רשלנות רפואית בבדיקת ניקור מותני לילדים, מתי תוגש תביעת פיצויים?

מערכת העצבים בגוף האדם מורכבת מהמוח ומחוט השדרה. אחד המרכיבים החשובים ביותר במערכת העצבים הוא נוזל המוח שנועד לבלום זעזועים מחד גיסא ולהזין את מערכת העצבים מאידך גיסא. הנוזל נחשב לחלק בלתי נפרד ממערכת העצבים המרכזית ולכן ניתן לאבחן פתולוגיות שונות במערכת העצבים המרכזית באמצעות בדיקת מעבדה של דגימה ממנו.

בדיקת ניקור מותני - מה תפקידה?

במהלך בדיקת ניקור מותני הרופא שואב כמות קטנה של נוזל המוח לצורך ביצוע בדיקות אבחון שונות של מצבים נוירולוגיים. באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של הנוזל ניתן לזהות נוכחות של חיידקים או נגיפים של מערכת העצבים. נהוג לבצע את הבדיקה בקרב ילדים כאשר מתעורר חשד לדלקת קרום המוח הנגרמת מזיהום חיידקי או נגיפי של הקרום העוטף את המוח ואת עמוד השדרה.

על פי רוב, דלקת קרום המוח נחשבת למחלה קלה שחולפת בשלום וללא סיבוכים. עם זאת, המחלה דורשת טיפול ואבחון כאשר מתעוררים הסימנים הבאים: הקאות, חום מלווה בכאבי ראש, רגישות לאור, כאבי עורף וקושי בכיפוף הראש לעבר החזה, ישנוניות ופרכוסים. בדיקת ניקור מותני בילדים נדרשת גם כאשר מתעורר חשד ללחץ תוך גולגולתי גבוה או כחלק מבירור מצבים אחרים של מערכת העצבים המרכזית.

בדיקת ניקור מותני תחת הרדמה מלאה אצל ילדים

לפני ביצוע הבדיקה מקובל לבצע ספירת דם ובדיקה של קרקעית העיניים. ברוב המקרים הילד נמצא תחת הרדמה מלאה במהלך הבדיקה כאשר ההחלטה על הצורך בהרדמה תלויה בגילו של הילד ובשיקול דעתו של הצוות הרפואי. לצורך ההרדמה הילד נדרש לצום במשך שש שעות לפני הבדיקה ומאחר שתרופות ההרדמה ניתנות דרך הווריד, יש צורך בביצוע עירוי לפני ביצוע בדיקת ניקור מותני.

לפני ביצוע הבדיקה הרופא יסביר להורי הילד אודות הליך הבדיקה. בהמשך רופא ילדים ימקם את הילד הנבדק בתנוחה עוברית או בישיבה מקומרת, יחטא את האזור ויחדיר מחט לאזור שבו מצוי נוזל חוט השדרה. בשלב זה תתבצע בדיקה של לחץ הנוזל ולאחר מכן תילקח דגימה מהנוזל לתוך מבחנות שישלחו בהמשך לבדיקת מעבדה. עם תום הבדיקה יונח פד לשמירה על חיטוי האזור של החדרת המחט. לעיתים עלולים להופיע לאחר הבדיקה כאבי ראש, הקאות, כאבי רגליים ותחושת נימול ברגליים.

רשלנות רפואית בבדיקת ניקור מותני אצל ילדים

במקרה שנגרם לילד נזק בעקבות רשלנות בביצוע בדיקת ניקור מותני, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הגורם הרפואי שביצע את הבדיקה. לצורך ביסוס הטענות בנוגע להתרשלות, לנזק ולקשר הסיבתי ביניהם, התובע יידרש לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי.

