מפעילות עליו לחץ מבחוץ.

מהם התסמינים של גרורות מוחיות?

על פי רוב, גרורות מוחיות נחשפות על רקע ביטויים של לחץ תוך גולגולתי מוגבר כגון כאבי ראש, חולשת גפיים, הפרעות תפקוד, הפרעות התנהגותיות ופרכוסים. המאפיין העיקרי של גרורות מוחיות הוא התפתחות מהירה של התסמינים. עליה בלחץ התוך גולגולתי או בצקת עשויים לגרום לכאבי ראש, הקאות, בחילות, אובדן הכרה ופגיעה בכושר האינטלקטואלי.

יש לציין כי לרוב נזקים מקומיים לרקמת המוח עלולים לגרום לתסמינים עצביים לפי מיקום הגידול. בין היתר ניתן לציין הופעה של קשיים בדיבור, הזיות, חוסר קואורדינציה, חוסר רגישות וירידה בחוש המישוש בצד אחד של הגוף.

אבחון גרורות מוחיות באמצעות בדיקות הדמיה

אבחון גרורות מוחיות נעשה על סמך בדיקות הדמיה כגון MRI או CT המצביעות ברוב המקרים על גוש מוצק או נמקי המוקף בבצקת ובסימני לחץ. אבחון סופי ומקיף מחייב נטילת דגימה מרקמת הגידול אשר ניתן להשיג במהלך כריתת הגרורה או באמצעות לקיחת ביופסיה.

אפשרויות הטיפול בגרורות מוחיות

קיימות מספר גישות מוכרות לטיפול בגרורות מוחיות. לרוב הטיפול בהן הוא רב תחומי ומשלב צוותים רפואיים אונקולוגיים ומחלקות כירורגיות. בהנחה שמצבו הכללי של המטופל מאפשר זאת, טיפול ניתוחי נחשב לטיפול המועדף בדרך כלל. נוסף על כך מקובל להשתמש בטכניקות של קרינה ממוקדת או קרינה כלל מוחית לצורך הפחתת הסיכוי להישנות הגידול.

בחירת הטיפול המתאים למטופל תלוי בפרמטרים שונים כגון מספר הגרורות המוחיות, גודלן ומיקומן. יתרונה העיקרי של כריתת גרורה מוחית טמון בכך שהיא מקלה באופן מידי את הלחץ שמופעל על רקמת המוח ומאפשרת ספיגה מהירה של הבצקת המוחית שנוצרה על ידי הגרורה.

במקרים שבהם הצוות הרפואי התרשל במהלך ביצוע ניתוח לכריתת גידול מוחי וכתוצאה מהתרשלותו נגרם נזק למטופל, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

פיצויים בסך 2.9 מיליון שקלים לאישה שנפגעה קשות במהלך ניתוח לכריתת גידול במוח

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה ובני משפחתה נגד בית חולים גדול במרכז הארץ לאחר שנפגעה קשות במהלך ניתוח לכריתת גידול במוח.

השופטת קבעה כי המנתח שביצע את הניתוח התרשל כלפי המטופלת בכך שהעניק לה מידע חלקי אודות אפשרויות הטיפול העומדות לרשותה, בהימנעות מביצוע בדיקות הדמיה הכרחיות לתכנון ההליך הניתוחי ומהתעלמות מהשתוללותה במהלך הניתוח. עוד נקבע כי המנתח התרשל כלפיה בכך שביצע כריתה מהירה וגסה של הגידול בניגוד לפרקטיקה רפואית מקובלת כמו גם במעקב אחר מצבה לאחר ההליך הכירורגי.

במסגרת בדיקות הדמיה לאחר תאונת דרכים התגלה גידול במוחה של האישה

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המטופלת ילידת שנת 1942, הייתה מעורבת בתאונת דרכים בשנת 2009 אשר בעקבותיה נגרמו לה שברים בעצם החזה ובצלע. לאחר התאונה האישה הופנתה לבצע בדיקת CT מוח שהדגימה גוש במוח בגודל 25 מילימטר אשר נחשד כגרורה של גידול סרטני בכליה שממנו היא סבלה 15 שנים לפני כן.

המטופלת ובני משפחתה טענו כי היא נותחה בערות להסרת הגידול ותוך כך החלה להשתולל ולסבול מדימום מוחי מסיבי. נטען כי המנתח לא נתן לה תרופות הרגעה וטשטוש ולא עבר לבצע ניתוח בהרדמה מלאה. לפי גרסת המטופלת ובני משפחתה המנתח ביצע כריתה מהירה וגסה של הגידול תוך פגיעה ברקמת מוח בריאה.

למטופלת נגרם נזק בלתי הפיך במהלך הניתוח ואחריו

בסיום ההליך הרפואי מוחה של המטופלת נותר תפוח ובצקתי והיא סבלה מלחץ תוך גולגולתי גבוה. בהמשך מצבה של המטופלת הוסיף להתדרדר והיא הובהלה באיחור לחדר הניתוח לצורך הפחתת הלחץ המוחי. עקב הלחץ המתמשך על המוח נגרמו למטופלת נזקים בלתי הפיכים ומאז היא לא שבה להכרה.

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי בית החולים התרשל כלפי המטופלת לכל אורך הדרך. נקבע כי רשלנות בית החולים באה לידי ביטוי במתן מידע חלקי אודות אפשרויות הטיפול שעומדות בפני המטופלת, בביצוע ניתוח בערות למרות אי התאמתה להליך ובהימנעות מביצוע בדיקות הדמיה נחוצות לפני הניתוח.

המנתח התרשל כלפי המטופלת תוך סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת

השופטת קבעה כי המנתח התרשל כלפי המטופלת בכך שלא התייחס להשתוללותה במהלך ההליך הניתוחי ובכך שביצע כריתה מהירה וגסה של הגידול תוך פגיעה ברקמת מוח תקינה תוך סטיה מפרקטיקה רפואית מקובלת. השופטת ציינה כי רשלנותו של בית החולים המשיכה גם בשלב המעקב לאחר הניתוח והתבטאה גם בשיהוי ממשי בביצוע הניתוח להפחתת הלחץ המוחי.

לאחר בחינת כלל נזקיה, השופטת קבעה כי בית החולים מחויב לפצות את המטופלת בסך כולל של 2,447,234 שקלים. כמו כן נקבע כי בית החולים ישלם את שכר טרחת עורך הדין של המטופלת ובני משפחתה ואת הוצאותיהם בסך של 489,447 שקלים.

ת"א (תל אביב) 37917-11-13