רשלנות רפואית באבחון ובטיפול במחלת ריאות, כיצד ניתן לקבל פיצויים?

מחלת ריאות אינטרסטיציאלית היא למעשה קבוצה שכוללת בערך 150 מחלות אשר מאופיינות בתהליך שבמסגרתו מסתננים לרקמה התומכת של הריאות תאי דלקת. בחלק מהמקרים התהליך הדלקתי מוביל לשינויים צלקתיים בריאות.

הסיבות למחלה אינן ידועות וברורות בכל המקרים כאשר לעיתים מחלות הריאה הן משניות למחלות אחרות. בספרות המקצועית מוכרות מספר סיבות שעלולות לגרום להתפתחות של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית וביניהן חשיפה תעסוקתית וסביבתית לעשן ולחלקיקים מזיקים או זיהום ממקור נגיפי.

מהם התסמינים של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית?

התסמינים המוכרים של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הם שיעול יבש, קשיי נשימה בעת מאמץ, חום, ירידה במשקל, עייפות וחולשה, כאבי שרירי ומפרקים. לרוב בבדיקת האזנה מעל הריאות באמצעות סטטוסקופ נשמעים פצפוצים בעת שאיפת אוויר.

לרוב גיל החולים נע בין 50 ובין 70 כאשר המחלות השכיחות ביותר בקבוצת מחלות הריאה האינטרסטיציאליות הן סרקואידוזיס ומחלת ריאה דלקתית. תוחלת החיים הממוצעת במחלות הללו היא בממוצע כחמש שנים לאחר הופעת קוצר נשימה וזאת ללא קשר לטיפול שנועד לעצור את התפתחות התהליך הדלקתי.

כיום, מקובל להניח כי מקורן של מחלות ריאה אינטרסטיציאליות הוא בנזק ראשוני בריאות שנובע מזיהום אוויר או מעישון אשר לאחריו מתבצע גיוס של תאי דלקת שמגיעים לאיזור של נאדיות הריאה שמעודד יצירת צלקות ברקמת הריאות. צלקות אלו גורמות לפגיעה בגמישות הריאה ובעקבות זאת נגרם גם קוצר נשימה.

איך ניתן לאבחן את המחלה?

ברוב המקרים, אבחון מחלת ריאות אינטרסטיציאלית מתבצע לאחר שמיעת תלונותיו של החולה שעשויות לכלול שיעול יבש וקוצר נשימה אשר נוטה להחמיר בשעת מאמץ, כמו גם ירידה במשקל, עייפות וחולשה.

לאחר ביצוע בדיקה קלינית גופנית המטופל לרוב יופנה לבצע צילום של בית החזה שנועד להדגים שינויים בשתי הריאות. במקרה של איתור ממצאים חשודים בבדיקה, החולה יופנה להתייעצות אצל רופא ריאות מומחה לצורך המשך בירור ואבחון. רופא הריאות לרוב יפנה את המטופל לבצע בדיקת תפקודי ריאות ובדיקת CT של בית החזה לצורך אבחנה מדויקת של סוג המחלה. במקרים מסוימים כדי לאבחן את סוג המחלה נדרשת בדיקה פולשנית שמתבצעת באמצעות ביופסיה שנלקחת מרקמת הריאה.

איך אפשר לטפל במחלת ריאות אינטרסטיציאלית?

סיבת המחלה משליכה ישירות על אפשרויות הטיפול בה. בעוד חלק ממחלות הריאה האינטרסטיציאליות חולפות מאליהן, חלקן מחייבות טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון. חלק אחר ממחלות הריאה מתקדמות בהדרגתיות ותוך כך גורמות להרס של רקמת הריאה עד למצב של אי ספיקה נשימתית ואף מוות. מטופלים אשר סובלים מנזק קשה בריאה לעיתים מתאימים לניתוח של השתלת ריאה.

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול במחלת ריאה אינטרסטיציאלית

במקרים שבהם הצוות הרפואי מתרשל באבחון מחלת הריאות ובטיפול בה ובעקבות ההתרשלות נגרם למטופל נזק, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. במסגרת התביעה המטופל יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו כי התנהגות הצוות הרפואי סטתה מסטנדרט האבחון והטיפול הרפואי המקובל. נוסף על כך הוא יצטרך להוכיח כי בעקבות ההתרשלות נגרם לו נזק.