פיצוי בסך 1.7 מיליון שקלים להורי ילד שנפטר עקב רשלנות רפואית בבדיקת ניקור מותני

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישו הוריו של ילד שנפטר לאחר שבוצעה לו בדיקת ניקור מותני. השופט קבע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי הילד כאשר ביצע לו בדיקת ניקור מותני מבלי שערך לו לפני כן בדיקת CT לצורך בחינת לחץ תוך גולגולתי וקיומה של בצקת מוחית. לפיכך, נקבע כי מבחן מאזן ההסתברויות מלמד כי בדיקת הניקור המותני גרמה להתדרדרות במצבו של הילד ובהמשך גם לפטירתו.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, לאחר שהילד נבדק על ידי רופא ילדים בקופת חולים בעקבות תלונות על כאבי אוזניים הוא הופנה לבדיקה של רופא אף אוזן גרון שרשם לו טיפול תרופתי. למחרת אימו של הילד הבחינה שמצבו התדרדר ונסעה עימו לבית חולים.

מצבו של הילד התדרדר במהירות לאחר ביצוע בדיקת ניקור מותני

הרופאה בחדר המיון הפנתה את הילד לבצע בדיקת ניקור מותני. הבדיקה בוצעה לילד בשעה 10:20 ובמהלכה נשאב לו נוזל מעמוד השדרה באזור המותניים. כעבור כשעה הוא החל לפרכס, מצבו התדרדר במהירות, ניסיונות החייאה שנעשו בו לא צלחו ומותו נקבע בשעה 13:00.

הורי הילד טענו כי מותו נגרם בשל טיפול רשלני של הצוות הרפואי שהתבטא בביצוע בדיקת ניקור מותני מבלי שנערכה לו קודם לכן בדיקת CT. לפי חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם ההורים הצוות הרפואי היה צריך לבצע לילד בדיקת CT כדי לשלול קיומה של בצקת מוחית ומצב של יתר לחץ תוך גולגולתי. המומחה ציין כי ביצוע בדיקת ניקור מותני כאשר קיים לחץ תוך גולגולתי גבוה ובצקת מוחית יוצר סיכון לכך שחלק מהמוח ידחק לכיוון מסוים ויגרום לתהליך שעלול לסכן את חיי המטופל.

מנגד, בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם הצוות הרפואי צוין כי בדיקת הניקור המותני בוצעה כנדרש לאחר ביצוע של בדיקת עיניים כאשר לא הייתה כל הוראה רפואית לבצע לילד בדיקת CT.

הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע לילד בדיקת CT לפני בדיקת הניקור המותני

לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות השופט קבע כי הצוות הרפואי היה צריך לבצע לילד בדיקת עיניים ובדיקת CT לפני ביצוע בדיקת הניקור המותני. נקבע כי לא בוצעה לילד בדיקת CT ובכך נמנע מהרופאים מידע חיוני ביחס לאפשרות שהוא סובל מבצקת מוחית.

לפי קביעת השופט, הוכח כי בדיקת הניקור המותני בוצעה תוך סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת ולכן הצוות הרפואי שביצע את הבדיקה התרשל בכך שביצע אותה מבלי שביצע קודם לכן בדיקת CT כדי לברר שהילד אינו סובל מבצקת מוחית ומלחץ תוך גולגולתי מוגבר.

בדיקת הניקור המותני גרמה להתדרדרות במצבו של הילד ולפטירתו

השופט פסק כי מבחני מאזן ההסתברות מלמדים על כך שבדיקת הניקור המותני גרמה להתדרדרות במצבו של הילד ולפטירתו. צוין כי המנגנון שגרם למוות הוא ידוע ומוכר בקרב הרופאים. על כן, הוחלט כי הצוות הרפואי היה צריך לצפות שמנגנון זה ייכנס לפעולה בעת שבדיקת הניקור המותני התבצעה תוך אפשרות שהמטופל סובל מלחץ תוך גולגולתי גבוה ומבצקת מוחית.

בסופו של דבר, השופט קבע כי המדינה תשלם להורים פיצוי כולל בסך של 1,568,000 שקלים עבור כאב וסבל, נזק נפשי, הפסד ה"שנים האבודות", הפסדי קצבת זקנה, הוצאות קבורה ולוויה והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

תא (חיפה) 621/07