רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?
בלוטת התריס המכונה גם בלוטת המגן היא בלוטה קטנה שממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר ומורכבת משתי אונות המחוברות זו לזו. הבלוטה היא חלק מהמערכת האנדוקרינית ומייצרת שני הורמונים חיוניים לתפקוד מערכות שונות בגוף - תירוקסין ותריודוטירונין. ההורמונים האלה משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, הזיכרון, רמת האנרגיה, משקל הגוף ועוד.
גידול סרטני בבלוטת התריס נפוץ יותר אצל נשים כאשר רוב הנשים המאובחנות הן מעל גיל 30. לעומת זאת, גברים שמאובחנים עם המחלה הם לרוב מעל גיל 60.
מהם התסמינים של גידול סרטני בבלוטת התריס?
לרוב, גידול סרטני בבלוטת התריס מתפתח באיטיות רבה ואינו גורם כלל לתסמינים. עם זאת, אצל מטופלים שלהם יש תסמינים של המחלה, הסימן הראשון לזיהוי הוא לרוב גוש שאינו כואב בצוואר אשר גדל בצורה הדרגתית. תסמינים נוספים שיכולים להופיע הם צרידות שאינה חולפת, קשיים בנשימה או בבליעה.
איך מאבחנים את המחלה?
במקרה שאאדם נתקל בסימפטומים שעלולים להעיד על גידול סרטני בבלוטת התריס, האבחון יתחיל בביקור אצל רופא המשפחה, רופא מומחה לאף אוזן גרון או אנדוקרינולוג. לאחר ביצוע בדיקה קלינית ותשאול בנוגע לרקע הרפואי המשפחתי, הרופא יפנה את המטופל לבצע בדיקות לפי הצורך. ניתן לזהות גידול בבלוטת התריס באמצעות בדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס, בלוטות הלימפה וחלקו הפנימי של הצוואר. במקרה שהודגם גוש בבדיקת ההדמיה, ברוב המקרים המטופל יופנה לבצע ביופסיה שבמסגרתה תישאב דגימת תאים מהגוש בצוואר ותישלח לבדיקת מעבדה לזיהוי תאים סרטניים.
במקרה שהרופא ירצה לבצע בדיקות נוספות כדי לדעת יותר על מיקום הגידול ועל אופן התפשטותו לאזורים אחרים הוא יפנה את המטופל לבצע בדיקת CT שיוצרת תמונת תלת ממד של איברי הגוף באמצעות סדרת צילומי רנטגן. בדיקה MRI מאפשרת אף היא לקבל תמונות חתך רוחביות של הגוף באמצעות תהודה מגנטית.
טיפול בגידול סרטני בבלוטת התריס
הטיפול בסרטן בלוטת התריס תלוי בסוגו ובשלב שהוא נמצא וניתן לטפל בו באמצעים שונים שיכולים להינתן במשולב או בנפרד. הטיפול הראשון והשכיח ביותר בגידולים סרטניים בבלוטת התריס הוא ניתוח שבמסגרתו תתבצע כריתה חלקית או מלאה של בלוטת התריס. במקרים מסוימים יהיה צורך להסיר גם רקמות באזור ובלוטות לימפה. אפשרויות טיפוליות נוספות הן טיפול ביוד רדיואקטיבי, טיפולי הקרנות וטיפולי כימותרפיה.
663 אלף שקלים למטופלת שנפגעה מרשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול בבלוטת התריס
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד בית החולים שבו נותחה להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס. השופט קבע כי החלטת הצוות הרפואי שלא להשתיל למטופלת את אחת הבלוטות שנכרתו בצוואר או ביד עולה לכדי רשלנות אשר גרמה לה נזק.
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בעקבות הימצאות גוש שנחשד כסרטני בבלוטת התריס, המטופלת עברה שני ניתוחים לכריתת שתי האונות של בלוטת התריס. במהלך הניתוחים נכרתו כל ארבע בלוטות יותרת בלוטת התריס של האישה ובשל כך נגרמה לה ירידה קבועה בערכי הסידן.
הצוות הרפואי לא ביצע למטופלת השתלה עצמית של אחת מהבלוטות וגרם לה נזק
האישה טענה כי הצוות הרפואי התרשל כלפיה מאחר שלא ביצעו לה השתלה עצמית של אחת הבלוטות שאספקת הדם שלה נפגעה במהלך הניתוח. לטענתה, אם הצוות היה מבצע לה השתלה עצמית של הבלוטה, הנזק שנגרם לה היה יכול להימנע.
מנגד, בית החולים טען כי הניתוחים בוצעו במיומנות ובמקצועיות והפגיעה בבלוטות נחשבת לסיבוך ידוע ובלתי נמנע. עוד נטען כי הניתוח בוצע על ידי צוות מנתחים בכיר ביותר שהפעיל שיקול דעת סביר וראוי כאשר החליט שלא להשתיל את הבלוטה שאספקת הדם אליה נפגעה.
המנתחים התרשלו כלפי המטופלת וחרגו מסטנדרט ההתנהגות הרפואי המקובל והראוי
לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות, השופט קבע כי החלטת המנתחים שלא להשתיל את אחת הבלוטות הפגועות בצוואר או ביד של המטופלת חרגה מהנהוג ומהמקובל בנסיבות המקרה. לפיכך הוחלט כי המנתחים סטו מסטנדרט ההתנהגות הראוי במקרה זה ולכן התרשלו כלפי המטופלת. עוד נקבע כי במקרה זה קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק שנגרם למטופלת.
השופט בחן את חוות דעתם של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים וקבע כי בעקבות הניתוח השני שעברה המטופלת נגרמה לה נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 25%. לאחר שבחן את כלל הנזקים שנגרמו למטופלת השופט קבע כי הם מסתכמים בסך של 1,285,000 שקלים. השופט קבע כי הפיצוי למטופלת יעמוד על סך של 642,500 שקלים מסך הנזק מאחר שהנתבעים פגעו בסיכויי החלמתה בשיעור של 50%.
השופט פסק כי מסכום הפיצוי יש לנכות 90 אלף שקלים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי ולכן נקבע כי הנתבעים ישלמו למטופלת סך של 552,500 שקלים, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 110,500 שקלים.
ת"א 3366-09