קופת חולים שילמה למטופל יותר מ-4 מיליון שקלים עקב איחור באבחון של מחלת ריאות

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד קופת החולים שבה טופל לאחר שנגרם לו נזק עקב איחור באבחון מחלת ריאות אינטרסטיציאלית. השופט קבע כי קופת החולים התרשלה כלפי המטופל בכך שאיחרה באבחון מחלת הריאות וגרמה לו לפגיעה ממשית בסיכויי הריפוי שלו תוך המשך חשיפתו לחומרים מזיקים בעבודתו.

לפי העובדות שצוינו בפסק הדין, התובע עבד בנמל בתפקידים שונים במשך יותר מ-40 שנה עד ליציאתו לגמלאות בסוף שנת 2005. בשנת 1999 האיש החל לסבול משיעול יבש וטורדני ומקוצר נשימה. הוא אובחן כסובל ממחלת ברונכיטיס משנית לעישון וטופל בהתאם ללא הטבה במצב.

בשנת 2004 בוצעו למטופל שני צילומי רנטגן נוספים של בית החזה שהדגימו מחלת ריאות אינטסטיציאלית ממושכת. המטופל הופנה לבדיקת CT ריאות שהדגימה מחלת ריאות אינטרסטיציאלית קשה. האיש החל לקבל טיפול רפואי אך במקביל חלה התדרדרות ביכולתו התפקודית, הוא נזקק להיעזר בבלון חמצן ואף נרשם כמועמד להשתלת ריאה.

אבחון מחלת הריאות נעשה באיחור של 5 שנים וגרם למטופל לנזק בלתי הפיך

המטופל טען כי קופת החולים התרשלה כלפיו בכך שאבחנה באיחור את מחלת הריאות שממנה הוא סובל. לגרסתו, האבחון המאוחר והיעדר הטיפול שבא בעקבותיו הפחיתו לו באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה והריפוי וגרמו לו לנזק בלתי הפיך ולהגבלה בריאותית משמעותית.

מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע שהטיפול הרפואי שניתן למטופל חרג מסטנדרטים של טיפול מקובל וסביר. לגרסתו, אבחון מחלת הריאות נעשה רק בשנת 2004 כאשר כבר בשנת 1999 הודגמה מחלת ריאה בצילום החזה שנערך לאיש. המומחה הוסיף כי הרופא המטפל של האיש בשנת 1999 היה צריך להפנותו למומחה בתחום הריאות כדי לבצע בירור רפואי מקיף.

עוד צוין בחוות הדעת כי חלק מהטיפול במחלת הריאות שממנה האיש סובל נעשה על ידי מניעה ולכן היה צורך להרחיקו ממקום עבודתו ולמנוע את המשך חשיפתו לחומרים מזיקים אשר החמירו את מצבו. המומחה אף העריך כי אלמלא האיחור באבחון המחלה, תוחלת חייו של האיש וסיכויי ההחלמה והריפוי שלו היו משתפרים באופן משמעותי.

קופת החולים התרשלה כלפי המטופל באבחון המחלה ובטיפול הרפואי

לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות השופט קבע כי היה ניתן לאבחן את מחלת הריאה האינטרסטיציאלית כבר בשנת 1999 וכי אבחון המחלה רק בשנת 2004 נעשה באיחור ניכר כאשר המחלה כבר נמצאת בשלבים מתקדמים. לפיכך נקבע כי קופת החולים התרשלה כלפי המטופל בטיפול הרפואי שנתנה לו בין שנת 1999 ועד לשנת 2004, תקופה שבמהלכה היה ניתן לאבחן את המחלה ולטפל בו כראוי. עוד נקבע כי אבחון מוקדם של המחלה היה מאפשר להרחיק את האיש מעבודתו ותוך כך למנוע ממנו את המשך חשיפתו לחומרים מזיקים.

השופט קבע כי הנכות הרפואית של האיש בעקבות מחלת הריאות שממנה הוא סובל היא בשיעור של 100%. נקבע כי קופת החולים תשלם לאיש סך של 4,373,747 שקלים עבור הפסדי פנסיה והשתכרות, סיעוד ועזרת הזולת, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות וכאב וסבל. כמו כן נפסק כי קופת החולים תשלם למטופל גם שכר טרחת עורך דין בסך של 874,749 שקלים והוצאות משפט.

תא (י-ם) 7009/06