רשלנות רפואית ביילוד עובר במצג עכוז, מתי אפשר לקבל פיצויים?

מצג העובר ברחם הוא בעל משמעות מכרעת בכל הקשור להחלטה על עריכת ניתוח קיסרי או על ביצוע לידה נרתיקית רגילה. החל מהשבוע ה-37 להיריון ועד למועד הלידה כ-97% מהעוברים נמצאים במצג ראש שבו ראש העובר פונה כלפי פתח תעלת הלידה. התנוחה האופטימלית של העובר היא כאשר הוא ממוקם בצידה השמאלי של הבטן, כאשר גבו צמוד לצד שמאל ומבטו לכיוון צד ימין. מנח כזה מבטיח את הכניסה החלקה ביותר לתעלת הלידה.

אצל 3% מכלל העוברים, העובר מפנה את העכוז לעבר תעלת הלידה לפני הלידה. יש לציין כי 90% ממצגי העכוז משתנים באופן עצמאי והופכים למצג ראש עד השבוע ה-37 להיריון. לאחר השבוע ה-37 להיריון, ראשו של העובר גדל לממדים שמקשים עליו להתהפך ברחם. לפיכך, במקרים שבהם העובר לא התהפך עד לשבוע ה-37, קטנים הסיכויים שהוא יעשה זאת בעצמו.

מהן הסיבות לקיומו של מצג עכוז?

בעוד הסיבות למצג עכוז לא תמיד ברורות, נמצא כי התופעה שכיחה יותר אם ברחם יש כמות מי שפיר קטנה או גדולה מהרגיל, כאשר מבנה הרחם אינו רגיל ואינו מאפשר לעובר להסתובב למצג ראש. נוסף על כך, ידוע כי גם בקרב עוברים עם מבנה ראש מאורך או עוברים קטנים מהרגיל קיימת נטייה מוגברת להיות במצג עכוז. אבחון מצג העובר נעשה באמצעות שילוב של בדיקה ידנית ובדיקת אולטרסאונד.

ביצוע היפוך חיצוני במצבים של מצג עכוז

בחלק מהמקרים כאשר העובר במצג עכוז ניתן לשקול ביצוע היפוך חיצוני במטרה להביאו למצג ראש כדי לאפשר לידה נרתיקית בטוחה יותר. החל מהשבוע -37 ואילך ייתכן כי הרופאים ימליצו ליולדת לבצע היפוך של העובר בתהליך שנקרא היפוך עובר חיצוני. לפני ביצוע ההליך הצוות הרפואי יערוך לאישה בדיקת אולטרסאונד, יבחן את כמות מי השפיר, את מיקום השליה, מיקום חבל הטבור, גודל העובר ואת סוגו של מצג העכוז.

היפוך עובר חיצוני מתבצע כאשר הרופא מעביר את ידיו באזורים מסוימים של הבטן כדי ליצור לחץ ולגרום לעובר להתהפך. פעולת היפוך חיצוני של העובר מצליחה ב-50% מהמקרים וקיים בצידה סיכון קטן לסיבוכים.

אפשרויות לידה כאשר העובר במצג עכוז

לפי הספרות הרפואית המקצועית, כאשר העובר נמצא במצג עכוז, ביצוע לידה נרתיקית כרוך בסיכון גבוה יותר לעומת לידה בניתוח קיסרי. הסיכון המרכזי בביצוע לידה רגילה טמון בכך שבעת הלידה ראשו של העובר ייתקע. במקרים שבהם פעולת חילוץ ראשו של העובר מתמשכת קיימת סכנה להיווצרות נזק מוחי. לפיכך, במקרים של עובר במצג עכוז ישנה המלצה לערוך ניתוח קיסרי.

במקרים שבהם הצוות הרפואי מחליט לבצע לידה רגילה כשהעובר נמצא במצג עכוז וכתוצאה מכך נגרם לו נזק, ניתן להגיש נגד הצוות הרפואי תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה.

הצוות הרפואי החליט על ביצוע לידה רגילה למרות קיומו של מצג רגליים וגרם נזק לעובר

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה לאחר שהצוות הרפואי החליט לבצע לידה נרתיקית רגילה כאשר העובר נמצא במצג רגליים. השופט קבע כי הצוות הרפואי פעל בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת המחייבת לבצע ניתוח קיסרי במצב שבו העובר נמצא במצג רגליים ולכן התרשל כלפי האם והעובר.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, עם הגעתה של האם לבית החולים לאחר שעברה ירידת מים היא התקבלה בבית החולים ולאחר מספר שעות נולדה בתה בלידת עכוז שלוותה בקשיים בשחרור הראש. לאחר הלידה בוצעה בתינוקת החייאה והיא הועברה למחלקה לטיפול נמרץ ביילוד. בהמשך, התינוקת אובחנה כסובלת מחולשת שרירים כללית ופגיעה עצבית.

ההורים טענו כי לנוכח אבחנת מצג רגליים בעייתי לפני הלידה, היה צורך לבצע ניתוח קיסרי ואי ביצועו הוא בגדר רשלנות רפואית של בית החולים. לגרסתם, מנהלת מחלקת היולדות בבית החולים קיבלה את ההחלטה ליילד את התינוקת בלידה רגילה בהסתמך על צילום רנטגן בלבד ובניגוד לבדיקות הגניקולוגיות שנערכו לאם לפני הלידה.

עוד נטען כי הימנעות הצוות הרפואי מביצוע ניתוח קיסרי והמשך ביצוע לידה רגילה גרמו להיתקעות הראש של התינוקת בתעלת הלידה, למשיכת זרועותיה בכוח רב כלפי מעלה, לפגיעה עצבית ולשיתוק.

מנגד, בית החולים טען כי חייה של התינוקת ניצלו בזכות מיומנותו של הצוות הרפואי אשר פעל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת בניהול הלידה.

יש קשר סיבתי בין ביצוע לידה רגילה ובין הנזק שנגרם לתינוקת

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות, השופט קבע כי לנוכח קיומו של מצג רגליים, היה צורך לערוך לאם ניתוח קיסרי ומאחר שהוחלט לבצע לידה רגילה, בית החולים התרשל כלפי היולדת ובתה ותוך כך הפר את חובת הזהירות שלו כלפיהן.

עוד נקבע כי קיים קשר סיבתי בין הבחירה בביצוע לידה נרתיקית רגילה והצורך להפעיל כוח כדי לחלץ את ראשה של התינוקת ובין הנזקים שנגרמו לה. לאחר בחינת חוות הדעת הרפואיות השופט קבע כי לתינוקת נגרמה נכות רפואית בשיעור של 52% ונכות תפקודית בשיעור של 40%.

השופט פסק כי המדינה מחויבת לפצות את ההורים בסך של 3,062,243 שקלים עבור הפסד כושר השתכרות והפסדי פנסיה, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד וכאב וסבל. לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי בסך של 447,337 שקלים, נקבע כי ההורים יקבלו פיצוי בסך של 2,614,906 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 306,295 שקלים והוצאות משפט.

ת"א (חיפה) 25209-04-14